ילדה שלי

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

כמה חוסר הבנה והתחשבות יש במערכת החינוך, כמה אפשר להשפיל הורים ותלמידים עם לקווית למידה.
נולדה לי ילדה לפני קצת יותר מ15 שנה ילדה יפיפה עם תלתלי זהב ואופי גינ'גי מולד.

בגיל 9 חודשים כבר טיפסה על כל דבר. חיבלה ותמיד תמיד חיוך על פניה. מניסיוני עם הבכור החלטתי להשאיר אותה עוד שנה הגן חובה, קטנטנה ומתוקה אך לא מספיק דחפה את עצמה כמו שאר הילדים, הגענו סוף סוף לכיתה א' כמעט בת 7 התחלנו לגזור עיתונים,להדביק אותיות ומספרים בשלב מוקדם מאוד הבחנתי כי אינה מתאקלמת האותיות המספרים הסיפורים.
סיפרתי למורה כי קשה לה ולי.יושבות שעות על הכנת שיעורי הבית אך הילדה לא מספיק מבינה זוכרת ועוד.

כרגיל הבעל היקר שלי חשב אני סתם לחוצה והמחנכת חשבה שאני מקדימה את המועד. "בואי נעבור את חנוכה ואחר כך נחליט".
כמובן שתמיד הולכת לפי תחושות הבטן התחלתי לקרוא מאמרים פסיכולוגיים להתייעץ עם אנשים שונים.בהחלטה של רגע קפצתי למכון ליד הבית שילמתי כמעט משכורת שלמה והילדה נכנסה לאבחון,כבר באותו היום קראה לי בדחיפות המאבחנת והגישה לי כוס מים שבי בבקשה, "בגלל שהילדה כבר בכיתה א' ורק עכשיו הבחנתם את הבעיה חשוב לי שתביני כי יש לילדה פער של שלוש שנים מילדים בני גילה" הזעזוע היה גדול "תגידי "שאלה אותי המאבחנת "מאיפה הגעתם מדימונה ?ערד? מה קורה איפה חינכתם אותה ?" ואני בתמימות" לא.ממש לא אנחנו ממוצקין מאז ומתמיד" המאבחנת הזדעזעה כי הגננת והמורה לא הבחינו בלקויות של הילדה.לא יודעת שעון, כותבת הפוך אותיות,ועוד דברים קטנים.

אני אמא לא למדתי באורנים או באוניברסיטת חיפה.איך יכולתי לדעת כי הפרטים הקטנים האלה כל כך חשובים.
ביקשתי מהמאבחנת להזמין את בעלי ושתסביר לו את הדברים.
בעלי כמובן הגיע תוך דקות אך תגובתו הראשונית הייתה "למה כל היפות צריכות להיות טיפשות " הסכין ננעצה בתוך ליבי, ליבי שתת דם אך ידעתי שאם לא אקום על הרגליים אני והילדה ניפול.
במשך שנתיים מירב- מורה לחינוך מיוחד הפכה לבת בית, כל יום לפחות שעתיים. המלחמה התחילה ! ניסינו שיטות שונות קינסיולוגיה – דמיון מודרך, נטרופתיה ועוד.

הכסף הלך ואזל ניסינו להיכנס למערכת החינוך "מרכז למידה" ההתשה שעוברים ההורים עד לקבלת הילד למרכז היא גדולה ממש מלחמה בפני עצמה.

התקבלנו למרכז למידה. שעה בשבוע.
מה זה שעה בשבוע??? איך אפשר ככה להתקדם.
התחלנו ללכת ל"בית ספר להורים" עוד כסף וזמן.
המלחמה עדין נמשכת.בית הספר לא ערוך,לא מוכן לילדים כאלה אין אמצע או תלמיד טוב או עצלן.
בקרים ביקרתי בבית הספר יום כן, יום לא,יום למה לא..יושבת עם ביתי למבחנים,כי צריכה לעשות אותם לבד עם מתווך.אך אין כח אדם בבית הספר בכדי שמישהו ישב איתה יקריא ויסביר את הכתוב.כל ציון, כל מבחן, כל מילה של מורה נחרטת בראש ולא יוצאת.

את היסודי סיימנו בכבוד גדול הילדה יודעת קורא וכתוב מה שלא ברור מאליו צריך אבחון חדש כולל פסיכולוגי, למה ?כדי שמשרד החינוך ישים את זה בתיק האישי של הילדה וימשיך הלאה.
את החטיבה מסיימות בכבוד גדול המחנכת,רכזת שיכבה, באמת אין לי מילים בפי להודות לכל הצוות.ותאמינו לי להיות פעמיים בשנה בבית הספר ולא כל בקר זה הבדל גדול מאוד.
אתמול הלכו לבדוק מגמות לכיתה י' המגמות המוצאות לתלמידים הם רבים טובים.
אך כאן בדיוק מתחילה המלחמה החדשה.
כן הילדה שלי מסוגלת לעשות בגרות 3 יחידות אנגלית ו3יחדות מתמטיקה וכל השאר כמו כולם.
פה נכנס למלחמה חדשה וכואבת.
לא לכל המגמות היא יכולה ללכת.
זאת אומרת לא יכולה לבחור לעצמה.
בית הספר מחליט עבורה !
צילום או תאטרון !!!
רגע ומה עם אומנות ומה עם מחול ????
התחלנו הכל מהתחלה.
החלטנו שנלך לבית ספר פרטי. הילדה רוקדת מגיל 3 יש מגמת מחול בחיפה.
בית ספר נחשב ביותר. קצת פחות ממשכורת בחודש בכדי לממן את הלימוד.
ההחלטה קשה. האם נוכל לעמוד בזה כלכלית?
האם הילדה תעמוד בנסיעות האורכות?
בלימודים?
להחליף חברים ?
ועוד המון שיקולים קטנים.
שעות יושבות ומדברות בכדי להגיע להחלטה.
החלטנו.
הולכים על בית ספר פרטי.מגמת מחול.
שוחחתי הבקר עם רכזת המגמה היא שמחה ששמעה היכן הילדה לומדת ורוקדת וישר התחושה, מתחילים לזוז, קבענו מועד לבחינות קבלה, סיפרתי לה בקצרה כי הילדה לקוית למידה.

הרכזת ביקשה כי אתקשר למזכירות בית הספר ולפי התעודה נחליט.
התקשרתי ענתה לי בחורה נחמדה שמאוד שמחה על שיחתי.
מדברת בברכה ונועם "תעבירי בבקשה תעודות כיתה ח' וט'"
הסברתי לה שהילדה נמצאת בכיתת "אומץ" והציונים מצוינים.
ילדה פעילה במועצת תלמידים, במועצת נוער. ילדה איכותית ונעימה.
המזכירה בטון נחרץ הסבירה לי כי הילדה לא תוכל להתקבל לבית הספר למגמת מחול.
למגמת מחול חובה 5 יחידות אנגלית 5 יחידות מתמטיקה ומחול 5 יחידות.
בית הספר לא יכול לאפשר לקבל ילדה שתכשל בלימודים.
"אנו עומדים לפי סטנדרטים וקריטריונים מסוימים, אסור שבית הספר יקבל תלמידים שמראש הכישלון שלו גבוה יותר מאחרים בבית הספר.בית הספר נמדד על פי תוצאות בחינות הבגרות "
שתיקה ארוכה וכואבת הדמעות והחנק בגרון "לפי מה את שופטת אותה? יש לה כישרון,יש לה מוטיבציה שעשרה ילדים ביחד לא מסוגלים לעמוד" המזכירה הנחמדה ניסתה להבין ולהסביר כמה קשה ללמוד בבית הספר.
אך גופי ליבי נשמתי חשבו על ביתי האהובה המוכשרת והמיוחדת.
אך הסביר לה שבמדינה מתוקנת האפשרויות שלה מוגבלות.למרות שהיא ממש לא מוגבלת.

סיימתי את השיחה העברתי את כל הניירות במייל עדין לא קיבלתי תשובה או כל תגובה אך יש לי סבלנות וממתינה במידה וביתי האהובה תחליט להילחם,אלחם יחד איתה ובשבילה.

הכל בשביל ביתי האהובה.