אהבה או השלכה

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

הפנטזיה הקסומה, האביר על הסוס הלבן,בתרגום למאה עשרים ואחת, עשיר חמוד, שיהיה גם חתיך, אם אפשר גם מוצק... ורצוי שיהיה לו כמה נכסים ואיזה רכב נחמד בצד (ככה משהו שיחליף את הסוס).

נסיכות יפיפיות מחכות "להצלה" ונסיכים קסומים נוטלים את עול המציל, קצת מלחיץ לא? מיתוס האביר על הסוס הלבן ו ויחד עם עוד כמה אשליות מהילדות לא פעם הם מכתיבים את התנהלות מערכות היחסים שלנו.
זה כתוב בספרים, בשירים, בסרטים עטופי ורודות רומנטיים, השילוב המושלם אך הבלתי אפשרי בחייכם עם יד הלב האבסורד הזה שמתרחש בעולמנו, השאיפה לחזור לגן עדן "החצי" השני שלנו כמו אדם וחוה לפני הפירוד אפילו בטקס הנישואין מברכים את הנישאים ב"שמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן" איזה פנטזיה מתוקה( דמיינו לכם לבבות ורדרדים אינסופיים יורדים על המסך)
ומה קורה אחרי כמה חודשים? חודשים אולי שנה שנתיים הפנטזיה הלכה נשארה רק מציאות ובכן לאביר שלנו יש גם כמה חסרונות והם בדיוק אבל בדיוק אלו שנמצאות אצלנו בדיוק.

פתאום יום בהיר אחד את מגלה שהנסיך שלך יודע להיות גם עצבני! פתאום אתה קולט שהחברה שלך קמה בלי פאן בשיער וקצת איפור נראית לא משהו בבוקר פתאום את קולטת שגם נסיכים לא מורידים את המושב באסלה? מה עושים? הנסיך שלך פתאום חושב שיש עוד הרבה נסיות להציל והוא עולה על הסוס ולדהור לעבר החוף לחפש נסיכה מושלמת יותר כזו שתתאים לו בול! אבל בול!
לכאורה אנחנו חיים במציאות אבל בבואנו למערכת יחסים זוגית, יש מי שמסרב להיפרד מפנטזיות הילדות המתוקות ושאר ההבטחות הגלומות במערכת יחסים ואו אז חייב לייצור לעצמו מערכת הגנה על האשליה שיום אחד יבוא מישהו אחד.
יש שלל דרכים לשמור עליה ולהיות עקשן לנוכח המציאות, ניתן לשמור איזה מאהב לטיני סודי כמו מיגל ששרה עליו עלמה זוהר רחוק מעבר לים...אין אפשרות למימוש רק חוטי האשליה שיחה פנטזיה חלום מחזיקים במציאות...אפשר גם ללכת על רומן עם גבר\ אישה נשואה שתמיד יהיו תפוסים בעבורנו...ככה יש מיהו ברקע "הפנטזיה" אין צורך לחלוק איתו רגעים קשים כמעט ולא לראות אותו מתעורר בבוקר הוא תמיד נפלא שכן פעם בשבוע שנפגשים למי שי זמן לריב?

הפנטזיה שומרת עלינו מעצמנו, מגינה על עלינו מהפחד לממש מהפחד להיחשף מהפחד להיות באינטימיות.מהפחד מלהכיר בזה שיש לנו גם תכונות פחות נעימות שגם אנחנו יכולים להיות מרגיזים מעצבנים, חסרי התחשבות ואגוצנטריים ושומרת על עצמנו מלגדול במודעות.
אם הייתי מספרת לכם שאני מחפשת כלב שמילל כמו חתול... אתם תצחקו ותגידו לי אין לך למה אין חיה כזו אבל אני אתעקש איאחז בפנטזיה שיש כזו,.אני יכולה לחפש בכל העולם אני יכולה לראות כלב שמדי פעם מיילל בלילה ולחשוב שהוא חתול אבל תמיד האכזבה מובטחת כי אין חיה כזו ככה גם לא יימצא הגבר המשולם גם לא האישה המושלמת.

מי שעדיין מחפש כלב שמיילל כמו חתול,זה הזמן להפסיק לקרוא!


זה רק אתם
מה עושים שהפנטזיה מתמוטטת, אז זהו שם מתחילה העבודה וגם ההזדמנות הגדולה, ברגע שהבנו שיש הרבה נסיכים שמסתובבים בעולם ואף אחד מהם לעולם לא יהיה מושלם,שם מתחילה העבודה האמיתית!
לא של הבן זוג שלנו אלא שלנו לגמרי שלנו, אף אחד לא יבוא! אף אחד לא יבוא להציל אתכם, אף אחד לא יחשוב שאתם מושלמים בכל מצב בכל זמן ובכל מקום זה פשוט לא יקרה לא עם זה שלידכם ולא עם זה שיבוא ולא עם עוד ארבעים שימשיכו הלאה וילכו ויבואו ככה זה פשוט ככה בדיוק!
אף אחד לא יעשה את העבודה בשביליכם זה רק אתם, פשוט רק אתם!
היתרון והאמת היא שהרבה מעבודת המודעות שלנו להכרות עם עצמנו יכולה להתקיים באופן המשמעותי ביותר עם בני הזוג או האהובים שלנו הם משקפים לנו בדיוק את התכונות שלנו הטובות וגם הפחות טובות.
מי שעומד מולכם זה תמיד אתם, התת –מודע שלנו תמיד מושך אליו את האנשים שישקפו לנו את עצמנו באופן מדויק!
בתחילת מערכת היחסים בכדי שלא נברח מהר מדי ישתקפו לנו התכונות הטובות שלנו, אלו שאנחנו מאוד גאים בהם ואז האהבה פורחת ההתאהבות היא למעשה השלכה של התכונות הטובות שלנו באדם שמולי, אך בהמשך הדרך שההתאהבות העצמית שלנו נרגעת וההורמונים שקצת מטשטשים לנו את המציאות כפי שהיא התכונות הפחות מרנינות שלנו עולות לפני השטח.
מרחוק אני שומעת כבר איזה מישהי מתרעמת מול המסך" הוא עצלן, אני לא!" "הוא פלרטטן כרוני ואני לא מפלרטטת לדקה" "הוא ציני ועוקץ ואני עדינה ורכה" והרשימה ארוכה,אז זהו שגם את, כנראה שגם את קצת עצלנית,קצת פלרטטנית ומתבלת את מילותייך בציניות עוקצנית.
תקראו לזה חוק המראה תקראו לזה ההשלכה כפי שפרוייד טבע אותה שורה תחתונה מה שאני מאשימה את הבן זוג או אנשים שעומדים מולי הם תמיד התכונות המוכחשות שלי.
בינינו ככה בלי שאף אחד ישמע גם לי יש חסרונות, לפעמים אני משתמשת בציניות דוקרת ( סוג של הגנה על הלב) לפעמים "הדם עולה לי לראש" ובשעת כעס ההיגיון מפנה את מקומו לחוסר סדר ובלבול והכי חשוב אני תמיד, תמיד צודקת( מי לא אוהב להיות צודק?)
אז באיזה זכות בדיוק אנחנו מבקשים מהשני להיות מושלם? מה השאיפה הבלתי מציאותית הזו לרצות מושלם?
אז מה יכול להיות שאנחנו כאלו עיוורים? יכול להיות שאנחנו חבורה של שקרנים? שקרנים לא, כי אפשר לשקר רק במודע שאנחנו לא מודעים לשקר שלנו אנחנו רק מכחישים או פשוט לא מודעים.

מודעות אמיתית בהירה ונקייה היא עסק לא ממש נוח! קשה לנו מאוד קשה לנו לקבל בעצמנו תכונות שליליות, האגו שלנו הוא מעיין מנגנון הצדקה להימנעות מעבודת מודעות אמיתית, יש לו שלל תירוצים וסיפורים לאגו והבעיה שהוא די שולט בנו העריץ הדמיוני הזה, ככה האגו שלנו יוצר הסתרות, אי אמירת אמת מניפולציות, מאשים, הורס ומקלל אומר בפה משהו אחד בזמן שהלב שלנו מספר סיפור אחר לחלוטין וכל זה " בשם האהבה" קצת מופרע לא?
ככל שאנחנו מוכנים להוריד את האגו ולומר את האמת קודם לעצמנו אחר כך לאחר ככה מתפנה הלב לבניית אהבה אמיתית, כל עוד האגו חוגג, אולי זה נדמה שזו אהבה, אולי יש סקס מדהים שגורם לכם לחשוב שזה אהבה אבל זו לא אהבה, אהבה גדלה בתנאים הרבה יותר רכים ומקבלים.



"הוא או היא" לא אחראי \ת לאושר שלכם
שאנחנו לבד עם עצמנו אין בעיה, האמת כל אחד עם עצמו מסתדר מצוין, האתגרים מתחילים שיש איש או אישה נוספת ממולנו או אז כל אותם תכונות לא מרנינות שלנו צפות ועולות אז במקום להאשים אחד את השני ולצאת למלחמת שליטה אתם מוזמנים לעשות עבודה.
קשר של אהבה זה אחד האומניות הכי גדולות שיש, מדובר ביכולת לראות את המראה שממולנו ובכל מה שמעצבן וגורם לנו התנגדות עזה, אלו בדיוק המקומות שבהם אנחנו יכולים לעשות עבודה עם עצמנו.

במקום לצפות מהצד השני לעשות אתכם מאושרים ושלווים או לתלות אחריות על הצד השני, קחו אחריות מלאה לאושר שלכם, גם בתוך זוגיות, זה ממש לא אומר שאם בן זוגכן עובר משבר כגון פיטורים כדומה לא תתמכו אבל זה כן אומר שאם בן זוגכם עובר יום רע עם עצמו תיתנו לו תמיכה אבל אל תיקחו אישית אם הוא דוחה את עזרתכם, המשיכו ביומכם מתוך ההבנה שזה שלו, זה בתנאי כמובן ששניכם מעוניינים לעשות עבודת מודעות משותפת.

"אם הוא יוריד את הזבל" אז יהיה בסדר אם הוא יעשה ככה וככה אז אני יהיה מאושרת וזה לא נגמר פשוט לא נגמר... "אימים" האלו תמיד יש עוד( נכון? )
מי שילדכם הוא השותף שלכם למסע, במסע הזה אף אחד לא גורר אף אחד הולכים יד ביד אחד ליד השני קצת קשה, קצת מורכב להיות אחד ליד השני בצורה הזו אבל זה בדיוק המסע.
ללכת בעקבות האהבה זה אומר להבין ולקבל שאין מושלם ולא יהיה, מי שלכוד בפנטזיה של קיום מערכת יחסים מושלמת מנהל מערכות יחסים בלתי אפשריות שהמטרה האמיתית שלהם היא אי התממשות וסביר להניח שילך לישון לבד בסופו של יום.
ברגע הראשון שיש ויכוח אי הבנה, חוסר תיאום ציפיות זה מספק את הוכחה לצד החולם הנה... זה לא ה"נסיך" או "הנסיכה" המיועדת אצא לי למצוא חדש – זה האגו במלוא הדרו שבאופן מאוד הגיוני מסביר לנו שיש לסגור את הלב חזרה בחומות ולרוץ הלאה לאשליה הבאה.
זו בדיוק הדרך להבטיח לנו לא לממש את החיים, לא לממש את האהבה, לא לממש את העבודה או הקריירה שאותה רצינו, לחיות בהימנעות.
כל הימנעות כזו לוכדת אותנו יתר בעולם האשליה של חיפוש המושלם האהבה המושלמת, הקריירה המושלמת של חיפוש הבלתי קיים ושאנחנו מחפשים משהו שלא קיים איך לא נהיה מאוכזבים, עצובים ולפעמים קצת מיואשים?

אהבה, מערכות יחסים וכל דבר בחיים בנויים במחזוריות כמו בטבע נעים במחזוריות, כמו שיח ורדים הוא נע במחזוריות, חייבים להשקות אותו מדי פעם לקצוץ את העלים הישנים, לפעמים יש פריחה והריח הנפלא שלה מציף את כל הסביבה לעיתים יש נבילה ונראה שהשיח הזה כבר לא יצמח שוב, יש צורך לקצוץ את העלים ולדעת ששוב יהיו ניצים, רק אם נמשיך לטפל בשיח הזה גם שאין עליו פרחים גם שהוא קוצץ מכל הכיוונים ולדעת שזהו חלק ממעגל ההתכווצות והרחבה של הטבע, נחיה את חיינו בהשלמה לא בשלמות.
לא שזה קל להישאר בזמן הנבילה ממש לא, בדיוק שם אנחנו מתייאשים מפסיקים להשקות, מפסיקים לטפח ומביטים על השיח הזה בחוסר חשק מוחלט ומחליטים ללכת למשתלה לקנות שיח חדש והשיח החדש גם הוא נע במחזוריות, פריחה, נבילה ושוב הולכים לקנות חדש, טוב נראה לי שכבר קלטנו את הרעיון, לא?
פרח הלוטוס בעל אלף עלי הכותרת צומח מתוך רפש הביצה הוא זקוק לרפש בכדי לגדול ולפרוח, ככה גם בחיים גם באהבה לפעמים אנחנו זקוקים לרע בכדי להצמיח את הטוב.
להיות באהבה עם בן זוגנו אומר שכמו בים יהיו ימים של שפל ויהיו ימים של גאות, אי אפשר למנוע את המחזוריות הזו למרות היותנו חברה מודרנית וממוחשבת אנחנו חלק מהטבע וגם אנחנו נעים בגלים.

ההזדמנות הגדולה טמונה דווקא ברגעי השפל לנצל את השפל לעבודת מודעות עם עצמנו, נטולת אגו ככה מגדלים אהבה, ככה מצמיחים אחד את השני וזה תקף בכל תחום בחיינו עם ילדנו, עם בני הזוג שלנו עם הבוס או עם העובדים שלנו, כל שפל שצולחים יחד רק מחזק את הפסגה רק מביא כל אחד מאיתנו
למקום יותר שלם עם עצמו, לא מושלם אין כזה... חיפשתי מספיק זמן בשביל להגיד לכם שאין.


תסתכלו על המראה שלכם, תגידו לעצמכם מה אני הכי לא אוהב באיש הזה או באישה הזו שלידי וזה בדיוק אבל בדיוק מה שאתם לא מוכנים לראות בעצמכם, שם בדיוק מתחיל הריפוי של מערכות היחסים שלכם.
אם קיימת התנגדות ואתם בטוחים שזה לא קיים בכם תציצו שוב פעם פנימה, ככל שההתנגדות שלנו עזה יותר זה סימן למקום שזקוק לריפוי גדול יותר ואם הצלחתי לעצבן אתכם או שחשבתם שאני כותבת שטויות בכלל מעולה! אני עשיתי את שלי להיום.

לילה בן הרוש - אשת יח"צ , מפיקה ועיתונאית.
052-6788827 lilabh7@walla.com