הייתי בהופעה של לאונרד כהן!!

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

התרגשתי עד דמעות
לפני מספר שבועות, כאשר החלה מכירת הכרטיסים להופעתו של לאונרד כהן בארץ, נדהמתי מההיסטריה ששררה ומהעובדה שכל הכרטיסים אזלו תוך 24 שעות, ובמחירים גבוהים. שאלתי את עצמי: ממה אנשים כל כך מתלהבים? נכון שמדובר בזמר בעל קול נהדר ושירים שעושים נעים בלב, אבל בכל זאת, לאונרד כהן כבר בן 75, ובטח קולו אינו כשהיה פעם, יש להניח שהוא יישב כל ההופעה ויהיה משעמם.

למרבה המזל, זוגתי החכמה הצליחה לרכוש זוג כרטיסים להופעה. במועד ההופעה הגענו לאצטדיון רמת גן בסביבות השעה 19:30. לא היו דחיפות והתורים בשערי הכניסה היו מהירים. שרר במקום סדר מופתי.

להפתעתי, לכל הקהל העצום הזה שמנה 47,000 צופים היו מקומות ישיבה! על המושב חיכו לכולנו תיקים וזרחנים מבנק דיסקונט. התיישבנו בשורה 33 בשער 10, ואני קיטרתי על כך שהמקומות מרוחקים מהבמה וקנאתי באלו שרכשו או קיבלו כרטיסים ב-2,500 ₪ לשורות הראשונות.

ההופעה החלה ממש בזמן! בשעה 19:47 לאונרד כהן עלה לבמה והחל את ההופעה עם השיר "Dance me to the end of love" (רקדי איתי עד סוף האהבה). תוך שניה נמסתי והתרגשתי עד דמעות. איזה קול מדהים יש לו! קול עמוק כמו הים. כהן נשמע בדיוק כמו בדיסקים שלו!

להיט אחר להיט - רומנטיקה במיטבה
לאונרד כהן שר להיט אחר להיט - סוזאן, ציפור על תיל, להתראות מריאן, קודם נכבוש את מנהטן, קחי את הוואלס הזה וכמובן, איך אפשר בלי השיר היפה בעולם – "הללויה".

כמה רומנטיקה יש בשירים שלו, והוא שר אותם מהלב, וזה סוד קסמו. כל הקהל העצום הזה שר עם לאונרד את השירים, התרגש, התלהב והזיז את הזרחנים הירוקים מצד לצד.

את לאונרד כהן ליוו שלוש זמרות יפות עם קול קטיפה של מלאכיות, והשילוב ביניהן לבינו יצר מוסיקה הרמונית מרגשת.

הנה הקישור להופעה חיה של לאונרד כהן, עם נגניו המוכשרים ושלוש המלאכיות. השיר: "הללויה". תראו איזה יופי!

http://www.youtube.com/watch?v=ttv5dyvtF4o&feature=related

הכשרון זה מה שחשוב
הקהל לא נתן ללאונרד כהן לסיים את ההופעה, ולאונרד כהן זיכה אותנו בעוד הדרן, ובעוד אחד ועוד ועוד. ההופעה נמשכה למעלה משלוש שעות, ואני כמובן הגעתי למסקנה שכל מילות ההלל והתשבוחות שנאמרו על לאונרד כהן – מוצדקות בהחלט.

לאונרד כהן לא כל כך יפה, והוא גם אינו צעיר. ההופעה שלו לא כללה קטעי פירוטכניקה כמו אצל מדונה (למעט העובדה שמדי פעם הוא הסיר את כובעו בפני הקהל ובפני הנגנים כאות תודה, ובכל פעם שהוא ירד מהבמה הוא דילג דילוגים ילדותיים מצחיקים). אבל אין ספק שהוא יחיד במינו. ההופעה שלו מרגשת ואין בה רגע דל. הוא מוכיח לכולנו שלא חשוב הגיל, ולא חשוב היופי, מה שהכי חשוב באמנות זה הכישרון. ואת זה יש לו בשפע.


חגית רימון, עו"ד
hrimon@gmail.com