ריקודים בג'ונגל

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

לקראת סוף חודש ינואר האחרון, טסנו בן זוגי ואני לירח דבש במרכז אמריקה.
בתפריט: גואטמלה וקוסטה ריקה-טיול של חודש וחצי.

ארזנו בהתרגשות ואחרי טיסה ארוכה מאוד נחתנו ביעד בראשון שלנו, אנטיגואה- עיר יפהפייה המוקפת הרי געש.
מנסיון העבר שלי זכרתי שבכל ארץ זרה בה ביקרתי,היום הראשון בה תמיד לווה בסוג של הלם, ערנות יתר וכמובן ג'טלאג.
הכל כל כך אחר ושונה; הצבעים, הריחות, האנשים האוכל - הכל.

יומיים אחרי הנחיתה כבר מצאנו עצמנו משכימים בשעה 5:00 לפנות בוקר בכדי להצטרף לקבוצת מטיילים לטיפוס על הר הגעש הפעיל "הפקאיה".


בתמונה: אנטיגואה, הר הגעש ברקע

(חייבת להודות שבאותו הרגע תהיתי אם זו חופשת ירח הדבש עליה חלמתי.. מה זו השעה הזו בכלל?)
אבל הטיפוס להר זה והנוף הנשקף ממנו כולל הלבה הבוערת תחת הרגליים נראו לי כמו אחד מפלאי עולם. בהחלט היה שווה את המאמץ ואת ההשכמה המוקדמת.


בתמונה: הלבה הרותחת מלב הר הגעש

בכלל, רוב שהייתנו בגואטמלה לוותה בחוויות מאתגרות כמו טיפוס הרים, קנופי (מסלול אומגה בגובה של 40מ' לערך) טבילה במעיינות חמים, שיט, נסיעות בדרכי עפר ברכבים שסוגם לא תמיד היה מוכר לי ועוד.

במהלך הטיול, הגענו לאזור שנקרא 'לאנקין', כפר קטן הממוקם בסביבת ג'ונגל.
הגענו ללאנקין לקראת חצות, אחרי נסיעה ממושכת שארכה מספר שעות בקצב של 61 קמ"ש.
בדיוק החל לרדת גשם וכאשר התברר לנו שבמלון בו תכננו להתארח יש מקומות פנויים, אספנו את התיקים מהאוטו והלכנו למשרד הקבלה.
כאן המקום לציין שמשמעות המילה "מלון" מקבלת מגוון פירושים במקומות שונים בעולם. כאן ,למשל באמצע הג'ונגל, מדובר בבונגלוס', או בבקתה, לעיתים אף מעופשת מעט.
עובד הקבלה אמר שיש מקום בחדרים המשותפים (4-5 בחדר )
או בעליית הגג מעל אחד הבונגלוסים.

באותו רגע שוב שמעתי את הקול הפנימי שלי צורח:"זה ירח דבש זה? איפה שירות החדרים? השמפניה? הלוקסוס..?" אני חושבת שגם לבן זוגי עברו מחשבות דומות באותו הרגע,אבל היה אמצע הלילה והבנו שאנחנו רחוקים מדי מכל אלו כך שמוטב היה להחליט היכן בכל זאת נעביר את הלילה.
בסופו של עניין החלטנו לישון בעליית הגג, בכל זאת..ירח דבש עם עוד 3 אנשים בחדר.. זה ממש לא היה בתכנון!

העלייה לחדר מתבצעת על סולם עץ מקובע (מי אמר מחנה צופים?), הדלקנו את האור בפנים וראינו שיש שתי מיטות יחיד ועדויות לכך שיש חיים בג'ונגל. מיני חרקים ומעופפים קטנים שנכלאו ברשת גג החדר.
בן זוגי הציע שכיוון שיש ברשותנו כילה אחת,נישן יחד תחתיה על אחת המיטות.
עד היום הוא חושב שזה היה הלילה הכי רומנטי שלנו בטיול, אני חושבת אחרת.

למחרת בבוקר, הכל היה נראה אחרת. לפתע הבנו באיזה מקום מדהים אנחנו נמצאים.
הטבע בשיא יופיו. גבעות דשא גדולות בין חדרי האירוח, נהר זורם למטה, מלא פריחה מסביב.פרות לבנות מטיילות מעברו השני של הנהר. גן עדן.
במהלך היום הסתבר לנו שבזמן ארוחת הערב, המסעדה מתפקדת על תקן של חדר אוכל, כלומר, אם רצית לאכול בה,יש להירשם עד הצהריים, ובשעה 19:30 בערב כולם מתכנסים לארוחת ערב לאור נרות.

בערב הראשון שלנו במקום, בסיום הארוחה, נכנסה חבורת צעירים ועשתה מופע ג'אגלינג קצר וכך היה גם בערב השני.חשבתי שמדובר בעניין קבוע והצעתי לבעלי המקום שלמחרת בערב אעשה הופעת ריקוד בטן קצרה בשילוב סדנא.
כחובבת הזדמנויות,אני תמיד לוקחת איתי חליפת ריקוד (אפילו פשוטה,כדי שלא תהיה כבדה מדי) ודיסקים.
בעל המקום התלהב וכך היה.

זה היה ערב שישי, באותו יום הגיעו לא מעט ישראלים להתארח במקום ולאחר הארוחה התארגנתי,לבשתי את חליפת הריקוד המנומרת שלי (יש לציין שמראה הצ'יטה התאים לג'ונגל מאוד)
הדרבוקות החלו לנגן וההופעה התחילה.
הריקוד הראשון היה קצבי אך עדין, בו הזמנתי את אחד הברמנים המקומיים להצטרף אליי.הוא התלהב מהמוסיקה באופן יוצא דופן ולא הפסיק לרקוד.
בהמשך,הקהל שהכיל אנשים מארצות שונות, פרגן ושיתף פעולה, במיוחד הישראלים ששהו במקום, הם הריעו ועודדו את היושבים לקום ולהצטרף לחגיגה. וזו אכן הייתה חגיגה!
לקראת סוף ההופעה, לימדתי את כולם ריקוד בטן בשורות והמקום הפך לרחבת ריקודים סוערת.


בתמונה: כולם קמים לרקוד

אז נכון שהתנאים במלון זה לא היו של 5 כוכבים, אבל החאפלה שערכנו שם באותו ערב שיוותה לו אווירה של מקום יוקרתי לא פחות!

ליאור בר – רקדנית ומורה למחול מזרחי
www.liorbellydance.com