/ בתאריך: 19/08/2007
/ מדור: טורים אישיים
 רק כשהתיישבתי מולה הבנתי שאני צריך להפסיק לחשוב שבליינד דייט זה לא בשבילי... הרי מה
חסר לי – אני בחור גבוה נאה ומשכיל עם שאיפות מאוד ברורות לגבי עתיד והרי זה ממש לא
עולה על הדעת שבחור כמוני יפגוש בחורה דרך מישהו אחר... הזוי – גם אני חשבתי ככה...{בדגש
על חשבתי בניין פעל שורש ח.ש.ב זמן עבר גוף יחיד}.
אז עם כל הכבוד – ויש כבוד... מאותו
היום אני ממש לא פוסל אף אחת כמו שפתגם סיני עתיק אומר "כל הפוסל במומו פוסל " שתאמת
אין לי מושג מי זה בסין יושב וחושב על פתגמים בעברית ...נו מילא...בכל אופן אני יושב בבית קפה באזור
רחובות והיא מחייכת אלי כאילו אנחנו כבר מכירים לפני המון שנים ואני מספר לה על עצמי
ובמקביל חושב האם אני צריך לפרט לה על עצמי יתר על המידה ולהחצין את כל המעלות
העילאיות שלי { ויש המון } או שאפשר שפשוט אהיה
עצמי עם כל השטויות שרצות לי בראש ובעודי מהרהר במוחי על סוגיה זו היא פולטת לפתע בוא
נעוף מפה...ואני בתגובה די מופתעת מה?!!? או אהה... מה כבר אמרתי שהבהיל אותה כל כך אולי
אמרתי משהו לא במקום כשהייתי עסוק בדיונים פנימיים...
"כן מה ששמעת היא אומרת לי
בוא נלך לשחייה לילית... אף פעם לא שחיתי בלילה בים..."
כמובן שאותו הרגע הראש המתבגר
שלי עבד שעות נוספות וכבר ראיתי אותה ואותי שוחים ערומים כביום היוולדנו בחוף ים שומם
מאיש...{ הרי אני בחור ביישן...אם לא ציינתי את זה עד עכשיו...}
בכל אופן אהבתי מאוד את
ההערה שלה...ותוך דקותיים אני והיא במכונית לכיוון מערב...ראשון מערב...
אני לא אשכח את
השקט הממושך ששרר ברכב באותן דקות כאילו וכל אחד מאיתנו מריץ את הדברים שהולכים לקרות
בחוף הים... הגענו לחוף והיא אפילו לא חיכתה לי שאדומם מנוע ורצה לכיוון הים...אני בשלבי
נעילה של הרכב...{יש עדיין כאלו מכוניות שאין להם נעילה מרכזית...כן לי לדוגמא הרכב שלי
סובארו 93...נשארו בודדים אבל יש...{תוך כדי התקדמות איטית לחוף אני מסתכל עליה נכנסת לה
אל תוך המים הפושרים
ובבת אחת קופצת לה לתוך הגלים הגועשים ואני מצידי מתקדם לאיטי
ולא מעז להוריד את עיני מגופה המשתכשך במים אני מגיע אל שפת הים משיל את סנדליי ומצטרף
אליה...
המשך בקרוב...
דוד דקל. |
הוספה למועדפים
הפיכה לדף הבית
גרסת הדפסה
הוספת תגובה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
ארכיון כתבות
