האגו כילד המבקש איזון... מילים רבות וספרים לא מעטים נכתבו על האגו, בדרך כלל
בגנותו. כמעט בכל פורום מודעות כזה או אחר שומעים ש"זה לא טוב לנו לבוא מהאגו". כהרגלי,
אני לא לוקח דבר כמובן מאליו וגם את הסוגיה הזאת בדקתי לאורך השנים על פניה הרבים.
ניסיון החיים שלי מלמד אותי שמה שנכון לאחד אינו נכון בהכרח לאחר, בכל היבטי החיים.
למיטב הבנתי האגו הוא לא דבר שצריך להיפטר ממנו ובטח שלא להילחם בו. יותר מדויק יהיה
לאזן אותו. אבל, מה זאת אומרת לאזן אותו? ובשביל מה בכלל צריך אגו? מי המציא את זה
בכלל?
אשתמש בדוגמה מתוך טרילוגיית הסרטים "המטריקס". דווקא בחלק האחרון של
הטרילוגיה, לפרשנותי לפחות, היה דגש מיוחד על האגו כשניאו (האחד) שאל את הנביאה "מי זה
סמית?". לטובת אלה שלא ראו את הסרט, אציין שסמית רצה להרוס כל דבר שקיים ולשכפל את עצמו
בכל מחיר. הנביאה ענתה לניאו שסמית הוא הנגטיב שלו ושהמטריקס יחפש תמיד את המקבילה
המאזנת. ובאמת, רק כשניאו הפסיק להילחם עם סמית (עם האגו), הוא השווה צורה איתו והתמזג
בתוכו. רוצה לומר, כשיכולותיו של אדם גדלות כתוצאה מהבנה של תהליך החיים, אותו כלי
נשמתי המתרחב להכיל את האור, מכיל גם את התואם החשוך. הקוטביות של הדברים רשומה
בנשמתנו על מנת ש"נבחר" מה להכיל ואיך לבטא את יכולותינו. זה לא אומר שהאגו אינו נמצא,
הוא פשוט הופך להיות חלק מהמערכת הפנימית ובהיבט המואר הופך להיות דלק, המניע את
המערכת כולה. נקודת האיזון מהווה את הביטוי המדוייק של יצירה רוחנית פנימית והגשמתה
בהיבט פיזי.
האגו כשלעצמו הוא כמו
ילד, וכמו שמכוונים ילד רך למצוא את נקודת האיזון, כך האגו, שתפקידו ליצור תחושת ביטוי
עצמי, יוצר קרקוע של האנרגיות, של אותו פוטנציאל פנימי הקיים בכל אדם באשר הוא. אז, האם
צריך אגו? לדעתי - כן. עם זאת, ככל שמתפתחת המודעות יש וכדאי לאזן את האגו על בסיס
יומי אפילו אם קיימת סטייה ולו הקטנה ביותר. ההיסטוריה האנושית מלאה בדיקטטורים
שהאגו שלהם גדל למימדים כאלה, שרובנו מזדעזעים רק מהזיכרון של הדברים שנעשו על ידם.
ברוך השם, רוב בני האדם בחרו בנשמתם בתדר ה"יש" הבונה והמזין, כל אחד על פי חוזה נשמתו
ורצונו להכיל. לכל אדם יש את היכולת הטבעית לדעת מי פונה אליו דרך האגו או ליתר דיוק
דרך אגו שאינו מאוזן.
יש גם אגו רוחני המטעה את בני האדם אפילו יותר מהאגו הגשמי.
אדם המגלה יכולות רוחניות, נדהם בהתחלה שיכולות אלו בכלל אפשריות עבורו. אותה פשטות,
מתוך ענווה אמיתית, היא שיצרה תהליך זה מלכתחילה. עם זאת, כשאדם בעל מודעות רוחנית
מתחיל לסטות מאותה ענווה ראשונית, יוצר הוא או היא חיץ בינו לאחר, כאילו הוא אומר "אני
עושה משהו שאתם אינכם יכולים לעשות", או "אני מתקשר את המדריך הזה והזה והשיטה שלי היא
הכי טובה" ועוד ועוד. אנשים רבים מוכנים לוותר על האיזון והעוצמה הפנימית שלהם ולהגיש
אותם בקלות לאחר. בכך הם מאשרים שהם אינם יכולים ליצור ושאין להם את אותן יכולות
"תיקשור". הם כאומרים "אני לא מבורך כמוך, אתה אלוהים, קח את החיים שלי, תסדר לי אותם
ואם אתה יכול תחזיר לי אותם עם הרבה כסף, בריאות, אהבה והצלחה, ואם לא אכפת לך תעשה את
זה מהר"... נראה לכם?!... רוב בני האדם יודעים שזה לא עובד כך ובכל זאת הם ממשיכים לחלק
את מאגרי האנרגיה שלהם לכל דיכפין. המצחיק הוא שאם האגו שלהם היה נמצא הם לא היו עושים
זאת. רגע, רגע, אמרת שאם היה להם אגו הם לא היו מתנהגים כך? כן, בדיוק כך, האגו יוצר באחת
ממתנותיו גם תחושה של ערך עצמי, של אני יכול, אני רוצה ועוד.
אל תבינו אותי לא נכון.
זה בסדר ללכת לסדנאות, זה בסדר לפתח שיטות, הכל מותר. יש נשמות שזקוקות ליותר תמיכה
מאחרים. זה לא אומר שמשהו לא בסדר איתן. אותן נשמות בחרו להיזכר במהותן במחיצת קבוצות
של אנשים. ויש את אלה שלעולם לא ילכו לשום סדנה ויגשימו בטבעיות אינטואיטיבית את עצמם,
גם אם לא ילמדו את כל הז'רגון הרוחני. בסופו של יום, רק אנחנו נחליט אם ליישם תובנות
אלו או אחרות. אף אחד לא יחיה את החיים שלנו במקומנו, גם אם זה יהיה המדריך האוהב ביותר.
אדרבה, מדריך אוהב יכוון, יבהיר, אך לעולם לא ייטול את כוחכם. הכל מותר והבחירה היא
הדבר הכי מקודש שיש במימד הזה ביחד עם ההומור והשמחה.
אז לסיכום, מה היה לנו כאן?
אגו אחד רצוי ואהוב, נשמה מופלאה ואהובה לא פחות,איזון, בחירה, שמחה והרבה הכרת
תודה. כמה זה עולה לנו? הכול כולל הכול... אפס אחד גדול.
"אלוהים זה בחינם".
ועד לפעם הבאה שניפגש, היו טובים לעצמכם ולסובבים אתכם.
בהכרת תודה, ירון
פאר
אמן ומתקשר ציורים אנרגטיים, מיפגשים אישיים לתיקשור ייעוץ ואימון
אישי, סדנאות להיתפתחות רוחנית ותודעתית באמצעות ציור וכתיבה
אינטואיטיביים. crystalgiant@walla.com 050-7202067
גרסת הרצה - Beta
תגובות גולשים:
2
גרסת הדפסה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
