בי וומן » כתבות » קריירה, אמהות ורגשי אשם.

קריירה, אמהות ורגשי אשם. 

קריירה, אמהות ורגשי אשם.



, מדור: טורים אישיים, קריירה
פורסם בתאריך: 01/12/2009

לפני שנים רבות,בתקופה אחרת, בעידן רחוק בממלכת ה"קדם אמהות",היה לך מקצוע.
למדת, עבדת, הרגשת מועילה ותורמת. הרגשת חשובה. עשית מה שאהבת.


ואז.. נהיית אמא לדבר הכי מקסים בעולם –שלא היית מחליפה אותו בשום דבר! לקחת על עצמך את תפקיד חייך-אמהות!
כן, באמת כייף לך, היה נפלא לראות אותו גדל,הולך, יונק, מדבר לראשונה, כזה מן אוצר - כמו שתמיד רצית!
חודש רדף חודש והעולם שלך שהתמלא בפלא הזה לפתע.. איך לומר.. התחיל לדגדג בקצוות,חסר לך משהו.. איך קוראים לזה.. אה כן! תקשורת עם מבוגרים, ולא רק על מוצצים ומרק טחון. חסר לך אותך, זו שפעם היית, הנמרצת, הפעילה, שמתאפרת ומתלבשת יפה בבוקר כדי לפגוש עולם עסקים מרתק. חסרה לך הקריירה שלך. (אופס, הנה אמרנו את זה!)
מה קורה לך? האם את אוהבת אותו פחות? איך יכול להיות שמרכז עולמך כבר לא מספיק ל24 שעות ?
אולי דיברת עם בעלך שיחיה, אולי עם חברה טובה, בכל אופן, החלטת לחזור לג'ונגל שבחוץ.
ראיינת המון מטפלות פוטנציאליות,בדקת משפחתונים, ובחרת בטוב ביותר עבור הנסיך שלך.
חזרת למעגל העבודה! מזל טוב!

אז... רגע רגע, למה בסופו של יום (וגם באמצע כמה פעמים..) מן רגש חמקמק בעל אופי מכווץ לב וקרביים צובט אותך מבפנים? למה המבט העגמומי כאשר עינייך נחות על התמונה שלו על השולחן במשרד? למה כאשר את שבה הביתה,והמטפלת מודיעה בעיניים נוצצות שהוא אמר מילה חדשה, ליבך ניצבט? למה לעיתים כשפגישות עבודה חשובות מתארכות, כל גופך מקפץ באי נוחות מבפנים(אל דאגה,מבחוץ את ניראת עניינית ומקצועית לעילא)


shefy.jpg

כן, נכון, אלו נחשי רגשי האשמה שמקננים בך.
טורדים את מנוחתך. מפריעים לך בעבודה.

אז בואי נעשה סדר בדברים, בסדר?
1. שיהיה ברור-הילד לא יוצא נפסד.הילד מרוויח אמא שמגשימה את עצמה. אמא שמציבה לעצמה מטרות ועומדת בהן.אמא שמגיעה אליו הביתה בשמחה ורצון לפנות את עצמה למענו.הילד שלכן מרוויח אמא מסופקת יותר.

2. אין אפשרות ליהנות מכל העולמות בשלמות.עובדה קצת מצערת,אך מציאותית. לכן, בכל בחירה משהו ניפסד ומשהו מורווח.
אם בחרת להישאר בבית-הרווחת נטו את גידול הילד אך הפסדת כרגע(בכל זמן נתון תוכלי לבחור אחרת, לכן, כרגע.) את המשך הקריירה.
אם בחרת לחזור למעגל העבודה - הרווחת המשך קריירה אך הפסדת שעות גידול.

3. אין בחירה נכונה אבסולוטית! חשוב לזכור-שלכל אחת מתאים משהו אחר בזמן נתון. האינדיקציה לבחירה הנכונה –עבורך-היא, ההרגשה האישית. כאשר את חשה במעמקי הבטן(אנא לימדו להקשיב למעמקי הבטן שלכן, שם תחושו את התשובות האמיתיות להתלבטויות שלכן.) שאת כמהה לחזור לעבודה ואי החזרה לעבודה מעיבה על התנהלותך, כנראה זה הדבר הנכון עבורך, גם במחיר וויתור על שעות אמא.
אם את חשה באותם מעמקים,שעצם היותך אמא זו כרגע או בכלל, ההגשמה הגדולה שלך, ואת יכולה להרשות לעצמך כלכלית, סימן הוא שזה מה שנכון עבורך, גם במחיר של לחיצת כפתור"הולד" על הקריירה שלך.

4. ייסורי מצפון ורגשות אשמה שייכים לקטגורית ה"לא יעילים". אין בהם טעם. לא מפיקים מהם כלום חוץ מכאב בטן. וכן, אפשר לשלוט עליהם. בכל פעם שרגש מהמחלקה הזו מתעורר, אימרו לעצמכן-זה לא רגש מקדם. וחישבו על דבר אחר שכן עושה לכן טוב. זה אימון כמו לאמן שריר, כאשר עובדים על זה מספיק זמן יש תוצאות.מזמינה אתכן לנסות!

5.בכל דרך בה תבחרו, השלימו מראש עם המגבלות של אותה דרך,וקבלו אותן ואתכן. מותר לא להיות מושלמים! זה אפילו מאד אנושי.

6. זכרו,שכל בחירה היא לא לתמיד. היא לתקופה.וכאשר היא לא מתאימה יותר,אפשר לבחור מחדש. מאד מרגיע לדעת שניתן לשנות את הבחירות והשבילים.

7. כאשר כבר בחרתן - מיצאו באופציה שבחרתן את כל היתרונות ושננו לעצמכן אותם שוב ושוב - בסוף גם אתן תאמינו!

8. בכל שביל בו תלכו-מצו את המיטב, האמינו בעצמכן, וממני-הרבה בהצלחה!

מאת: אוסנת רדין
מנחת קבוצות מוסמכת.



תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

הבחירות השלישיות מגיעות
חשוב מאד להצביע- יודעת בוודאות מה לשים בקלפי
אין לי מושג למה אצביע
מתלבטת מאד
התעייפתי-כלל לא מתכוונת להצביע

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: