ג'ינג'ר נגד שפעת החזירים

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

מעתה לא צריך לחכות לחיסון נגד שפעת החזירים. הג'ינג'ר מצליח לעכב את ההתפתחות של וירוס שפעת מסוג A, שעמו נמנה וירוס השפעת שמשגע כעת את העולם.
פרופ' משה שטרנפלד, מומחה ברפואה פנימית וברפואה סינית, לא מופתע מממצאי המחקר שמגלה עובדה זו: "תכונותיו האנטי-זיהומיות של הג'ינג'ר ויכולת החימום שלו הופכות אותו לנשק יעיל נגד מחלות קור, כולל שפעת החזירים כאשר זו עונה על הקריטריונים של מחלה קרה".

שפעת החזירים ממשיכה להכות בחו"ל ובארץ. מאז פורסם מקרה התחלואה הראשון בעולם, אובחנו בישראל יותר מ-2,000 חולים, ומספר הקורבנות עולה משבוע לשבוע. אנשי הרפואה תמימי דעים, שאדם עם מערכת חיסונית חזקה יוכל להתמודד ביתר קלות עם הנגיף ואף להימנע מהידבקות.

ג'ינג'ר לחיזוק המערכת החיסונית
על-פי הרפואה הסינית וההודית (איור-ודה), הג'ינג'ר - או הזנגביל - הוא אחד מצמחי המרפא היעילים ביותר לחיזוק המערכת החיסונית ולמניעה וטיפול במחלות קור, ובכלל זה שפעת. מחקר שנערך באוניברסיטה טויאמה שביפאן לרפואה ולרוקחות נותן תוקף מדעי לגישה זו ומצביע על יכולתו של הג'ינג'ר במניעה ובטיפול בשפעת מסוג A, שעימו נמנית גם שפעת החזירים.



וירוס השפעת חודר לגופנו דרך דרכי הנשימה עליונות ותוקף את המערכת החיסונית. ברוב המקרים התאים הראשונים להגיב למתקפה זו הם המקרופג'ים - תאי דם לבנים בולעניים המהווים מחסום מיידי מפני מתקפה חוץ גופית. המקרופג'ים בולעים ומעכלים מיד את הגורם הזר ומעוררים שרשרת של תגובות חיסוניות נוספות בגוף. הניסוי במחקר הוכיח כי לתמצית הג'ינג'ר השפעה מעכבת על גידול וירוס השפעת מסוג Aבאמצעות תיווכם של המקרופג'ים.

פרופ' משה שטרנפלד, מומחה ברפואה פנימית וברפואה סינית, אינו מופתע מממצאי המחקר: "הג'ינגר נמנה עם המזונות המחממים המומלצים לשימוש כמניעה וכטיפול במצבי מחלה של קור. מאכלים חריפים, כמו ג'ינג'ר, הם מזונות מחממים יעילים מאוד נגד שפעת. נוסף על חימום הגוף הטעם החריף מסייע בחיזוק דרכי הנשימה. תכונותיו האנטי-זיהומיות של הג'ינג'ר ויכולת החימום שלו הופכות אותו לנשק יעיל נגד מחלות קור, כולל שפעת החזירים כאשר זו עונה על הקריטריונים של מחלה קרה. כדי למצות את סגולותיו הבריאותיות של הג'ינג'ר מומלץ להשתמש בשורש הטרי, ולא בתבלין טחון או בג'ינג'ר ממותק".

בהתייחסו לחיסון נגד שפעת החזירים אומר פרופ' שטרנפלד: "עדיין אין חיסון קונבנציונלי לשפעת החזירים ולעניות דעתי טוב שכך. הסכנה של החיסונים גדולה בהרבה מהתועלת הצפויה מהם. ככול שאנו מרבים להתחסן מפני השפעת הנגיף מתחסן ומתחזק מפני החיסון. הרפואה הסינית מציעה פתרונות אלטרנטיביים לטיפול בשפעת ללא כל הסיכונים הכרוכים בחיסון".

מלבד צריכת ג'ינג'ר ומזונות מחממים אחרים, מנדב פרופ' שטרנפלד עוד כמה טיפים לחיזוק טבעי של הגוף נגד שפעת:
יש להמנע מחשיפה לרוח קרה ולהתלבש תמיד בהתאם לתנאי מזג האוויר.

יש לדאוג לאוורור מתמיד של החדר גם כאשר מפעילים מזגן. אוויר עומד עלול להוביל להתלקחות של שפעת.

מומלץ להימנע משתיית משקאות קרים בשעות הבוקר כדי לאפשר לקיבה להתחמם.

כדאי לא להגזים בפעילות גופנית בחילוף העונות. הגוף זקוק לכל הכוח כדי להתמודד עם שינויי האקלים. פעילות גופנית מאומצת גוזלת משאבים ממערכת החיסון.

שנת לילה מספקת תתרום לשמירה על התפקוד האופטימאלי של מערכות ההגנה הטבעיות של הגוף. מומלץ לישון מוקדם כדי לקום מוקדם. בשעות הבוקר המוקדמות האנרגיה של הריאות והמעי הגס עולה, ותפקודם התקין מסייע בחיזוק מערכת החיסון.

נסו להימנע מכעס וממצבים הגורמים למתח נפשי, והשתדלו להשתחרר בהקדם מתחושות צער ועצב. רגשות שליליים מחלישים את המערכת החיסונית.

לדברי מירה ויגנסברג מחוות 'תקוע' הזנגביל הוא צמח עשבוני רב-שנתי המתנשא לגובה של כמטר. הוא יוצר קנה-שורש מעובה. קנה-השורש שולח גבעולים ועלים כלפי מעלה. הגבעול זקוף, עטוף ניצני עלים ונושא עלים. העלים דמויי אזמל מוארך, צר ומחודד בבסיסו, התפרחת נראית כשיבולת אליפטית. לשורש הג'ינג'ר יש חריפות מתקתקה וייחודית, לטענתה בעבר היה ניתן לראות אותו בעיקר כבן לווייה לסושי וסשימי, אולם לאלה שנרתעים מלעיסת שורש ג'ינג'ר טרי כמגן נגד שפעת, היא ממליצה להוסיף אותו כתבלין למגוון רחב של מאכלים, כמו מרקי ירקות, תבשילים מוקפצים, אורז, עופות, דגים, בשרים, דברי מאפה ומשקאות.

הזנגוויל טוענת ויגנסברג מכיל שמנים נדיפים חיוניים, קטונים ארומטיים הידועים בשם הקיבוצי ג'ינג'רול, והם המרכיבים הפעילים מבחינה תרופתית. ג'ינג'רול הוא האחראי לחריפות טעמו של הזנגוויל ולתכונותיו ממריצות העיכול. "הזנגוויל הטרי" אומרת ויגנסברג "מכיל ג'ינג'רול, בעוד זנגוויל מיובש מכיל ג'ינג'רול וכן נגזרת שלו, שוגואל, הנוצרת תוך כדי הייבוש". לשני מרכיבים אלה יש לעתים תכונות פיזיולוגיות שונות. ככל הנראה, שוגואל הוא האחראי לתכונותיו משככות הכאבים של הזנגוויל המיובש, אך הוא נוטה להעלות את לחץ הדם - בניגוד לזנגוויל הטרי המוריד את לחץ הדם. "הזנגוויל משמש בסין לטיפול בבחילות ובהקאות, וכן בשלשול, בכאבי בטן, בכאבי שיניים ובשגרון (ראומטיזם). גם את עמי הודו, ניגריה ואיי הודו המערבית משמש הזנגוויל כתרופה חשובה. הזנגוויל משמש למניעת בחילות והקאה הקשורות במחלת הנסיעה. הוא עוזר למנוע הקאה, מעודד הפרשת רוק ומיצי עיכול, ומגביר את פעילות המעיים ואת התנועה הפריסטלטית שלהם ואף אידיאלי להגברת התיאבון." את השורש הטרי אומרת ויגנסברג מקלפים לפני השימוש ומגרדים או פורסים לפרוסות דקות, מכיוון שהג'ינג'ר ידוע כתרופה מחסנת, השימוש הנפוץ בו הוא כתוספת לתה. המלצתי לחורף היא להכין תה לימון ודבש, להוסיף ג'ינג'ר מגורד, ולשתות בהנאה לבריאות".

הקלה על בחילות ודלקות
שמחה עזריאל דגן, נטורפותית N.D. מחברת 'מורז צמחי מרפא', מסרה כי הזנגוויל הטרי מכיל, מלבד ג'ינג'רול, גם אנזימים המפרקים חלבונים (פרוטאזות), התורמים לשימושו כנוגד דלקות. ואכן במחקר שבוצע בחולי דלקת המפרקים (ארתריטיס) נמצא ששלושה רבעים מהם חשו בהקלה בכאבים ובנפיחות כאשר נטלו זנגוויל. איש מהמטופלים לא דיווח על תופעות לוואי שליליות במשך התקופה בה צרכו זנגוויל, פרק זמן שנמשך משלושה חודשים עד שנתיים ומחצה. מוצע שלפחות אחד המנגנונים שבהם מביא הזנגוויל להשפעותיו קשור למניעת ביוסינתיזה של פרוסטאגלנדין ולאוקוטריאן, כלומר, הוא פועל כמעכב ביוסינתיזה של איקוסאנואידים. עוד מסרה דגן כי נמצא שלזנגוויל השפעות משככות כאבים ומורידות חום ואכן ממחקרים שנעשו לאחרונה עולה כי הוא ניחן ביכולת נוגדת חמצון גבוהה ובכושר הגנה מפני סרטן המעי הגס. "הזנגוויל גם מהווה מקור למגנזיום ולכמה ויטמינים ומינרלים נוספים, ולכן אני ממליצה להשתמש בו כתיבול בריא במיוחד, לעתים קרובות בתפריט השבועי, וכתרופה טבעית להקלה על בחילות ומצבים דלקתיים".