המספרה שלי

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

מכירות את הימים האלה בנות? הימים האלה שבהם,בלי סיבה מיוחדת הכל נראה אפרורי ,מצב הרוח "מעונן חלקית" והאנרגיות ,איך לאמור, לא משהו...
כן כן, ימים כאלה יש לכולנו פה ושם.
יש כאלה שבימים כאלה יוצאות לשופינג מטורף כדי לרומם את מצב הרוח. כולנו מכירות כאלה שיעדיפו להתחפר מתחת לפוך ולחכות שהיום הזה יחלוף. ואני? לי יש פתרון פלא - אני הולכת למספרה!

אני הולכת לשם, קודם כל, כי אין זריקת עידוד טובה יותר מתספורת יפה, צבע רענן או פן מתוקתק. זה מעלה את הביטחון העצמי ויחד אתו- את מצב הרוח.
חוץ מזה ,במקרה שלי,המספרה זו סוג של תרפיה. אני מתכבדת בכוס קפה, שוקעת בספות הנוחות עם איזה מגזין נחמד ונהנית מהאווירה.



כדאי שתדעו: המקום הזה- המספרה של דודו זקר- הוא ממש מוסד. הגעתי אליה לראשונה כנערה צעירה והיא מלווה אותי מאז קרוב ל- 3 עשורים (בואו לא נכנס לפרטים מסגירים...)
דודו זקר פתח את המספרה הראשונה שלו ברחוב בעלי מלאכה בת"א בשנת 1982. דודו עצמו היה אז עלם צעיר שזנח קריירה מבטיחה של זמר חתונות לטובת אהבתו האמיתית - עיצוב שיער.
מאז נדדה המספרה צפונה והיום היא ממוקמת ברחוב שקט מאחורי ככר דיזנגוף .הלקוחות הנאמנות באו אחריה, כמובן. ולא, היא לא הפכה להיות "צפונבונית" "ופלצנית" המספרה שלי.

למרות המיקום ה"איני" שלה המקום נשאר כייפי, נעים, חם ועממי.
במספרה של דודו ניתן לראות פעמים רבות 3 דורות של לקוחות מרוצות.

לא נדיר לראות שם סבתא, בת ונכדה כאשר שלושתן מפקירות את שיערן בידיהם האמונות של דודו ,אחיו דניאל והצוות. גם אצל דודו עצמו המשפחתיות מוכיחה את עצמה וכבר ניתן לראות שם את אריאל, בנו, שלומד בימים אלה את המקצוע בבית ספר לספרות ובמקביל כבר מוכיח את כישוריו במספרה של אבא.הוא שאמרתי: הכל נשאר במשפחה...

האווירה במספרה נעימה והאנרגיות טובות. מעולם לא שמעתי את דודו אומר "לא" ללקוחה שמתקשרת לברר אם אפשר להגיע. דודו מאמין שאם לקוחה החליטה שהיא רוצה להגיע היום למספרה לא משיבים את פניה ריקם. גם כשהמקום עמוס, התשובה תמיד תהייה חיובית. מקסימום ינווטו במספרה את הלקוחה להגיע קצת יותר מאוחר או שיבקשו ממנה בחיוך להמתין קצת.

צאו ולמדו: ככה מנהלים עסק !!!
ואגב המתנה: לחכות שם קצת זה ממש לא נורא ..הקפה טעים,תמיד יש איזה עוגה טובה(הרבה פעמים זו עוגה שאחת הלקוחות הכינה כדי לפנק את הצוות ) או עוגיות פריכות. קליפים עם מוסיקה עדכנית- אך לא מחרישת אזניים -מוצגים על מסך פלזמה גדול, וסלסלת העיתונים עמוסה במגזינים צבעוניים לרוב. כולכן מבינות, אם כן, שהזמן שם טס ובעוד שאתן צופות בקובי פרץ מרים את קיסריה על הרגליים ומתלבטות אם לפתוח את ה"לאשה" מהצד הנשי שלו או מהצד שעליו מתנוססת תמונת גבר מסוקס(כן,יש דבר כזה במגזין הותיק הזה)
הנה כבר קוראים לכן לחפוף ולהתיישב על הכסא המסתובב..

לסיכום בנות ישראל המטופחות: פרגנו לעצמכן כמה שעות של פינוק וצאו גם אתן למספרה. אם זה המראה המטופח או שזו התחושה שעשיתן משהו בשביל עצמכן-בכל מקרה הרווח יהיה כולו שלכן.
ואם נפלה בחלקכם הזכות למצוא מספרה שהיא גם סוג של "שמורת טבע", כמו במספרה שלי - אשריכן !!!