את מגדלת באהבה את שלושת ילדייך הקטנים. יום יום אתם מנפנפים בבוקר לשלום למכונית
המתרחקת של אבא, הנוסע לעוד יום ארוך של עבודה מחוץ לבית. ואת נשארת בבית. עם הילדים. עם
הכביסות. עם הבישולים. כלפי העולם את בעצם לא עובדת, נשרת ממעגל העבודה. אם ממש מתעקשים
לתת למצבך כותרת, אז את בעצם עקרת בית. עובדה: את לא הולכת לעבודה. את נשארת בעבודה
בבית.
בוקר טוב קרוסלה אחרי הקורנפלקס עם החלב את מתחילה להאיץ בהם לצחצח
שיניים להתלבש, להסתרק ולארגן את התיקים. את עושה זאת במקביל לניסיון שלך למצוא איזה
בגד נורמאלי ולא מוכתם מתוך ערימות הכביסה הממתינות לך לקיפול ובין לבין התינוק בן
הכמה חודשים שלך צורח כי נפל לו המוצץ או כי הוא פשוט רוצה על הידיים. בוקר טוב אמא.
ברוכה הבאה לעוד יום מתיש של משימות שלא נגמרות, של ניסיון להיענות לצרכים (הסותרים
לעיתים) של ילדיך, של בעלך ואם אפשר – גם שלך. קרוסלה שלא עוצרת לרגע. אחר כך את מפזרת
את הילדים: את הראשון לבית הספר, את השני בגן (מה שמצריך אותך לרדת מהרכב עם הקטן על
הידיים ולבלות זמן מה עד לפרידה). כשאת חוזרת הביתה את מוצאת מהפכת עולמים, שאריות של
בוקר של יום חולין. חדר הילדים הפוך. הכיור מלא כלים, סל הכיסה עומד להתפקע, המיטות
סטורות, שולחן האוכל עמוס בכלי ארוחת הבוקר ואם לא די בכך: המקרר ריק, הרצפה דביקה
ועוזרת הבית פוטרה עקב בעיות תקציב. מאיפה להתחיל לעזאזל?
סדרי עולם בתוך מציאות
כאוטית בין אם בחרת להיות עקרת בית ולגדל את ילדייך בכוחות עצמך ובין אם המצב חייב
אותך לבחור בכך (לשכור צוות שיטפל בילדייך יעלה הון, ברוב המקרים יותר ממה שתוכלי
להרוויח בחוץ), המציאות היא: שכל העולם (ולהקתו) על הכתפיים שלך. את יכולה לשאת את זה
אמנם, אחרי הכל – אלה הם ילדייך, אך זכרי כי זוהי סיטואציה מועדת לפורענות. יבוא יום
(ולעיתים יותר מיום אחד...) שבהם לא תוכלי יותר לשאת את התובענות הכרוכה בגידול ילדים,
השחיקה שלך תתחיל לתת בך אותות כמו עייפות, דיכאון, מצבי רוח, עצבנות. מהר מאוד תגלי
שאת לא בדיוק האימא שהתכוונת להיות.
דעי מה הם צרכיך אם הגעת לכך זה מכבר –
חשוב שתזכרי שמדובר בתקופה. אמנם אינטנסיבית ביותר – אך זו תקופה שתחלוף בקרוב.
הילדים יגדלו וכמוהם עצמאותך. בינתיים תוכלי לחשוב על כמה פתרונות יצירתיים
למצב: 1. חוקי ברזל – הנהיגי חוקים ברורים בבית לטובת רווחתך: למשל, מנוחת
הצהריים שלך היא קודש הקודשים, ואת נזרקת לצד התינוק מנמנם בשעה שאחיו מעסיקים את
עצמם בשקט. טלוויזיה עשויה במקרה כזה להציל אותך. 2. אפטר – חופשת אחר הצהריים –
לפחות אחת לשבוע הזמיני בייבי-סיטר או קבעי עם בעלך, או הביאי את אמך או חמתך לקחת
פיקוד ולנצח על המקהלה. קבעי לך תוכנית מראש כך שלא תוכלי למסמס את הקביעה הזו שלך.
נצלי את הזמן כדי להתאוורר. לשכוח מהיותך אמא. החליפי את הסמרטוטים בשמלה שמזכירה לך
את נשיותך, התאפרי. צאי לכבוש את העולם. קבעי עם חברות לסרט, לכי לחוג יצירה. צרי זמן
מקודש שכולו מיועד לטעינת מצברים. 3. חופשה יזומה – אמהות שעובדות מחוץ לבית
נהנות לא רק מסטאטוס גבוה, עצמאות כלכלית ומימוש – הן נהנות גם מנופשים או ימי גיבוש שמארגנים להם במקום העבודה.
מי יארגן לך ימי גיבוש? מי
ייקח אותך לסדנת איפור במלון יוקרתי? או לבוקר של טיול גמלים במדבר? כעקרת בית את
מתפקדת גם כמנהלת כח אדם של עצמך. צרי לעצמך יום שכולו עבורך. את יכולה לעשות זאת עם
עוד כמה אמהות, או חברות אחרות שירצו להצטרף, כדי שתהיה לך חברה ותמיכה. לכי להצגה
יומית, הסתובבי בין חנויות, רדי לים או ארגני לעצמך יום התבודדות במדבר.
לסיכום: אם החלטת להקדיש את מיטב שנותיך לגידול הילדים, את בודאי תראי
ברכה רבה בבחירה זהו. אך בבחירה הזו טמונה מלכודת המסכנת את אושרך. ייתכן שתוך תקופה
תרגישי שאת קבורה בבית בעוד חברותיך "מבלות" בעבודה. במקום להפוך לקורבן, הגדירי
לעצמך היטב את צרכיך והפכי את העולם כדי להיענות גם לצרכיך שלך (ולא רק לצרכיהם של
הילדים והבעל). דעי לקחת חופשות קצרות בזמן. וזכרי: אמא טובה היא אמא שטוב לה.
1.
אליסון
@ 14/06/2009 - 06:41
היי עצה : במקום לאגור כלים בכיור או כביסה יש שתי אופציות שאני מייסמת שהילדים נרדמים אני מתפלשת על הבית לא מחכה לבוקר שאחרי את לא יודעת כמה זה חוסך זמן פשוט להרדים את הילדים ולקפל ןלשטוף כלים ואת הבית עם כל העייפות שאת תקומי בבוקר לבית נקי, לוקחת את הילדים לגן בה"ס וכל היום פניו לטיול קצר בבוקר, ולהקפיד לא לצבור כביסה , לא חייבים לשטוף את הבית כל יום אך לדאוג שהכביסה תהיה בארון ולא בערימה אחת והכיור נקי אחרי כל ארוחה אפשרות שניה לקום בשש בבוקר שהילדים עדיין ישנים ולקפל כביסה לשטוף כלים ולקחת את הילדים לבה"ס לגן ולנוח שהתינוק נח /להתקלח להתלבש לחשוב כאילו את הולכת ליום עבודה חצי משרה תאמיני לי זה עובד
גרסת הרצה - Beta
תגובות גולשים:
1
גרסת הדפסה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
