איזה מין הורים

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

הורות, כמו כל אומנות (בניגוד למדע מדויק) מאפשרת ומייצרת מגוון עצום של צורות ביטוי וסגנונות.
ועדין ניתן לזהות מספר סגנונות עיקריים של הורות אליהם משתייך כל הורה בגדול. ריכזנו עבורכם את הסוגים הנפוצים כדי שתוכלו להתמצא ולזהות את קרוביכם ואת עצמכם בין הסוגים השונים:



ההורה ה - COOL:
"לא צריך לעשות סיפור מכל דבר" זה המוטו. ההורה ה -COOL לא עושה סיפור מדברים שאנו ההורים האחרים מתרגשים מהם כל כך וגם מזכיר לנו בתנועה נונשלנטית אחת ל 5-10 דקות שהוא לא מתרגש מהדברים האלה. באמצעות סט מניירות יעודיות שקבוצת ההורים ה COOL-ים מנויה עליהם (שפת גוף זחוחה, מבט שאינו מחפש את הילד, צחוק מלאכותי משועשע, והמילה "שטויות") הוא שומר על הפוזה הרגועה. הוא יודע שבעצם לא משנה מה הם יאכלו כי גם ההורים שלנו שגדלו בשנות ה 50 במעברות אכלו יותר גרוע והם בריאים כמו שור. הוא יודע שכל מיני הנחיות של פסיכולוגים וגננות הן בעצם "סתם קשקוש" ושהכי חשוב זה לתת להם להנות. וגם כשהילד נופל מגבוה בליווי של בום על קולי ורעש התבקעות, הוא שומר על פאסון ושולף את המשפט השמור למקרים אלו: "לא קרה כלום, מכה קטנה".

ההורה הלחוץ – הלא הוא הנגטיב של ההורה ה COOL הקרוי גם "הזהיר" בקרב דוברי שפת ה"UNDERSTATMENT". להורה הלחוץ מרכז שליטה ובקרה מושתל בתוכו המחפש ומסמן מקורות סיכון שונים (כל דבר שהוא) ודברים פחות מסוכנים (אין). ככלל יעדיף ההורה הלחוץ להימנע בכלל מפעילויות עם סיכון (מתקני משחקים, ארגז חול, גן ילדים שלעיתים ילדים חולים בו ועוד). התיק של ההורה הלחוץ תמיד את כל מה שצריך והרבה יותר והוא לא ייתפס לא מוכן. כך למשל גם ביום שמש חורפי הוא תמיד יוכל לשלוף סט קרמים להגנה על העור (דרגה 50 וצפונה). בחלומותיו הרעים הוא נאלץ להשתמש בקרם לטוסיק לתינוק שאינו הנבחר שלו או גרוע מכך במגבונים אחרים משלו המכילים" גלודולין V17" (או מרכיב אחר שנמצא בכל מוצר ושאיש לא שמע עליו). יחד עם זאת יש רגעים שנחה עליו הרוח. אז תוכלו לראות אותו ברגעים נדירים של שחרור הילד במרחק העולה על חצי מטר ממנו, מתן פריט מזון שאינו בתפריט הקבוע או אפילו לאפשר לו להתישב על רצפה שלא עברה הרתחה רחמנא לצלן!

ההורה המצטיין:
ההורה המצטיין הקרוי גם בקרב החוקרים ה"לא טועה" הוא טיפוס עם הרבה כוונות טובות אך גם די מלאה. הוא מכיר את כל התאוריות הקשורות בגידול ילדים על בוריין ומוכן לשכב על רימון כדי להגן על האמונות שלו בנושא. הוא מודע לנזקים המשמעותיים שתגובות מסוימות שלך או העדר התגובות עלול לגרם לילדך וישמח לשתף אותך בהן באופן אקטיבי-הרצאתי או לפחות בשפת גוף מודאגת. הוא מנהל באיזון הכי נכון את כל הסוגיות הרגישות (ממתקים, טלויזיה, שפה, כבוד הורים, שיתוף ילדים, גמילה מחיתולים, קטיפת פרחים חצי מוגנים) שבהן כולנו נופלים ויסכים לשתף אותנו בניסיונו ותבונתו במידה ורק נשכיל להבין שמי כמוהו בהורים אללי!

ההורה הטבעי:
מדובר בזן חדש הקרוי גם "ההורה הירוק" ומתפתח שצמח ונכנס לאחרונה כניסה חדשה למצעד הסוגים הנפוצים. רוב ההורים מסוג זה הן נשים אם כי לאחרונה נצפו יותר ויותר גברים (או כאלו שטוענים לכך). ההורה הטבעי יפגין את אהבתו לילדו בצורה חזקה משלנו ונכונה יותר מבחינת החיבור לטבע. כך למשל, האמא תבחר תמיד בלידה טבעית והיא תלך על זה עד הסוף. היא לא תקח זריקות, הקלות ובטח לא ניתוח ולא משנה התוצאה. היא מצוידת בסיפור על תחושת הסיפוק העצומה מהלידה ומהחיבור החזק שנוצר כך בינה ובין הילד. ההורה הטבעי לעולם – טפו טפו – לא תשתמש בבקבוקים ותחליפי מזון ותמיד האם תניק את את תינוקה מהלידה ועד שייגמל (באזור גיל 7-8) כשעל זוג שדיה סימני נשיכה עמוקים של שיני בשר. בהמשך הילד יאכל – כמו יתר בני המשפחה – אוכל אורגני "הכי טעים" מגוון (ביצי חופש, כדורי טופו וכו'). בגיל הגן הם לא יעשו את השגיאה שעושים 99.9% מהאוכלוסיה וישלחו את הילד לגן אנתרופוסופי בו יקבל את ההכוונה הנכונה והחיבור הנכון לטבע (בניגוד לחינוך המלאכותי-מסחרי-קלוקל שבגני הילדים הרגילים).

ההורה הקרייריסט:
זן נפוץ מאוד עם תפיסות וערכים תחת הערך העליון של "איזון בית עבודה" (אכן הגדרה חדשה ומעניינת למונח איזון). את ההורה הקרייריסט קל לזהות לפי כמה מאפיינים ייחודיים. אחד מהם הוא השימוש התכוף (והשכנוע העצמי) בצמד המילים "זמן איכות". מדובר בפרק זמן ארוך ומשתנה בין כ 14.2 דק' עד 15 דק' שבאופן מדהים מאפשר עולם ומלואו בו בני המשפחה "אוכלים ביחד ארוחת ערב, מדברים, מחליפים חוויות מהיום, צוחקים ומספרים סיפורים". מאפיין בולט נוסף של ההורה הקרייריסט הוא ההגעה לגן הילדים בבוקר. זהו ענף ספורטיבי בו מפגין ההורה כישורי תמרון ומהירות עוצרי נשימה במטרה לשבור את שיא מינימום זמן עד לעצירת השעון בסיום. לרוב המכונית תעצור בסגנון שוד בנקים בחריקה בסמוך לגן ומכאן מסירת הילדים דרך החלון בדחיפה קלה (ומעודדת) לכיוון הגן או באופן מושקע יותר - אחיזה ביד וריצה לגן תוך קריאה לגננת, סיבוב בצעד וחצי אתלטי לאחור ומלמול נושאים שחשוב שהגננת תדע.

במשרדו של הורה זה יופיעו תמיד תמונות הילדים מאחר והוא לא מוותר על האיזון וכך הוא מוסיף עוד זמן איכות מסוים עם ילדיו. זה גם נחשב. לא?