/ בתאריך: 22/08/2007
/ מדור: טורים אישיים
 למי מאיתנו לא נמאס כבר לשמוע על כוכב נולד...? האם התמכרנו לתוכניות ריאלטי או שמה
פשוט כל אדם שני בישראל גילה את כשרונו בשירה? זה מכבר חמש עונות שבהן נולדים להם
כוכבים בין לילה, זאת לאחר שאלפי אנשים בכל הגילאים נתרפקו על דלתות האודישנים רק
בכדי לטעום מן התהילה ולנסות את מזלם ואולי להיות "הכוכב הבא".אז מה בעצם גורם לנו
להנות מתוכנית שמבטיחה לנו כוכב חדש בכל קיץ? האם הפכנו להיות חברה כל כך רדודה או שמה
זה האמריקניזציה שמשפיעה עלינו בצורה כל כך עמוקה?
לכל השאלות הללו אין תשובות
ברורות וחדות,רק ימים יגידו האם באמת כוכב נולד הינה תותח ענק שיורה אמנים לטווח ארוך
או שמה מנצלת תמימות של אנשים מוכשרים למטרות רווח אישי ואיך לא...רייטינג. אז דעתי
האישית היא שבחיים המטרה היא משנית,הדרך למטרה היא זו שקובעת בסופו של יום את
כישורייך,והדרך היא שתבנה את עתידך הבטוח... איש חכם פעם אמר "מה שבא בקלות,באותה קלות
נעלם".איך מרגישים כל האמנים ששנים נלחמים להגיע לתודעה הציבורית,כאשר לפתע נולד לו
כוכב ללא ניסיון רק בזכות כמה אלפי ילדות בנות 12 ששלחו לו אלפי SMS?
אז כן,זו הרגשה
מתסכלת מאוד לדעת שאתה יכול לעבוד קשה שנים על גבי שנים עד שתפרוץ לתודעה בעוד שאדם
צעיר וחסר ניסיון הופך תוך כמה חודשים למגה כוכב ללא הצדקה מספקת.אולי אני טועה
והזמנים השתנו ואולי נינט טייב תישאר כוכבת גם בעוד עשר שנים..אך תהילת עולם מגיעה
לאנשים שעובדים קשה בשבילה.
ימים יגידו האם בכזו קלות ניתן "לייצר" סטארים שיישארו
איתנו לאורך שנים ויציפו אותנו בלהיטים טובים או שמה כוכבים נולדים יש רק בגלקסיות
הרחוקות...עד אז תמשיכו לשיר.
  |
הוספה למועדפים
הפיכה לדף הבית
גרסת הדפסה
הוספת תגובה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
ארכיון כתבות
