תזונת מתבגרים

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

מתבגרים זקוקים לתזונה נאותה על מנת להתפתח הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה קוגניטיבית.
המתבגר מגבש את הזהות שלו, שואף לעצמאות ולמקובלות חברתית ועסוק במראה חיצוני ודימוי עצמי.
מחקרים שחקרו את הרגלי התזונה של מתבגרים בארץ, מוכיחים שהצריכה של סידן וברזל לא מספקת בקרב בני נוער. מרכיבי מזון אלו חיוניים לגדילה אופטימאלית ובריאות כללית. כמו כן נמצא שצריכת השומן, שומן רווי, נתרן וחלבון גבוהה מהנדרש.

מה קורה בפועל? קצת על הרגלי אכילה של מתבגרים:
1. בקרב בני נוער קיימת תופעה משמעותית והיא "אכילה חברתית". לדוגמא: מפגש בדוכני מזון מהיר ואכילת פיצה או המבורגר עם החבר'ה בקניון, קניית גלידה בדרך הביתה מבית הספר .
2. במקביל מצטמצמת ההשפעה של ההורים על הרגלי האכילה של ילדיהם. הילדים שוהים רוב שעות היום בחוץ, בבית הספר ואח"כ עם חברים, בתנועת נוער וכו'. מעטים הם ההורים למתבגרים שיוכלו לומר מה ילדם אכל היום.
3. ארוחות לא מסודרות ונשנושים. למשל: דילוג על ארוחת בוקר, קניית חטיף בקיוסק .
4. צפייה מרובה בטלוויזיה וחשיפה לפרסומות מזון. לפרסומות השפעה רבה על בחירתם של הילדים. מרבית הפרסומות הינם למזון בעל ערך תזונתי ירוד , עשיר בשומן ובנתרן ודל בברזל, סידן .
5. שתיית משקאות ממותקים . נטייה גדולה להעדיף מתוק כגון קולה ומיץ על פני מים.
6. צירוף המילים "אני בדיאטה" נפוץ בקרב נערות מתבגרות אך צירוף המילים " אני עושה ספורט" לא פופולארי במיוחד. מספר תלמידי התיכון אשר עוסקים בפעילות גופנית קבועה הינו ירוד ביותר.

זה לא מפתיע שבמקביל עולים המספרים של מקרי הפרעות אכילה בקרב נערות (ונערים ), והבולטת מבניהם היא אנורקסיה נרבוזה. דימוי גוף מעוות, סירוב לשמור על משקל גוף תקין, פחד עז מעלייה במשקל, צמצום האכילה, צומות ממושכים, אל ווסת הינם חלק מהתסמינים.
כמו כן עולים המספרים של עודף משקל והשמנה בקרב בני נוער עם השלכות בריאותיות וחברתיות משמעותיות ביותר.

אז מה עושים?
1. דוגמא אישית של ההורים. למשל: לא לדלג על ארוחות בוקר, לא לאכול מול מסך המחשב ! לאכול פירות וירוקת!
2. ארוחות משפחתיות. מחקרים מוכיחים כי ארוחה משפחתית מצמצמת את הסיכוי של הילדים לסבול מהפרעת אכילה וכן מהשמנה עתידית. זה לא מציאותי? שתפו את הילדים שלכם בהחלטה לאכול בצוותא, השקיעו בתפריט טעים ובריא , והתמידו בשינויי. ארוחה משפחתית פותחת את לבבות הסועדים ומאפשרת שיחה על ההצלחות היומיות של בני המשפחה, הדילמות ומקרבת בן בני המשפחה.
3. מבחר גדול , נגיש וזמין של מזון בריא בבית כגון פירות חתוכים ( כן כן, קלפו והגישו למתבגרים בבית) וירוקת, יוגורטים ועוד.
4. קנו מוצרי חלב המועשרים בסידן כגון גבינות לבנות מועשרות, חלב מועשר וגבינה צהובה מועשרת בסידן.
5. במידה ואין לכך סיבה אידאולוגית, הימנעו מתפריטים צמחוניים בגיל ההתבגרות. תפריט בשרי ( הודו אדום, כבד, עוף..) יום-יומי העשיר בברזל מונע אנמיה. כמו כן מומלץ לשלב פירות וירוקת העשירים בויטמין C בארוחה לספיגה טובה יותר של הברזל. למשל : תותים, פלפל אדום.
6. טפחו את הדימוי העצמי של הילדים שלכם . דימוי עצמי חיובי מקטין את הסיכויים של המתבגרים לפתח הפרעות אכילה וקשיים נוספים. השתדלו להיות פחות ביקורתיים ויותר מפרגנים, תומכים ואוהבים. המתבגרת מתקשרת להודיע שהיא חוזרת יותר מאוחר? אל תתעצבנו על עצם החזרה המאוחרת. אלא מה? תאמרו מילה טובה על זה שהיא התקשרה להודיע. תנו להם להרגיש שאתם סומכים עליהם, בוטחים בהם ומאמינים בהם. חלקו מחמאות, אמרו להם כמה הם יפים ומוכשרים אך אפשרו להם לגבש את זהותם ולהתבטא במלוא מובן המילה.
7. פעילות ספורטיבית משפחתית. אם אתם במצב הטוב, שבו המתבגרים שלכם עדיין יוצאים איתכם לחופשות ולבילויים, נתבו את הטיול לפעילות ספורטיבית . כגון רכיבה על אופניים, טיול בטבע ועוד.
8. אימהות יקרות, השתדלו לא להעביר את התסכול שלכן מהמשקל שלכן ואת החוויות האישיות שלכן עם דיאטות לבנות שלכן. ייתכן והדבר הכי טוב שתעשו הינו להוציא את המשקל מהבית. וממש לא כדאי להצהיר בבית או לומר בקול רם " אוי ואבוי עליתי קילו" , " מה? יש בזה 50 קלוירות?" ליד המתבגרות.

לסיום, הרגלי אכילה משפחתיים מתחילים מגיל אפס. בגיל ההתבגרות ההשפעה של ההורים על תזונת המתבגרים מצומצמת מאוד אך זכרו שדוגמא אישית היא כמו תמונה, שווה אלף מילים!
כמו כן היו תמיד עם היד על הדופק !