ליבי נחמץ

1. קרן נחמיאס @ 11/09/2009 - 22:58
פשוט מזעזע לקרוא את כל ההתעללויות האלה
עצוב לראות ולהבין באיזה עולם אנו נמצאים, שאותם שפלים מנצלים את חולשתם של הקשישים.
לגביך אישה מדהימה,עם כל הקושי וההצפה, את צריכה להבין שנתת את כל כולך באותם רגעים ואי לכך אביך שם למעלה מוכיר לך תודה.
כתבה מזעזעת, מרגשת בעוצמות, והלוואי והמדינה הזאת תתחיל להפעיל עונשים כבדים עבור אותם אנשים שפלים וחולי נפש שמסוגלים לעשות דברים כאלה ואחרים ...

2. סער @ 12/09/2009 - 08:25
עצוב על החדשה שקראת. עצוב על שככה נוהגים בעולם שלנו במי שאינו יכול לדאוג לעצמו.
אין לי ספקת מהיכרות קצרצרהף שעשית כל שביכולתך כדי לדאוג למשפחתך ולמי שלא תמיד היו שם בשהילך.
את, יקירתי, ניסית להיות מי שלא היה לך לעולםף והפכת להיות מישהי שהיא נכס ומתנה לכל אדם שמכיר אותך.
בר-מזל האחד שזכה בך ומקווה שתזכי למי שיידע להעריך, לקבל ולאהוב אותך כפי שאת ראויה וכפי שאת יודעת להיות לאהובייך.

3. מיכל @ 12/09/2009 - 09:21
עצוב עצוב מזעזע

4. שלומי @ 12/09/2009 - 11:32
"הכוח שיש בידי האחרים הוא המניע לכל פשע או עברה שאי פעם תהיה" אני

בימים שאין אנו רואים את יקירנו לידנו כמו שאנו היינו ילדים והם רצו כל הזמן לראות אותנו, לנו כילדים זה היה הדבר הכי מציק "בו לידי" "שב כאן ואל תזוז" "אל תלך רחוק" נשמעו יותר כגחמה של הורינו אך למעשה הם "רק" רצו בטובתנו בגלל היותם הורים רצו להגן עלינו גם אם אין אלה הכלים הטובים ביותר.

צריך להשגיח שבעתיים כיום ותמיד להאמין לדברי יקירנו גם אם הם נשמעים מופרכים או "דמיוניים" כמובן שצריך לשמוע ולנתח את הדברים כדי לא לעשות טעות בשיקול.

ועל כך נאמר:

במלחמה ברשע, הפרזה היא דבר טוב, מי שמתון בהכרזה על האמת,
מציג רק חצי-אמת. את החצי השני הוא מסתיר מתוך חשש לזעמם של האנשים" ג'. ח. ג'.


P A F

5. מוטי @ 12/09/2009 - 15:13
כשחושבים ששמענו על המקרה הגרוע ביותר בא מקרה גרוע אחר שהוא מזעזע לא פחות.

6. ג'אד @ 13/09/2009 - 09:30
האיש, האישה, האדם שקיבלו את הזכות לשרת בני אדם, ללמד ולטפל בילדים קטנים ורכים פיזית ונפשית, ובאנשים סיעודיים חסרי ישע שזקוקים לחסדם של אנשים בכלל, ומטפלים בפרט.כנראה שאנשים אלו לא מבינים את גודל הזכות שנפלה בידיהם לזכות בגן עדן בחייהם, הם חייבים לעבור מבדקים מקיפים ע"י מיטב המומחים ולא לזלזל במקצועות אלה ולקבל כל אחד, כאילו מדובר בעבודה בזוייה.
ברכת יישר כוח לכותבת שאזרה עוז להוציא את הדברים לפרסום, אם כל הכאב האישי שגדול מנשוא.