יום המשפחה

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

זהו יום שמגיע פעם בשנה,ולא זה לא יום הולדת, זהו יום שמחייב אותך להיות נוכח,ולא זה לא חתונה של קרובת משפחה.
זהו יום שטורחים לקראתו, ולא זה לא יום שבת, זהו יום שדואגים להזכיר מידי שנה ולא זה לא יום הזיכרון, זהו יום המשפחה, זה בעצם התחיל מיום האם, שכולם החליטו לעצור ולהוקיר לנו תודה על המאמץ, הקושי, הטירחה, ההשקעה הפך ביום בהיר ליום שמוקיר גם לאבות, כנראה שהיה להם ועד טוב,שדאג ועשה את עבודתו כהלכה והפכו את היום הזה ליום המשפחה.

ומכאן הכל מתחיל בפתקים שמקבלים מהגנים:
"אמא של... נשמח אם תוכלו להביא תמונה משפחתית עדכנית אלינו לגן."

תמונה משפחתית? אבל בימינו אנו,מי מצטלם הכי עדכני שיש? ובכלל דואגים הכל לשמור בזכרון המחשב הביתי? ומתי בכלל הצטלמנו כולנו יחד,הרי תמיד דואגים לצלם את הילדים, הם יותר פוטוגנים,ואם חסר שיניים זה עדיין יפה,ואם השיער פרוע ואין איפור זה עדיין יפה..ולא מייחסים חשיבות
למשקל או גובה.ולכן בתמונות רק הילדים!
אז מחליטים ומגיעים למסקנה שיש פה משימה רצינית ובהחלט לא פשוטה:תמונה משפחתית ועדכנית ולא מקום המדינה.

מחפשים באלבום ומתחילים לסנן, בתמונה הזאת לא כולם מסתכלים ישר, והנה פה אחד ברח, השני עיקם פרצוף ופה התמונה משמינה, מיד מבינים שמכאן לא תבוא הישועה ואז נדלקת נורה נזכרים באיזו קרובת משפחה שהתחתנה לא מזמן, אולי במקרה הצלם ראה אותנו ותיעד תמונה חטופה, מתפללים חרישית בלב.

מה שמחה בלבנו,שרואות עיננו, תמונה עדכנית, משפחתית, לתפארת, ממש נותן חשק להדליק משואה לכבוד מדינת ישראל.
שמחים בחלקנו, מבטיחים שנשמור על התמונה מכל משמר כמו על המלכה אליזבת, מדינת המלוכה.
שנחזיר אותה בשלמותה,שלא נהרוס את אלבום החתונה.
מפתחים 3 העתקים, נו ועוד אחד בשבילנו שיהיה מונח במשכן ביתנו.

לאחר יומיים מקבלים שוב פתק קטן, (התחלתי לשנוא פתקים,הבנותי שזה מעיד על משימות שנועדו להפריע את מנוחת ההורים)
"נו מה עכשיו?"אני מסננת מבין שיניי, מפחדת לפתוח לגלות מה כתוב, פותחת לאט, אוטוטו מכריזה על זוכה בפרס האוסקר ו-"הנכם מוזמנים למסיבה משפחתית... "הרבה "מצב רוח" דואגים להדגיש.

אז חושבים על דרך,שיטה,שאפשר לפנות לליבו של הבוס,מסבירים שיש ילדים,ובטח גם הוא מכיר זורקים משפט חכם לאויר :"רגעים שלא חוזרים", והופ הבוס במצב רוח מרומם ואנחנו מנצלים כל שניה, בדרך למסיבה בגן.
רוקדים,שרים,גוזרים ומדביקים,כולם שמחים,כולם עליזים.
ביננו לבין עצמו אנו תוהים מי בכלל המציא את יום המשפחה? ולמה דווקא חייבים לחגוג אותו עם הגננת גאולה ועם אבא של מתן?!?!?!

המסיבה הסתיימה וכך ציינו יום המשפחה.
והתמונה המשפחתית, העדכנית,החלטנו למסגר ולתלות על קיר בכניסה לבית שתזכיר לנו למקרה ששכחנו –שאנחנו משפחה.


אז אם אתם שואלים אותי מה אני חושבת אחרי הכל ולמרות הכל על "יום המשפחה"?
אוכל לומר לכם שזה נחמד כי אז אפשר לזכור את הדברים הפשוטים שמסבים לנו אושר להעריך את המשפחה ה"קטנה" שלנו, לקבל לפחות פעם בשנה תמונה עדכנית, והכי חשוב להזכר בקרובת המשפחה שהתחתנה ולשאול מה שלומה.

שלכם,
אושרי

נ.ב.
החזרתי לה את התמונה?