גלגול נשמות - חלק 1

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

מעל מחצית מאוכלוסיית העולם מאמינה באמיתות גלגול נשמות. גלגול נשמות הוא אמונה המהווה מרכיב מהותי בהינדואיזם, וקיימת גם בבודהיזם ובדתות נוספות בעולם. הקבלה היהודית עוסקת בתורת הגלגול אף היא, כמו גם הנצרות בגרסתה הקדומה. תורת גלגול הנשמות מלמדת שבעוד שהגוף הפיסי מתכלה, הנשמה היא נצחית. עם המוות היא עוברת מגוף האדם שמת אל גופו של תינוק שנולד. המעבר אינו מיידי ברב המקרים. בין הגלגולים שוהה הנשמה במימד הרוחני, בו היא מטמיעה את חוויות הגלגול שהסתיים ונערכת לקראת הגלגול הבא.

מדוע אנחנו מתגלגלים?
כל הגישות לנושא גלגול נשמות מסכימות על כך שבאנו לעולם בכדי ללמוד ולהתפתח. במונח "ללמוד" אין הכוונה לידע אקדמי או אחר, כי אם להתפתחות מוסרית, רגשית ורוחנית. התפתחות זו אינה תלויה בידע אקדמי או אחר כי אם בחוויות. בעודה נשמה המתקיימת במימד הרוחני אין לנשמה התמודדויות מיוחדות. היא אינה רעבה, צמאה או עייפה, אינה סובלת משום כאב או אי נוחות, ואינה מאויימת בכל דרך של מחסור, סבל, או פחד. במצב זה, בו אין עימות משום סוג עם העולם, אין הנשמה מאותגרת בשום דרך, ולכן גם לא יכולה ללמוד הרבה. דוקא הרובד הפיסי, על מגבלותיו וההתמודדויות שהוא מציב, מאפשר לנשמה לחוות ועל ידי כך להתפתח. היות ובתקופת חיים ארצית אחת לא יכולה הנשמה ללמוד את כל מה שהיא אמורה, היא חוזרת ומתגלגלת שוב ושוב עד שהיא לומדת כל מה שעליה ללמוד.

מדוע איננו זוכרים את גלגולינו הקודמים?
בעודה במימד הרוחני, בין הגלגולים, הנשמה מודעת לחלוטין לקארמה שלה. עם לידתה בגוף פיסי, ידע זה נעלם ממודעותה. כשאנו גדלים לאנשים איננו זוכרים, לכן, את גלגולינו הקודמים, ובהתאם לכך גם איננו יודעים מה באנו לעשות במימד הפיסי. הסיבה לכך שאיננו זוכרים היא, שהנשמה נכנסת למוחו המתפתח של תינוק, אשר מוגבלות התפתחותו הפיסית לא מאפשרת לו להכיל ידע ספציפי משום סוג. יכולתו של התינוק להבין מושגים מורכבים כגון שעורים ויעוד תגיע רק בשלב מאוחר יותר בחייו, כשמוחו הפיסי יהיה מסוגל לתמוך בתהליכים הקוגניטיביים המורכבים הדרושים לשם כך.

כיצד עובר הידע שרכשנו מגלגול לגלגול?
היות ומוחו של התינוק אינו מסוגל להכיל ידע ספציפי עדיין, כל היכולות אותן אנו מביאים מגלגולים קודמים מתרגמות עצמן למה שמכנים פסיכולוגים "טמפרמנט". הטמפרמנט הוא אחד הדברים שלפסיכולוגיה קשה מאוד להסביר. כיצד זה, למשל, ששני תאומים זהים, הנושאים את אותו מטען גנטי בדיוק, ועדיין לא ספגו כל השפעות סביבתיות, יפגינו מן הרגע הראשון לחייהם טמפרמנט כל כך שונה? הסבר שנתקבל באמצעות תיקשור גורס שהטמפרמנט של תינוק מגלם בתוכו את הידע שהביאה הנשמה עימה לגוף פיסי, העובר תהליך של קידוד למשהו שאותו יוכל מוח התינוק להכיל. את הידע הספציפי יצטרך התינוק לרכוש עם התפתחותו הפיסית של מוחו, כאשר הטמפרמנט המולד יסייע בידו ללמוד נושאים מסוימים ביתר קלות מנושאים אחרים. לדוגמא, אם ידעה נשמה מסוימת לדבר הולנדית בגלגול הקודם – התינוק שלתוך גופו היא תיוולד בגלגול הבא לא ידע לדבר הולנדית, כי מוחו לא מסוגל להכיל עדיין את הידע הדרוש ללימוד שפה, אך יתכן שלכשיתבגר יחוש משיכה ללימוד שפה זו. אם ילמד אותה יגלה שהוא קולט אותה ביתר קלות ומהירות, בהשוואה לאנשים אחרים. תהליך זה מכונה "היזכרות", והוא מסביר גם כשרונות נדירים כמו אלה של מוצרט, שבגיל 5 כבר החל לחבר יצירות. סביר להניח שמוצרט כבר ניגן וכתב מוסיקה בגלגולים קודמים. בגלגולו כמוצרט הוא נזכר ביכולות שהיו לו, ולכן למד לנגן כל כך מהר. הוא יכול היה להמשיך את התפתחותו המוסיקלית מן המקום בו הפסיק בגלגול שלפני כן, ולהפוך לקומפוזיטור הגדול שהוא גדל להיות.

ההמשך בקרוב, בחלק 2...

דר' ירון זפרן, מנהל המכללה ללימודים רוחניים.
03-5660066 - www.zafran.co.il