עובדות מעניינות על בדיקת רקמות

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

1 מתוך 25 אבות אינו מגדל את ילדיו הביולוגיים

על פי מחקר רחב היקף שנערך בבריטניה נמצא כי 1 מכל 25 אבות איננו מגדל את ילדיו האמיתיים, רובם מבלי דעת.

תופעה זו אינה נחלתם של הבריטים בלבד, ומחלוקות סביב אבהות מהוות סוגיה בוערת גם בישראל, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה משפטית וכלכלית.

לדברי עו"ד רפי שדמי, אין בדיקת הרקמות באה רק להוכיח אבהות, אלא גם להפריך אותה.
לא מזמן התיר בית המשפט בישראל לגבר לנסות ולהפריך את אבהותו, ולכפות בדיקת רקמות על הטוענים להיות בניו ובנותיו.

משמעות הסירוב לבדיקת רקמות

גם לסירוב לבדיקה קיימות משמעויות משפטיות שעלולות להיות מרחיקות לכת. לסירוב בעל דין לעבור בדיקת רקמות משקל רב ויהא לו השלכה על פסק דין, כיוון שבית המשפט יראה אותו כמעין עד הכובש את עדותו. קרי בעל דין המסרב לעבור בדיקת רקמות יראוהו, בנוסף לראיות נוספות, כאב הביולוגי של הטוען לאבהות.
לכן הסרבן עלול להיחשב כאב לכל דבר גם אם לא נערכה לו כל בדיקה.

מהי הפרוצדורה המשפטית והרפואית לביצוע בדיקת קשרי משפחה בישראל?

על פי מחקר שנערך לפני כשלוש שנים בבריטניה, התברר כי 4% מהאבות מגדלים ילד שאינו ילדם הביולוגי, רובם מבלי דעת. המחקר שנערך על פי נתוניהם הגנטיים של 600 אלף לידות, ובו התגלה כי 24 אלף מהן היו כתוצאה מבגידה.

כדי להוכיח תביעת אבהות וקשרי משפחה - על האב, על האם ועל הילד לעבור יחדיו בדיקת רקמות במעבדה רפואית מוכרת.
לרוב מתעוררת בעייתיות כאשר אחד מההורים מתנגד לביצוע בדיקת הרקמות עקב חוסר רצונו של אב להכיר בקיומו של הילד, או עקב כך שהאם איננה מעוניינת שהאב יהיה חלק מחיי ילדה.

מה עושים אם אחד הצדדים מתנגד?

במקרה בו מתעוררת התנגדות לביצוע בדיקת רקמות, רשאי כל אחד מהצדדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולהגיש בקשה (על פי חוק מידע גנטי, תשס"א – 2000), למתן צו שיכפה על הצד המתנגד לבצע את בדיקת הרקמות. סעיף 2 לחוק מבהיר כי "בדיקה גנטית להורות" הינה "בדיקה גנטית לשם קביעת קשרי משפחה של אדם".

משניתנה החלטה של בית המשפט הכופה על הצד המתנגד לבצע בדיקת רקמות, והוא לא נשמע, או לא ממלא אחר החלטת בית המשפט, יש להגיש תביעה לפי פקודת ביזיון בית משפט, שהיא תביעה מעין פלילית במסגרת הליך אזרחי.

במקרה שכזה ניתנת לבית המשפט הסמכות לקבוע שבמידה והצד המתנגד לא יבצע את הבדיקה, ניתן יהיה לקנוס אותו, וכן להורות על מאסרו.
יתר על כן, מהפסיקה ניתן ללמוד שאדם המסרב להיבדק, ייחשב הדבר לרעתו, כמי שכובש את עדותו, ועל כן קיימים סיכויים רבים כי בית המשפט יקבע את אבהותו רק בשל סירובו לבדיקה.

האם יש חריגים לחוק?

במקרה בו מתעורר הצורך לבצע בדיקת רקמות כשאחד הצדדים הינו חסוי, קטין או פסול-דין, מתעוררת סוגיה משפטית אותה יש לבחון על פי נסיבות כל מקרה ומקרה, וזאת מפני שסעיף 11 (א) לחוק מידע גנטי קובע, שהבדיקה לא תיערך "ללא קבלת הסכמה מדעת של הנבדק".

במקרים שכאלו תלויה ההסכמה לביצוע הבדיקה בשיקול דעתו של האחראי על החסוי, כלומר האפוטרופוס שלו.

במקרה בו אישה הסועדת את בעלה הסיעודי מתנגדת לבצע בו בדיקת רקמות אותה דורשת בתו של הסיעודי, יכולה הבת (או יותר נכון, מי שטוענת להיות בתו של האיש), לעתור לבית המשפט על מנת שימנה 'אפוטרופוס בדין'.

לא רק בתרחיש שכזה קיימת הזכות לבקש מינוי אפוטרופוס בדין, אלא גם בכל מקרה אחר בו האפוטרופוס החוקי מתנגד לביצוע הבדיקה, ונוצר ניגוד אינטרסים בינו לבין החסוי שלו, ובינם לבין הצד העותר לביצוע הבדיקה.

במקרה שכזה עשוי בית הדין למנות אפוטרופוס לדין, שהוא על פי רוב עו"ד נייטרלי, והוא זה שיבחן מהי טובת החסוי, טובת הקטין או טובת פסול דין, ולאחר מכן ימסור את חוות דעתו לבית המשפט.




איך נערכת בדיקת רקמות?

בדיקת רקמות מעניקה תוצאה חד משמעית וברורה על השאלה: האם הגבר הוא אביו של הילד או לא.
הבדיקה הזו נעשית בישראל אך ורק במעבדות מורשות, וזאת רק לאחר שבית משפט לענייני משפחה הורה לעשות אותה.
בדיקה זו איננה ניתנת בחינם, והיא לא כלולה בסל הבריאות של קופות החולים.

זיהוי האבהות מבוסס על שלוש בדיקות שונות, המבוצעות כל אחת על ידי צוות רפואי שונה. הבדיקה הראשונה היא בדיקה לסיווג רקמות; הבדיקה השנייה היא זיהוי סימני ד.נ.א., והבדיקה השלישית היא סיווג קבוצות דם.

הצוותים הרפואיים מקפידים במהלך הבדיקה על זיהויים הוודאי והמדויק של הנבדקים.
שלושת הנבדקים, שהם על פי רוב האם, הילד והגבר הנתבע כאב - באים יחדיו אל המעבדה המורשית, גם אם יחסיהם מתוחים ומעורערים.
הנבדקים נמצאים כל עת הבדיקה באותו החדר, בו שוהות גם שתי עובדות מעבדה.

מה המשמעויות של בדיקת רקמות חיובית והכרה באבהות?

לביצוע בדיקת רקמות ולהכרה באבהותו של אדם, קיימות השלכות רבות הן על ההורים והן על הילד.
תוצאותיה של בדיקת רקמות טומנות בחובן זכויות וחובות רבים של ההורה כלפי ילדו. כך למשל, האב יחויב בתשלום מזונות לבנו או לבתו עד הגיעם לגיל 18, אך מנגד יהא זכאי להסדרי ראייה ולמעורבות בחיי הילד על כל המשתמע מכך.

כמו כן, בדיקת רקמות עשויה לבוא ביוזמת הילד, עקב רצונו וזכותו לדעת מיהם אביו ואמו הביולוגיים. כאשר מוכחת אבהות בבדיקת רקמות ניתנת לצאצא זכות לרשת את הוריו, ועל סמך בדיקה זו הוא יכול לדרוש חלק מעיזבונם.
כמו כן, לבדיקות אלה עשויות להיות השלכות רפואיות מרחיקות לכת, עקב איתור מחלות או בעיות גנטיות, ומהן גם עשויות להיגזר דרכי טיפול שיש להעניק לצאצאים.

עו"ד רפי שדמי - בעל משרד לענייני משפחה