יוזמה נשית

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

מהי יוזמה נשית? כיצד היא שונה מהיוזמה הגברית והאם נשים באמת מעיזות להשתמש בה בזירת הפאבים והמועדונים? אל אף הקדמה של שנות ה-2000 נשים מעיזות או יוזמות נחשבות לזן נדיר בקרבינו. עד לפני שנה גם הנני לא הייתי מעיזה להשתמש במוג'ו שלי ולהפעיל את קסמיי האקטיביים על זכרים. אבל הנה! הגיע הזמן להפשיל שרוולים: לפלרטט, ליזום, להציע, לקבל סירובים והכי חשוב עוד פעם ליזום!

נכנסת למועדון, ובנוהל התחילה סריקת מכ"ם של רחבת המועדון וסביבתה. הבדיקה הממושכת של השטח העלתה בחכתה עלם חמודות אשר עומד בצד השני של הרחבה ומשוחח בנונשאלטיות עם חבריו. מה סביר להניח שתעשי בנידון? תתפללי כל הערב שהלז ישים לב לקיומך ובסופו של דבר תלכי למשכבך הקט מבואסת וגלמודה ותתהי בינך לבין עצמך למה לא פעלת בנידון. סביר להניח שתספרי לעצמך סיפורי אלף לילה ולילה שכל החברות שלך שם והן בטח יחשבו שאת נואשת ואם תיזמי הוא בטח יחשוב שאת "זורמת" ולא ייקח אותך ברצינות. כל ההתניות החברתיות שכובלות נשים בכבלים עצמיים.

מכאן עולה שאלת השאלות מימים ימימה: למה נשים ליביראליות, אינטליגנטיות ואמיצות עדיין לא מעיזות להתחיל עם המין השעיר (לעזאזעל)? אולי זאת הסטגימה הקיימת על כאלה שכן מעיזות, ויתכן כי המין הגברי אינננו בנוי להכיל נשים אסרטיביות שיודעות מה הן רוצות מעצמן מבלי שהן ייתפסו כזולות. לכולם יש אגו, גם לנשים וגם לגברים. אז מה, האגו של הגברים הוא פחות שברירי? הנהפוכו! נשים הרבה יותר גמישות ועוצמתיות אך הסיבה נעוצה בסדר החברתי שהיה נהוג מימים ימימה. הדימוי של הצייד והחקלאית מלווים אותנו עד עצם היום הזה. את אמורה לשבת על הבר עם הדרינק ביד ומבט מזמין בעיניך אבל שלא תעיזי להביא את הבשורה עד אליו. הבליין המצוי אמור לפענח את מבטייך המתעתעים לקום מכיסאו ולצלול למים העמוקים. למה? כי ככה זה היה נהוג בשנת "קומו ותרקדו." אז אולי הגיע הזמן שאנחנו, המין היפה, נרים את הכפפה וניזום. אין זה חשוב אם מדובר במועדון, בפאב או סתם במכולת השכונתית.

נושא כאוב בקרב שני המינים היא הרמיזה הבין מינית. בכל תהליך של חיזור קיים הנושא של לרמוז, לשדר, לגרום לצד השני לגרום שאתה מעוניין בו בדרך לא דרך. אנו הנשים גורסות שאנחנו לא צריכות ליזום והוא כבר בטח יבין את הרמז. אז זהו, שלא. גברים לא מבינים רמזים ואנחנו הנשים צריכות להפנים את זה. גבר לא מבין כשאת יושבת לידו עם בקבוק בירה ושותקת כמו דג, הוא לא מבין כשאתה עושה לו עיניים מקצה המועדון בעלטה הוא בטח לא מבין כאשר את משפילה עיניים ומצפה שהוא יבין שאת מאוד מאוד רוצה אבל פשוט מתפחדת. ישנם גברים כפי המסתבר שלא רק שלא מבינים רמזים אלא אפילו די מסתייגים מהם. הם יושבים על הבאר בדיוק כמונו ולא מבינים למה אנחנו לא מעיזות, למה אנחנו עושות טיזינג מטורף אבל לא עושות את הצעד המהותי ביותר.
השאלות העולות מכאן הן: כיצד אנו אמורות לעשות זאת הלכה למעשה? האם ננהג כמנהג הזכרים המצויים בקרבינו או שמא נמציא את הגלגל? אינני טוענת כי עליך לזנק לעבר כל זכר חטוב שמצוי בקרבך אלא לבחון כל סיטואציה לגופה ובהינתן התנאים המתאימים, לפעול. קשה לדעת מתי התנאים מבשילים ליוזמה נשית או גברית. במקרה הזה עוזר להשתמש באינטואיציות ובתחושות שלנו, ובלי עין הרע יש לנו לא מעט כאלה...

למשל הגעת למועדון עם חברותייך המפזזות ומצד השני של המועדון ראית עלם חן. רוב בנות המין היפה לא יעיזו לעבור מקצה אחד של המועדון לקצה השני ופשוט להציג את עצמן, זה שמור לנועזות שבינינו. מה שאת כן יכולה לעשות זה לקחת את חברותייך ולזרום איתן לכיוון הלז, ופשוט לפזז לידו בנונשאלטיות, רצוי עם הפנים עליו על מנת ליצור קשר עין ראשוני.ברגע שזה קורה, את יכולה לגשת עליו תוך כדי מתן הערת אגב על הצפיפות או המוסיקה ולבחון את תגובותיו.ברגע שהשיחה זורמת את יודעת שהוא בעניין ואם לא, אז יצאת הנועזת בנשים והפסד שלו. תאמיני לי, שהגבר שאת רוצה בסביבתך ידע להעריך יוזמה נשית ולא יירתע ממנה.

על מנת ליצור שיח ראשוני אין צורך בדקלום המסה של אפלטון או חזות כמו של בר רפאלי. פשוט צריך קצת אומץ, שנינות וסלוגן אחד מנצח שמדריך אותך בכל צעד ושעל: המעיזה לוקחת או נותנת אבל בתנאים שלה בלבד. אינני טוענת שצריך לסרס את הגברים ולא לאפשר להם מרחב מחיה. כל יוזמה היא מבורכת, אבל אנחנו צריכות לתת הרגשה לצד השני שהם לא לבד בסיפור הזה של ההתחלה שהוא סיפור שמערב הרבה אגו, פחד מדחייה ומעורר משנתן מפלצות תת-מודעות אחרות. צעד קטן לאישה, צעד גדול לנשיות כולה.