בי וומן » כתבות » לא מספיק שטיפה חיצונית...

לא מספיק שטיפה חיצונית... 

לא מספיק שטיפה חיצונית...



, מדור: טורים אישיים
פורסם בתאריך: 08/05/2008

כמה פעמים הלכנו לשטוף את האוטו שלנו והסתפקנו רק בשטיפה חיצונית?כמה פעמים הגענו לבית מבולגן..ועשינו לעצמינו הנחות ואמרנו..נעשה רק ניגוב מלמעלה... באוטו או בבית זה אפשרי..אבל מה עם ניקיון הגוף שלנו?...לא פעם אני נתקלת באנשים שכבר שנים לא סידרו את המגירות בביתם, לא נגעו בארון הבגדים..והכול מבולגן, יש בגדים שלא לבשו כבר שנים...גרביים בלי בן זוג...בגדים שלעולם כבר לא נשתמש בהם...אבל משהו בהרגל הזה של האיסוף אוסר עלינו לזרוק או לתת לאנשים אחרים...

באימון לחיים פגשתי אישה נאה, תדמיתנית במקצועה...תופרת, מעצבת,קונה ואוספת..אך מתקשה לזרוק, לא יכולה לגעת בארון..כי כבר שנים הכול נאסף בערימות...וכשמתחילים לסדר את הארון או המגירה בדרך כלל עוברים תהליך מקביל ומתחילים לבדוק מה קורה גם בחיים שלנו...באחת ההרצאות שלי על הקשר בין סידור המגירות, הארון והחיים...שמעתי על נשים שפשוט מסרבות בתוקף לזרוק דברים...לא מוכנות לגעת בארון "אני שונאת את זה, זה לא בשבילי, אין לי זמן, חבל, עוד שנה, אחרי החגים..." הם חלק מהתירוצים שאני שומעת...
לפני חודש חגגתי יום הולדת 43...בעלי החליט להעניק לי מתנה מיוחדת...חדר עבודה!

כבר שנתיים אני חולמת על חדר עבודה משלי...עם שולחן מחשב גדול, כורסאות, ארון, נרות, פרחים וריחות של שדה... אבל לא היה לי את הכוחות הנדרשים לפנות את החדר שלי, היו בו אוסף של קלסרים ששנים לא פתחתי... עוד מתקופת הסמינר..שפעם השקעתי בכל דף עבודה כאילו...שזה הדבר החשוב ביותר בחיים...כאב לי הלב לזרוק מכתבים, מזכרות, ספרים, מחברות ועוד..הרשימה ארוכה... כמעט 30 שנים של איסוף כפייתי...
יום אחד... קיבלתי אולטימאטום... אם את לא זורקת כל מה שמיותר מהחדר... את לא מקבלת את המתנה המיוחלת... חדר העבודה שלי... החלטתי לקחת את עצמי לשיחה ולשאול... למה אני כל כך מפחדת לזרוק? מה יש בכל אותם דפים..?מה יש בחשבונות הבית הישנים שאני שומרת מיום החתונה... מה זה הדבר הזה, הפולניות הזו, לאגור... שלא יחסר... אם נצטרך את זה פעם...

חגית הגיעה אלי לאימון... היא מתקשה לזרוק לפח האשפה הרגלים ישנים שלה... פוחדת איך יראה היום בלי הדאגות האובססיביות שלה... ותוך כדי שיחה אני מגלה שהיא גם לא מוכנה להתחיל לעשות את הסדר הנדרש... חזרתי אל עצמי... מה היא באה לשקף לי? תמיד המתאמנות מגיעות ללמד אותי משהו..ואם אני ערה מספיק.. אני מיד מזהה את השיעור שלה...
ובכן גיליתי...אני אדאג לאמן אותה להרגלים חדשים..להיפרד מהישן ולהכניס מקום לחדש...ותוך כדי זה אני בעצמי אעשה תהליך דומה... אני מדמיינת את החדר לפני השינה..את הגודל שלו, הפרקט..האור שנכנס מהשמש..שולחן המחשב, הסדר במגירות..ומתחילה לחיות בחלום את הסדר החדש בחיי...והנה רק כמה שבועות עוברים ואני יושבת עכשיו אחרי תהליך ניקוי רציני ביותר...הכנתי בערמות כל מה שאני לא צריכה..מזל גדול נפל בחלקי שיש לי בבניין הרבה מורות..ומצאתי למי למסור את כל האוצר הענק שהיה שמור רק אצלי... התחלתי לתת... משחקים... קלסרים... ספרים...דפי עבודה... מבחנים... חוברות... וכל יום שעובר אני מרגישה את ההקלה במלוא עוצמתה... אנשים נכנסים אלי... יוצאים ממני... ואני מתחילה לחוש את האנרגיות החדשות זורמות במלוא עוצמתן...

בדרך להתנקות הסופית שלי... אני מקבלת טלפון מאימא שלי, שדואגת להזכיר לי... מה שהיא מאמינה בו כבר שנים..לא זורקים כלום..חבל..לכל דבר יש שימוש..אי אפשר לדעת מתי נזדקק לזה... טוב... הפעם אני כבר אמיצה!קיבלתי החלטה ואני הולכת איתה עד הסוף!להיפטר מכל מה שאני לא צריכה...וגם מכל מה שהילדים שלי לא צריכים...אני יכולה להתחיל לנשום?...לא ממש...כי עשיתי רק את הניקוי החיצוני...עכשיו הגעתי לניקוי הפנימי...לנקות את התת מודע הישן והמאובק..לפתוח ערוצי תקשורת לחיים חדשים...להסתכל לכוון הים, לראות את האופק ולדעת..שתמיד..צריך להסתכל קדימה..לעצור, לסלק כל מה שלא נחוץ...לפעמים זה קשה... אבל זה עוזר לנשימה..ולנשמה... אני מדמיינת את הגרון שלי נעשה פתוח יותר, האוויר מצליח לחדור במלוא העוצמה..קל לי...הכבדות לאט, לאט... משתחררת... אני מרגישה הקלה..בהליכה.. בעבודות הבית...כשאני שואלת את השאלה " מאין יבוא עזרי?"...חוץ מאלוהים שתמיד עוזר לי..העזרה תבוא ממני, מעצמי...אני מדמיינת מעלית שתיקח אותי למעלה... תעלה אותי עוד שלב... תיקח אותי גבוהה, גבוהה מעל העננים...ושם אני אגיע לעולם חדש...מסודר, הקירות יהיו בזהב, נוצצים... תמונות חדשות של חיים, שמש זורחת, ים, הכל פתוח...דלת המעלית נסגרת...אני יורדת לעולם הזה... ומחליטה, אני מעצבת את חדר העבודה שלי שיהיה לי נעים לעבוד בו..לא רק לעבודה החומרית והשמית אלא גם לעבודה הרוחנית, העבודה הפנימית עם עצמי...אני הולכת לעשות סדר בכל החדרים...בחדר הפחד, בחדר הכעס, בחדר התקווה, התשוקה, ההנאה, בחדר הילדה שבי, בחדר השדים, הפיות והקוסמים...לכל אחד יש את החדרים האישיים..פתחו את הידית...כנסו...וגלו עולם קסום... עשו סדר...פתחו את הדלת לרווחה... זרקו כל מה שכבר לא בשימוש... והמשיכו במסע החיים... בקלילות ובאהבה.

בת-שבע טל יועצת ארגונית ומאמנת אישית 052-4826705


תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

בהלת הקורנה
ביטול הלימודים ו המשק מוצדקים- אין ברירה
הגזימו עם הפניקה - בסך הכל וירוס
הזדמנות נהדרת לפסק זמן וחישוב מסלול מחדש
פחד אלוהים- סוף העולם הגיע

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: