איזה כיף שיש המון חברים

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

"פו תבטיח לי שלא תשכח אותי.אף פעם.
אפילו לא כשאהייה בן מאה".

פו הנהן רגע קט.
"בן כמה אהייה אז?"

"תשעים ותשע".

פו הנהן,
"אני מבטיח".אמר.(א.א.מילן)"

אני זוכרת כאשר הגעתי לסיומו של הסיפור המוכר והידוע(פו הדוב) המשכתי להרהר לעצמי דקות נוספות וארוכות.

מבחינתי פו הדוב לא היה רק דמות מצויירת שעושה הרפתקאות עם חבריו, אלא סיפור שמאחוריו ישנה למידה,תוכחות שמנסה להסביר את משמעות החברות וכל מה שכרוך בה.

אני מאמינה שהחיים הם מסע, לתוך תוכינו,לעבר האמת.
החיים אינם צירוף מקרים אלא ישנה הכוונה,מטרה מסוימת לכיוון יעד כזה או אחר שבו בחרנו או שנבחרה עבורנו.

אני מאמינה שלארוך כל המסע הזה ,אנו עוברים מתחנה לתחנה-
רואים מקומות חדשים,לומדים דברים חדשים,פוגשים אנשים חדשים נוספים.

כשסיימתי לקרוא את הסיפור הנחתי לעצמי להתיישב בקרון המסע שלי,לנוח, להתרווח, להתפאר להביט מסביבי ובעצם להבין מה קיבלתי.

אנשים שהופיעו בתחנה שלי,שיכולתי להתבונן בהם לזמן מוגבל וחלפו מבלי לומר מילה.
אנשים שהופיעו ועלו על הקרון והיו לחלק מעיצוב חיי לתקופה זו או אחרת, אני מאמינה שזו הייתה למטרה מסוימת.
וישנם אנשים שהיוו ו/או מהווים את נוף חיי,שחידדו את אישיותי, שהשאירו בי את חותמם.

לכל אותם אנשים אני בוחרת לקרוא –חברים.

לכל החברים שהופיעו לתקופה קצרה,
לכל החברים שירדו ועלו בתחנה שלי בזמן כזה או אחר ,
לכל החברים שעדיין יושבים בקרון יחד איתי,
לכל החברים החדשים שעלו בתחנה,
ולכל אותם חברים הקרובים שבחרו לפנות לשבילים נוספים אחרים,

אני בוחרת הפעם לכתוב הקדשה מיוחדת לכם ולכם בלבד, לומר שבזכותכם חויתי את מושג החברות, גליתי את משמעותה, שדרכם-

גיליתי את פשר הקבלה ויכולת הנתינה האינסופית,
חברות שבה הבחנתי את משמעות החיוך,הצחוק והליטוף,
חברות שבאה מן הדאגה, מן האכפתיות,
חברות שמשרה חום ואהבה,
חברות שמבליטה את הרוך והתום,
חברות של הקשבה וסבלנות,
חברות שלפעמים מצריכה לעמוד בצד ו...סתם למקרה ש...
חברות שבה הנך מביא את כולך והנך כפי שהנך,
חברות שאין משמעות למימדי הזמן,
חברות לטוב ולרע,
והכי חשוב חברות שבה למדתי על עצמי רבות כאדם,כחבר.

כל זאת לא יכולתי לחוש,לדעת,להבחין ללא אותם חברים יקרים שהופיעו בחיי, אז חברים יקרים שלי,לפני שהרכבת ממשיכה את דרכה, אני בוחרת להתעכב לדקות נוספות ולומר שבכל מקום באשר הנכם נמצאים בתחנה שלי ובין אם בתחנה המקבילה לי,
את כולכם אני אוספת לחיקי,מאמצת לליבי ומאחלת שתמיד נזכה לחברות אמיתית שכזו,שלא נקבל הכל מובן מאליו ושנוכל להיות תמיד בשביל כולם ובכל משעולי הזמן.

"כריסטופר מתחיל ללכת לביה"ס כדי ללמוד, הוא מזמין את פו הדוב לפגישה בתוך היער כדי להודיע לו שנפרדים.
כריסטופר רובין מסביר לפו שהוא חייב ללמוד אבל הוא מבקש ממנו-
לא לשכוח את הזמנים הטובים שבילו יחדיו ושלא יישכח אותו,
ושיישארו לעולם חברים..."

את תשובתו של פו אתם כבר יודעים,
מאחלת לכולם את כל הטוב שבעולם,
מבטיחה שלא אשכח אותכם,

חברה שלכם,
אושרי.