מאת: בלה פלור / בתאריך: 18/05/2010
/ מדור: טורים אישיים
הכרטיס של יוגב, שמצאתי באתר 'היום האחרון של הקפה', גרם לשחצנות הבלה פלורית שלי
להתעופף. במקום לירות את החיצים המורעלים שלי, התקפלתי בהנאה כמו הכפית האחרונה של
הקצפת במילקי, למקרא התיאור הרומנטי שהוא שפך על עצמו בלי קמצנות.
הוא כתב שהשמש
היא עדת האופי שלו ואם אשב איתו קצת, הוא יסביר לי על העולם שלו ואז העולם שלי כבר יראה
אחרת לגמרי. הכינורות והחצוצרות שהתנגנו לי בראש כשקראתי את המילים האלה, הוציאו אותי
מהבית אל הפגישה שהייתי בטוחה שתהיה האחרונה בסדרת הדייטים המחורבנים של בלה פלור
והעיר הגדולה.

כשהגעתי
למסעדה, יוגב ישב שם עם כוס יין אדום ועישן סיגריה שהחזיק בקצה שפתיו ברישול של ג'יימס
דין או אלירז שדה, תלוי איזה טיפוס מדליק אתכם. הוא היה יפה וחייך כמו אלוהים. כל כך
נמסתי, שרציתי לדבר איתו על כל מה שעבר עלי עד שהגעתי להיות כזאת שצוחקת על העולם, אבל
לא היו לי מילים. הסתכלתי עליו נפעמת. תיכף יגמר הסיפור הזה ואני אחזור לבית שלי עם
הפנטזיות על מה היה קורה אילו.
בינתיים הזמנתי לעצמי גם כן כוס יין, והדלקתי
סיגריה שנפלה לי מהיד שלוש פעמים למרות שהשתדלתי לשחק אותה מגניבה ומבינת עניין. הלך
עלי.
יוגב היה שנון ומצחיק ונתן לי להרגיש כאילו אני הדבר הכי מעניין בעולם. עד
שהגיע הקפה, כבר הייתי מוכנה לברוח איתו אפילו עד טורקיה! הרגשתי בפנים שזה רק עניין
של דקות עד שהוא יגיד לי שאני בדיוק האישה שהוא חיפש כל חייו.
כמו כל הרגעים
המופלאים שלי – גם זה נועד מראש להתפוצץ לי בפנים. יש בי משהו שגורם לגברים להתוודות.
יותר מידי מהר לטעמי.
הוא סיפר לי שהוא מתקשר את דינה הינשופה הרדומה, מלכת ארץ
השינה שנמצאת בגלקסיה רחוקה שנקראת אנדרוקוקו, וגרה בבית ירוק בקצה הירח.
ביקשתי
מהמלצרית שתביא לי את המנהל כי אני רוצה להתלונן על מי שסימם לנו את היין.
יוגב
הרגיע אותה והסביר לה שיש לי חוש הומור מוזר. הוא החזיק לי חזק את היד, נפנף את הבלורית
המשגעת שלו והבטיח לי שאף אחד מאיתנו לא מסומם, ושדינה הינשופה אמרה לו שככה בדיוק
אגיב, ושהוא חכם מספיק בשביל שנינו ושאם אלך אחריו, הוא יכיר לי את דינה וילמד גם אותי
לתקשר אותה.
כי המסר של דינה הינשופה הרדומה פשוט וקל להעברה
ולתקשור:
אימפריית כדור הארץ זזה לאט מידי והדברים אצלנו לא מסתדרים ואנשים
רגועים מידי וחייכנים מידי בשביל כוכב שהגיע אל קצה היכולת שלו. יש לנו מאמנים לחיים
מאושרים שהולכים עם פרצופים קודרים, יש כאן ילדים חולמניים ותרבות קריאה שתיכף נעלמת
מהעולם. אם לא נתאפס תיכף ומיד, מזהיר יוגב באמצעות ינשופה הזויה, יגמר העולם הזה בתוך
רגע וכולנו ניפול לתהום השכחה.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה זיון"? ניסיתי בכל זאת
לחזור אל מקומות שאני מכירה ומבינה.
"אני סולח לך" ענה יוגב "הרגש שלך מת. אם
תמשיכי ככה, תהרסי כל סיכוי לאהבת האמת הטהורה שמגיעה לך. התקשורים של דינה מהדהדים
כבר בגלקסיות השחורות והם חודרים עמוק לתודעת היצורים הרחוקים שהולכים להגיע אל עולם
שכל מה שמעניין אותו זה למצוא אהבה. תצטרפי אלי. אנחנו נתקן את העולם הזה ויהיה לנו
עולם שמח ושפוי לחזור אליו. אפילו הפסיכיאטרים יהיו שמחים. את תראי! דינה
אמרה!"
רציתי להגיד לו שהעולם הזה עצוב בגלל שאנשים שומעים יותר מידי לעצות ביש של
יצורים אדישים שמשתמשים במשפטים כמו: "החיים זה לא משחק" ומטיפים למעשיות ולבגרות
ומלמדים לקחים.
רציתי להגיד לו שכשהייתי קטנה, והייתי מסתכלת על העננים, המבט שלי
היה פוזל מספרי הלימוד אל המבוגרים שניסו להכניס לי בינה ולימדו אותי לספור, וכל מה
שרציתי היה להתחבר אל הבנים שניצחו בכדורגל.
רציתי להגיד לו שעד היום אני לובשת
את הצבעים הלא נכונים, ושאני הכי אוהבת את החולצה האדומה שלי, זאת שמכניסה אותי
לצרות.
שאני לא לומדת לקח, לא מחזיקה מחיים מעשיים, ולא מתבגרת. שאני כן שמה לב
לאנשים מבולבלים ועצובים ובגלל זה אני עושה כל מה שאני יכולה כדי להצחיק אותם.
לא
אמרתי לו כלום. גם ככה הרסתי לעצמי את המוניטין של כלבת הדייטים.
כשהסתכלתי לו
בעיניים, ראיתי מבט ינשופי כזה, אטום. הבנתי שעברנו את שלב ה'בוא נרשים אותה עם
הכריזמה המטורפת שלי' אל שלב ה'בוא נגייס פסיכים חדשים לשורת המטורללים. אנחנו
צריכים כוח כדי להשתלט על העולם'. |