דרכי ריפוי ברפואה הסינית

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

דרכי הטיפול ברפואה הסינית נועדו להחזיר את הגוף לאיזון כך שכל האיברים יתפקדו בהרמוניה ובתיאום מושלם, בדומה לאופן בו הטבע מתנהל.

הטיפולים ברפואה הסינית נועדו לסלק מהגוף רעלים שונים וגורמים פתוגנים. כמו גם להגביר את זרימת הצ'י והדם כך שכל האיברים יהנו מאספקה שופעת של החומרים המזינים.
הרפואה הסינית מאבחנת כל מטופל כמקרה יחיד ומיוחד ו"תופרת" לו טיפול העונה בדיוק על צרכיו. לכן, לכל מטופל מותאמת תוכנית טיפול ייחודית.

קיימות מספר שיטות טיפול: התאמה תזונתית, צמחי מרפא, דיקור, הבערת מוקסה, הקזת דם וטווינא (עיסוי סיני רפואי).

תזונה סינית:
התאמת התזונה לקונסטיטוציה, להרכב האישי של כל מטופלת היא הנחת יסוד בטיפול ברפואה הסינית. נהוג לסווג את המאכלים השונים לפי הטמפרטורה והשפעתם על הגוף. כלומר, ישנם מזונות מחממים לעומת מזונות מקררים, ישנם מזונות מחזקים לעומת מזונות מנקזים, משלשלים כד'.

לרוב, נשים בגיל המעבר סובלות מחום ולכן מומלץ שיוסיפו לתפריט מזונות מקררים, כגון: חסה, סלרי, מלפפונים, מנתה וכו' וימנעו ממזונות מחממים, כגון: זנגביל, בשר, בצל, שום, קינמון וכו'.
ניתן להבחין בין מזונות היוצרים לחות וליחה, כגון: מוצרי חלב, סוכר ומאפים מקמח לבן. מזונות המגבירים תחושת כאב, כגון: עגבניות, חצילים, תפוחי אדמה.

לפי הרפואה הסינית, התפריט הבריא נטול טעמים דומיננטיים ומורכב ממאכלים טריים (מזונות העונה בלבד) מבושלים קלות. הבישול נועד להקל על איברי מערכת העיכול, הקיבה והטחול, בתפקידם להתמיר את המזון ולהעביר את המרכיבים החיוניים לשאר האיברים.

כל איבר ברפואה הסינית מזוהה עם טעם מסוים: כבד וכיס מרה מזוהים עם הטעם החמוץ, הלב והמעי הדק מזוהים עם הטעם המר, הקיבה והטחול מזוהים עם הטעם המתוק, הריאות והמעי הגס מזוהים עם הטעם החריף והכליות ושלפוחית השתן מזוהים עם הטעם המלוח.
צריכה מוגזמת של אחד הטעמים תביא לפגיעה באיבר ואילו תשוקה לטעם מסוים מעידה על חולשה של אותו איבר. לדוגמא בגיל המעבר מרבית הנשים סובלות מחולשה של העיכול המתבטאת בתשוקה למתוקים ומסטגנציה של צ'י הכבד המתבטאת בסלידה ממזון חמוץ.

יתרה לתזונה, ישנם דגשים הנוגעים להרגלי האכילה. רצוי להימנע ממצבים של רעב או צמא ולהיפך מאכילה ושתיית יתר. מצבים קיצוניים אלו גורמים לעומס יתר על אברי מערכת העיכול בפרט ועל שאר האיברים התלויים באספקה קבועה של צ'י, דם ושאר תוצרי פירוק המזון.
כמו כן, הסינים מאמינים כי אכילה במרווחי זמן קבועים בסביבה נטולת מתחים ולעיסה איטית של האוכל מסייעת לעיכול נכון.

דיקור, אקופונקטורה:
דיקור או אקופונקטורה (acus = מחט, pungere = לדקור) הינה שיטת טיפול עתיקה הקיימת כבר למעלה מ-2,000 שנה. בימי קדם המחטים היו עשויות מאבן אך עם התפתחותם של אמצעים טכנולוגיים החלו לייצר מחטים העשויות מברזל ולאחר מכן זהב וכסף. כיום משתמשים במחטי נירוסטה איכותיות סטריליות וחד פעמיות.

נקודות הדיקור מוגדרות כבר מאות שנים ומתוארות בספרות העתיקה של הרפואה הסינית כמאגר או ריכוז של צ'י ודם. דרך דיקור או לחיצה על הנקודות ניתן להסדיר את הזרימה במרידיאנים (מסלול העובר בין כל הנקודות השייכות לאותו איבר). ניתן להשוואת את נקודות הדיקור לסוג של ברז ואת פעולות הדיקור לפתיחת הברז המווסתת את זרימת הצ'י והדם במערכת המרידיאנים.

ישנן 365 נקודות דיקור עיקריות לאורך הערוצים ומתוכן בוחר המטפל את הקומבינציה המתאימה ביותר למצב המטופלת. נקודות הדיקור הנבחרות יכולות להתרכז באזור הבעייתי או באזורים מרוחקים ממנו. לאחר שהחולט על נקודות הדיקור המחטים יוחדרו במהירות ובדרך כלל ללא כאב. אז יניע המטפל את המחטים עד לקבלת תחושת "דה צ'י" המתוארת לרוב כעקצוץ , צביטה קטנה או כבדות. המחטים נשארות למשך 30-40 דקות.

כיום נהוג לשלב בזמן הדיקור טכניקות שונות כדוגמת: גירוי חשמלי, כוסות רוח והבערת מוקסה.

מוקסה- מיוצרת מעשב הנקרא Artemisia vulgaris, לענה סינית. בארץ מצויים זנים אחרים של לענה המוכרים כשיבא. הטיפול באמצעות מוקסה נעשה לרוב הצורה לא ישירה בכמה דרכים: הצתת סיגר המורכב מעשב הלענה והנעתו בזהירות, ללא יצירת מגע עם העור, בסמוך לנקודות הדיקור הנבחרות על מנת לחממן. החום הנוצר נועד להמריץ את תנועת הדם והצ'י. ניתן גם להניח גללי מוקסה קטנים על המחטים. בצורה הזו מעבירים את התחושת החום ישירות לנקודה באמצעות המחט.
הטיפול במוקסה מתווה לכאבים הנובעים מקור, קור ולחות ולתקיעות צ'י.

כוסות רוח- בשיטה זו מצמידים כוסות זכוכית או פלסטיק לעור באמצעות ואקום. בדרך זו מעודדים את זרימת הדם והצ'י במקום בו הונחו הכוסות. שיטה זו מתוות לכאבים, למצבים המערבים חדירה אקוטית של פתוגן.

אלקטרו אקופונקטורה- בשיטה זו מחברים זוגות של מחטים למכשיר היוצר גל חשמלי ומעביר פעימות, פולסים בין המחטים. ניתן לכוון את עוצמת ותדירות הפולסים המועברים לפי מצב המטופלת. נהוג להשתמש בגירוי החשמלי בכדי להגדיל את השפעת הדיקור בעיקר בטיפולי להפחתת כאב, אולם לא נעשו מחקרים מדעיים להוכחת טענה זו .

שיטות אלו יוצרות סיטימולציה חזקה ולכן אין להשתמש בהן במצבי חולשה וחוסר או חום עודף.

עדי אספינו-ברגמן, מטפלת ברפואה סינית B.A, Dip. Ac
052-6146854