זה שהוא בריא, אנחנו כבר יודעים. שהוא עתיר ויטמינים ומשפר אנרגיה, גם את זה הבנו. אבל
הזהוב-המתוק הזה, מתברר, נושא עמו גם סגולות קוסמטיות מופלאות לשיקום העור ולטיפוח
היופי. שימו דבש, ולא רק בצלחת.
הדבש כמקור לאנרגיה הדבש הוא כידוע, אותו
נוזל צמיגי ומתקתק המיוצר על ידי דבורים וחרקים אחרים, מהצוף של הפרחים. לדברי נטע
לין- מנהלת השיווק של "משק לין", נחשב הדבש למזון עתיר אנרגיה המשמש כממתיק טבעי
ומקורו בצוף הפרחים. הרכבו של הדבש 20% מים, 80% סוכר ענבים וסוכר פירות, וכן מינרלים
(נתרן, סידן וברזל), ויטמינים (A;B;D;C;E;K) ואנזימים בכמות קטנה.
"הדבש משמש כמקור
לאנרגיה זמינה ומהירה בתנאי פעילות גופנית מאומצת", אומרת לין ומוסיפה: "הוא מסייע
לעיכול ולספיגה של מזונות נוספים וכן עוזר בהקלה במקרי עצירות. הדבש אינו מתקלקל, כל
עוד הוא נשמר בטמפרטורת החדר."
הדבש טוב לבריאות גיא לוי יועץ התזונה
והדיאטן הראשי של רשת המרכזיים הרפואיים "אמריקן לייזר" מסכים עם קביעותיה של לין
ומוסיף: "ממחקרים שונים שבוצעו בדבש עולה כי סוגים מסוימים של אותו נוזל מכילים
נוגדי-חמצון הנלחמים ברדיקלים חופשיים, וכך עשויים בעצם לסייע בהאטת תהליכי הזדקנות
וחולי. לדבריו, ממחקרים נמצא שצריכת דבש כמזון עוזרת להפחית רמת שומני דם,
הומוציסטאין – CRP) סמן של דלקת) באנשים בריאים ובאלו הסובלים מיתר שומני דם, ומכאן
שצריכת דבש עשויה לסייע בהפחתת הסיכון למחלות של כלי הדם.
"החשיבות של הדבש היא
בגלל מתיקותו, הדבש אינו מתקלקל מהר ויש לו חיי מדף ארוכים" אומר לוי ומוסיף: "בדבש
אמנם יש יותר קלוריות מאשר בסוכר לבן אך לעומת זאת בניגוד לסוכר הוא מכיל חלבונים,
מינרלים (כגון ברזל, נחושת, זרחן, אשלגן ונתרן) אנזימים וויטמינים (במיוחד מקבוצת ה- B
)".
הדבש בעת העתיקה בעת העתיקה הדבש נחשב כמתת האל, אז האמינו כי השמים
ממטירים את הדבש והדבורים אוספים אותו. אלכסנדר הגדול" נחנט בדבש" על מנת שיזכה לחיי
נצח, הרוזנת קתרינה דה-מדיצ'י לקחה למסעותיה קרפיונים משומרים בדבש, והמושג "ירח
דבש", הונהג בשבטים טבטוניים שהאכילו את הזוגות הנישאים בדבש במשך חודש, על מנת
שחייהם יהיו טובים ומוצלחים.
גם בימי המלכה קליאופטרה היה שמור לדבש מקום של כבוד
על מדף היופי והטיפוח, ומסתבר שהרבה לפני שהמציאו את הספא, נהגה המלכה לטבול באמבט של
דבש וחלב אתונות כדי לרכך ולהבריק את עורה; אן מלכת אנגליה, נהגה למשוח את שערה הארוך
בתערובת של דבש ושמן; ואילו נשות הקיסרויות בסין נהגו למרוח על פניהן גרעיני תפוז
טחונים עם דבש - וריאציה קדמונית לתכשירי הניקוי הגרגירים בני ימינו.
הרמב"ם,
גדול חכמי ישראל וגדול הרופאים בכל הזמנים, מייחס ערך רב לשימוש בדבש כמקור לריפוי,
וגם היפוקרטס היווני, אבי הרפואה המערבית הכיר בדבש כמרפא פצעים.
הסגולות
הרפואיות והקוסמטיות של הדבש לדבש, בו תטבלו בחג הזה את התפוח, סגולות
בריאותיות רבות: לטיפול בכוויות, בהתקררויות, בבעיות עיכול וכמובן - בשביל היופי.
מארז דבש משק לין
דבש נגד חצ'קונים אחת התכונות המופלאות של
הדבש, מהזווית הטיפוחית, היא יכולתו למגר ביעילות מטרדי עור נפוצים, מפצעון סורר ועד
אקנה. ריכוז הסוכרים הגבוה שבדבש הופך אותו לקוטל חיידקים טבעי, משום שחיידקים אינם
יכולים להתפתח בחומר אוסמוטי (חומר בעל ריכוז גבוה, שסופח נוזלים). הדבש במצבו הטהור
פשוט מייבש את הסביבה עמה הוא בא במגע, וזו גם הסיבה שאין למרוח אותו ישירות על עור
בריא, אלא רק בתוספת לחומרים אחרים. אם תמרחו דבש בלבד על הפנים כמסכה, הוא יספוג את כל
הלחות והנוזלים מהעור ויותיר את העור מיובש ומקומט. הדבש, כשהוא נמרח על העור כמרכיב
במוצרים קוסמטיים, סופג לחות מהאוויר וגם מהיסוד החשוב ביותר בכל תכשיר לעור - המים.
בזכות תכונות אלה של ספיגה ואצירת לחות, הוא יוצר על פני העור שכבת לחות, מעין פילטר
מיקרוסקופי ששומר על מאגר הלחות בעור ומשפר את מרקמו.
מזון מלכות בטיפוח העור
והשיער רויטל הררי, מנהלת מרכז ההדרכה של חברת "סטייל ארומתרפיה" טוענת כי
סגולותיו התזונתיות והרפואיות של הדבש נגזרות ממקור הצוף שממנו הוא נוצר, ועל כן
לשיטתה הדבש נמצא גם בתרופות ובמשחות והישגיו ניכרים. לצד שכיחותו של הרכיב במוצרי
הקוסמטיקה לטיפוח הפנים והגוף הולכת ומתחזקת השתלבותו של מזון המלכות (תוצר מזון
המופרש על ידי דבורי דבש מבלוטות תת-לועיות ומשמש להזין את רימות הכוורת) כרכיב מטפח
בעל יכולת הגנתית גבוהה לשיער.
מיה שחם מתאמת ההדרכה בחברת קרסטס פריז מספרת כי
במוצר נקטר טרמיק הרכיב הפעיל הוא מזון המלכות והגלוקוסליק אשר מעניקים לשיער הזנה
עשירה ורכות אינטנסיבית, המשיבה את האיזון לסיב השערה.
מתכוני דבש למסכות
פנים ושיער, היעילות לטיפול בעור הפנים והגוף:
מסכה לניקוי הפנים: מערבבים כף אחת של דבש עם 2
כפות שקדים טחונים וחצי כפית מיץ לימון. מורחים בעדינות על הפנים, מעסים בעדינות
ומשהים על הפנים. כעבור 20 דקות שוטפים הפנים במים חמים.
מסכה לחיזוק עור
הפנים: מקציפים כף דבש עם חלבון של ביצה, כפית אחת של גליצרין ורבע כוס קמח, מורחים
על עור הפנים והצוואר למשך 20 דקות, מסירים בעזרת מים חמים.
מסכה למיצוק, הזנה
וסגירת נקבוביות : מערבבים דבש ושמן נבט חיטה ביחס של 1 ל- ½, ומורחים על עור הפנים
והצוואר למשך ½ שעה לפחות. מסירי באמצעות מים פושרים.
מסכת לחות לעור
הפנים: מערבבים 2 כפות דבש עם 2 כפיות חלב, ומורחים על עור הפנים והצוואר. להסיר
בעדינות לאחר 10 דקות באמצעות מים חמים, תוך כדי עיסוי עור הפנים והצוואר.
מרכך שיער: מערבבים חצי כוס
דבש עם שמן זית בהתאם למצב השיער: שיער יבש - ¼ כוס שמן, שיער רגיל 2 כפות שמן. לאחר
החפיפה מעסים את המרכך לתוך השיער מכסים את השיער בכובע אמבטיה ומשהים על השיער למשך
כ-30 דקות. לאחר מכן שוטפים היטב במים חמימים ונעימים, ומנגבים את השיער בעדינות.
טיפול ברק לשיער: מערבבים כפית אחת של דבש עם 4 כוסות מים חמים. לאחר החפיפה
מושחים את השיער בתערובת. ללא צורך בשטיפת השיער.
רויטל הררי- מנהלת מרכז ההדרכה
של חברת 'סטייל ארומתרפיה':
אמבטיות דבש: להרגעת עור הגוף ומראה עור חלק ורך,
מוסיפים לאמבט מים חמים (35 מעלות) ¼ כוס דבש, וטובלים את הגוף למשך כ-15 עד 30 דקות. מובטחת
הנאה גדולה שבסופה מראה עור הגוף זוהר ורענן.
תחליב לעור הגוף: מערבבים כפית אחת
של דבש עם כפית אחת של שמן ירקות ו- ¼ כפית מיץ לימון. תחליב זה מורחים, בהתאם ליובש
העור, על המרפקים, העקבים כפות הרגליים וכו'. להמתין כ- 10 דקות ולאחר מכן לשטוף עם מים
חמימים. העור יוותר רך ונעים למגע. ניתן לחזור על הפעולה 2-3 פעמים בשבוע.
טיפול בציפורניים: אם אתם
כוססים ציפורניים ואתם סובלים מפצעים פתוחים, ואפילו מדממים מומלץ לרפא את הפצעים
הפתוחים בקצות האצבעות וסביב הציפורניים בעזרת הדבש. יש לטבול את קצות האצבעות בדבש,
ניתן לחממו קלות, כדי להקל את הטבילה. יש לטבול את האצבעות בין 15 ל-20 דקות. בצעו טיפול
זה לפני השינה. כדי לטפל בפצעים פתוחים יותר יש ללבוש כפפות לאחר מכן, אפילו כאשר אתם
ישנים. דבש הוא אנטי-בקטריאלי, הוא יחסל כל בקטריה וימנע מהן לפתח דלקות.
גיא לוי
יועץ התזונה והדיאטן הראשי של רשת המרכזיים הרפואיים "אמריקן לייזר":
גם
לדיאטה: לדבש יש יתרונות בריאותיים רבים על פני הסוכר (לב או חום). למקור הדבש יש
השפעה על הטעם והתכונות. ברפואה הטבעית עושים בו שימוש פנימי וחיצוני למגוון בעיות.
שתי כפיות ביום עם תה צמחים זה מומלץ, סביר ובריא אך חשוב שהדבש יהיה ממקור אמין
ולא מחומם.
ביום בהיר אחד נולד תינוק. איזו שמחה, איזו דאגה - כל המשפחה סביבו! ההורים מסיעים אותו
בעגלה ממקום למקום, עוטפים אותו באהבה מכל עבר. הזמן עובר ולאחר מספר שנים התינוק כבר
גדל, הופך לילד, לנער, גדל ומתפתח ומגיע לגיל בגרות. הוא עוזב את הבית ומקים משפחה משלו.
שנים עוברות, הוריו מתבגרים. יום אחד הוא מגלה שאביו זקוק לכיסא גלגלים. הפעם תורו
להסיע, תורו לדאוג, תורו לעטוף באהבה.
מעגל מחזורי זה של החיים קיים בכל הטבע. אך
לשם מה כל זה? מה האדם לומד מהחיים הללו? איזה ידע הוא לוקח איתו ולאן? האם נועדנו
להיוולד רק כדי לעבור את החיים, להגיע לגיל זקנה ולמות בשיבה טובה? מה הטעם בכל הדרך
הזו שמתחילה ומסתיימת באותו מקום עבור כולנו?
שאלות אלו עולות אצלי רבות במהלך
עבודתי עם אנשים מבוגרים ובמקביל במפגש עם ילדים. לאחרונה אני רואה הרבה תינוקות
שנולדים אך גם מקרי מוות של מבוגרים. ואני שואלת: מה יש בין שני קצוות אלו של החיים? האם
יש משהו מעבר להם? מדוע ילדים מגיעים לעולם ולאן הולכים אלו שנפרדים מהחיים?
מדוע ילדים צריכים להיוולד לעולם כה חשוך?
שאלה נוספת שלא הניחה לי מאז
ילדותי היא למה ילדים צריכים להיוולד לעולם כה חשוך? עולם בו הנוער ורוב המבוגרים
שורים בדיכאון, עולם בו הסמים נצרכים לארוחת צהריים, עולם בו כמות ההתאבדויות הולכת
וגוברת משנה לשנה? לשם מה להתחיל לחיות בכלל אם אין בשביל מה? מהו הדבר החשוב
בחיים?
מאחר שמשמעות החיים היא דבר שמעסיק אותי מאז שנולדתי, פעמים רבות אני שואלת
אנשים בסקרנות, מה לדעתם הדבר החשוב ביותר בחיים? מהאנשים המבוגרים אותם אני מדריכה
במועדון, ולהם ניסיון חיים עשיר, קיבלתי תשובות בסגנון: "בחיים הכי חשובים הבריאות,
האושר, הילדים והנכדים". ראיתי ברק בעיניהם בעודם עונים לשאלתי, אך אותי תשובות כאלו
לא מעולם לא הצליחו לספק. אם מטרת החיים היא להיות בריאים, אז מדוע בריאות זו נלקחת
מאיתנו בהדרגה?
כשאני
מבלה עם ילדים, אני מרגישה שהם רואים ומרגישים משהו שהמבוגרים מעדיפים לעצום את
עיניהם כלפיו. רבים מהמבוגרים אותם שאלתי על מטרת החיים, ראו בכך חוצפה ושאלה שפשוט
אסור לשאול. אולי כי הם מעולם לא ניסו להביט על החיים מהצד ולחקור את מה שמעבר לגבולות
הלידה והמוות. ילדים, לעומת זאת, לא מפחדים לשאול ולחקור.
יותר ויותר ילדים שואלים
היום בגלוי: "בשביל מה אני צריך ללמוד את זה? מה יצא לי מזה ?למה הדבר הזה נועד?" אלו הן
שאלות על מהות החיים, והם דורשים מאיתנו, הדור הבוגר, תשובות.
לאחרונה, ילד בן 10 נתן
לי תשובה מפתיעה ויוצאת מן הכלל: "הדבר החשוב בחיים זה ללמוד את מטרת החיים כדי להבין
ולהרגיש את משמעותם". רשמתי משפט זה על גבי נייר והנחתי בארנקי כדי להמשיך לחקור את
תשובתו הייחודית, שנגעה בנקודה מאוד עמוקה בליבי.
מה הטעם בחיים אם
מתים?
המשכתי להרהר בתשובתו ושאלות רבות נוספות עלו בראשי: אם רק הייתי יכולה
להבין בשביל מה אני עושה כל דבר? איך אני יכולה לממש את עצמי כאן בעולם? מה הטעם בכל
הרגעים שאני עוברת בחיים לצד האנשים האהובים עלי, אם בסופו של דבר עלינו להיפרד? בשביל
מה כל זה? אילו רק הייתי יכולה לראות את מה שמעבר לחיים האלה, מה שנסתר מעבר לשני
קצוות החיים של לידה ומוות - אני בטוחה שאז הייתי מקבלת את כל התשובות ויודעת איך לממש
את חיי הקצרים כאן על פני האדמה.
הפתק עם תשובתו של הילד שמור אצלי בארנק עד עצם
היום הזה. מדי בוקר, בכל פעם שעולה אצלי השאלה בשביל מה קמתי ולשם מה עלי לחיות את היום,
אני מציצה וקוראת בו מחדש. תשובתו כה פשוטה, אך עם זאת מלאה בעמקות. המסר הוא לשאוף
לחקור את החיים ולא לתת להם לחלוף על פנינו לחינם. אם נעשה זאת ונרצה לדעת באמת מאיפה
אנחנו ולאן אנו הולכים - נגלה הזדמנות להרגיש חיים מלאי משמעות!
ג'וליה גמבורג, מרפאה בעיסוק בעלת ניסיון בעבודה עם ילדים ומבוגרים.
מתעניינת וחוקרת את מהות החיים
גרסת הרצה - Beta
תגובות גולשים:
1
גרסת הדפסה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
