יום קיץ חם, הבטתי במעופן של הציפוריים, נזכרת בחופש שלי וכמה
שהוא חשוב לי, ומצד שני זוכרת את המילה שכתובה שחור על גבי לבן בתעודת הזהות:
"גרושה"...ובאותו יום הבנתי דבר משמעותי לי, שאני יכולה להיות ציפור ולהרגיש חופש
בנשמה אם אפגוש את בן הזוג הראוי לי.
לא משנה ששנים חיפשתי אותו, בררנית שכמוני,
בסוף בחרתיו,וכשבחרתי, זה הרגיש לי אז כל כך נכון, היופי שלו עד היום מדליק אותי, המגע
שלו מרטיב את כולי, הריח שלו תמיד באפי, וכשמביטה בעיניו התכולות, לפעמיים הן צוחקות
עבורי ולפעמים הן נראות כממלכת הקרח השמימית.
באותו יום שמש,עמדתי בתחנה,ובפעם
הראשונה לאחר 6 שנים איתו,לקחתי את כל האומץ שבי,ואמרתי לו בפה מלא" בוא נתחתן"...
הוא מצידו הגיב בשלל תירוצים, למה זה בלתי אפשרי, אבל כאחת שיודעת להשיג כל מטרה,
לבסוף הוא נכנע.
לאחר כשבוע מתארגנת לנו נסיעה לקפריסין, בירור פרטים סופיים, ואז
החברה הטובה שלי מתקשרת...
"את חונקת
אותו"
"עדן את טועה, הוא מרגיש שזה לא בשבילו, את חונקת אותו והוא כועס עלינו,
שהצענו נישואיים ברביעייה. אני מתנצלת, אבל שחררי אותו מהעול הזה"
באותו רגע הלב
נצבט לי, בכאב עצום. מוזר, אני הרעייה שלו, מציג אותי תמיד כ"אשתי", אני מגדלת את שתי
בנותיו כבר 6 שנים, למה ומדוע שלא ירצה סוף סוף להתחייב לי, שהרי אני אוהבת אותו, לפחות
בדרכי.
כשחזרתי הביתה, קראתי לו לשיחה עמוקה, ואז הכרזתי שמבחינתי כל הנישואים
הללו בטלים, ואם אי פעם יחשוב על מצב שכזה, הוא עוד ירד על 4 ויתחנן, וטבעת יהלום תחכה לי
בקופסא. מיותר לציין שהלב שלי באותו היום קפא למוות, שם הוא הרג חצי מאהבה הכי נקיה
שבי.
עבר שבוע בו התקשורת היתה לקויה, עיניי עטו מסכה של עצב ותוגה, מלאות בבריכות
של דמעות, ושאלות בלתי פוסקות של "מה דפוק בי, למה שלא ירצה להתחייב לי?" מרוב חפירות
פגעתי בעצמי עד עמקי הנשמה, התהלכתי כזומבי על פני האדמה.
הוא ירד על
ברכיו...
זה היה ערב יום ראשון, החבר קרא לי לחדר השינה כשדמעות בעיניו, הוציא
טבעת יהלום, אמנם צנועה, וירד על ברכיו, להציע את החובה, נישואים אמיתיים הפעם.
הבטתי בו, בגבר שלי, והחלטתי ברגע הזה שאין מצב שזה קורה. גל של בחילה הדהד בגופי,
וסוג של שדה צרחה לי "תתביישי מניפולטיבית, את כמו אמא שלך,יודעת להוציא מה שאת
רוצה,ולהראות כקורבן."
העפתי את השדה הצידה, הבטתי בעיניו ואמרתי..."יקירי, תודה
על הכוונה, באמת שמחמיא לי, אבל מרגיש לי כאילו מכריחה אותך, לכן בוא נעשה הסכם, אני
מניחה את הטבעת פה בקופסא הכחולה, ביום שתבחר באמת תענוד לי אותה."
טבעת לא
מוכיחה דבר
הטבעת ישבה במשך שנה שלמה במגירה,והלב שלי מיום ליום איבד אמונה,
מיום ליום קפא וקפא, לא הבנתי איך האדם שטוען לאהבת נצח, קורא לי אחת ויחידה, לא מבין
אמת פשוטה, שרוצה להרגייש שייכת באיזה מובן אליו.
ואז הכרתי בנט בחור, שפתח לי קצת
את הראש שהיה מקובע,ולמדתי והבנתי שהכל בחיים זה עניין של בחירה,וטבעת בעצם לא מוכיחה
דבר, בטח לא פיסת נייר וחוזה שנכתב. שבפועל מה שמחזיק אדם לאדם זה מתוך בחירה נקייה
כמובן, טוב לך, אתה שם, רע לך, תתרחק ונגמר.
את הטבעת ענדתי לבד, הוא הביט בה מחוייך
באותו יום, "מה קרה?"...
עניתי אז..."שום דבר...מיוחד..."
ואם פעם חיכיתי לטבעת
ולהצעת הנישואין המיוחלת, כנראה שלמדתי בדרך הקשה שבעצם מוותרת, שלא כזו מאמינה בלאו
הכי במוסד הנישואין, כן מאמינה בלהיות יחד מבחירה.
יקירי אני לא שומרת
טינה,הטבעת זה סוג של ברית בינו לבינה, וכנראה כשאחד לא מוכן לקיים ברית שכזאת, זה פשוט
לא אמור לקרות, ואוכל לקרוא לך באלפי שמות, ובכל זאת...ובכל זאת...אני האישה שיודעת
לשחרר כל דבר מאהבה נקיה, שיודעת לדרוש ברית ולהתחייב לתוכה, אלה שלא הצליחו במשימה,
פשוט המשיכו למסע...
לקראת השנה החדשה רוצה לומר לך נפש יקרה, לי עצמי, את אהובה,
נערצת ומוערכת, את נפש זכה שיותר לא תפגע, מאחלת לך נפש שלי, להמשיך לפרוח, להתפתח,
ללמוד בדרכים חדשות וסלולות, לנער אבק וגרגרי חול.
מאחלת לך שיבוא האחד הזה,
שידע להבין מה את שווה, וכמה יש בך אהבה, שתדעי רק אהבה, כי רק מהמקום בו תאהבי את עצמך,
אחרים יאהבו אותך .
ולמלכה שבי, מאחלת לפגוש את הנסיך שלה, והלוואי לכל
החיים...מעדיפה לחיות את הרגע ההיום, ולהפסיק בתוכי לחפור....את העבר לא ניתן לשנות...רק
את ההווה הקיים...
2.
אחת שיודעת
@ 01/11/2009 - 14:13 יקירתי אני ממש מצטערת אבל אל תנסי להגיד ולהוכיח שהאהבה יכולה להתקיים בלי מחוייבות אומנם אתם 6 שנים ביחד ואכן את מגדלת את ילדיו כמו שהיו ילדייך, אך את רגש וההרגשה של רעייה שמייחלת את, אני מריחה מכאן! וכמובן מי שאמר לך שנישואין זה הסכם כתוב זה היה גבר כך שהם בחיים לא יבינו אותנו הנשים , את רצוננו להיות עם האחד והיחיד... וכן גם על נייר! "לחוץ".."לא מוכן"... תירוץ!!! אני מאמינה שאת בחורה ששווה להילחם עלייה ואם הוא רוצה אותך באמת תעשי צעד נכון! ולא לענוד על ידייך טבעת ללא ברכה וחופה מקווה בשבילך את כל האושר בעולם.
גרסת הרצה - Beta
תגובות גולשים:
2
גרסת הדפסה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
יקירתי אני ממש מצטערת אבל אל תנסי להגיד ולהוכיח שהאהבה יכולה להתקיים בלי מחוייבות אומנם אתם 6 שנים ביחד ואכן את מגדלת את ילדיו כמו שהיו ילדייך, אך את רגש וההרגשה של רעייה שמייחלת את, אני מריחה מכאן!
