דעי את עצמך - א'

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

מי הייתי אני כשנולדתי?
אם ה-אני הוא שלם, הוא 100%, כיצד הייתה חלוקתו בלידתי (אם בכלל) וכיצד השתנתה זו עם השנים...
כמה אחוזי אהבה וכמה אחוזי פחד?
כמה אחוזי איחוד וכמה אחוזי פירוד?
כמה אחוזי קבלה וכמה אחוזי ביקורת?
כמה אחוזי יש וכמה אחוזי אין?
מתי התחלתי לחשוב מחשבות לא חיוביות על עצמי, על הסביבה והסובבים אותי?
מתי התחלתי לחוש לא מוערכת או לא אהובה?
מתי התחלתי לחוש שמשהו חסר לי, שהדשא של השכן ירוק יותר?
מתי התחלתי להאמין שאני לא טובה מספיק?

כשנולדנו ה-אני היה ב-100% אהבה, קבלה, יצירתיות, שלמות, גן עדן עלי אדמות.
ברגע שהעברנו את השליטה לאגו איבדנו באיזשהו מקום את ה-אני הראשוני שלנו.
למזלנו, באחורי ראשנו אנו זוכרים את האהבה והשלמות והשמחה, אנו יודעים את גן העדן הקסום והמופלא.
כל שעלינו לעשות הוא לדעת, בראש ובראשונה, שהמחשבות השליליות הללו הן שקריות ובעיקרן תוצר של כל מה שלימדה אותנו הסביבה הקרובה שלנו.
מעצם הידיעה שניתן להמיר מחשבה ובכך לשנות את המציאות, עשינו כבר חצי דרך, שהרי ידע זה כוח והכוח - בידינו והיכולת לבחור להאמין אחרת - שלנו
מלידה. אז למה לא להשתמש בכל האמצעים המופלאים שניתנו לנו?
למה לא להמיר את ה-אני הנמוך לגבוה ואט אט לצמצם את אחוזי השקר ולהסתכל לאמת בעיניים?
אז נכון, זה דורש מאמץ, זה דורש כנות בינינו לבין עצמנו, זה דורש רצון לעשות שינוי, זה דורש עבודה – זו האמת, אבל זה ממש ממש שווה את זה, לא?

תארו לעצמכם שלאחר-מכן תוכלו לומר לעצמכם באמון מלא ובכוונה אמיתית:
* אני שלם/ה עם עצמי ומקבל/ת את עצמי כפי שאני בכל מצב.
* העתיד שלי בטוח ומלא הפתעות נעימות.
* מגיע לי לחיות בשפע ולהצליח.
* אני אוהב/ת ומקבל/ת את עצמי בנוכחות האנשים בחיי.
* אני חי/ה בהווה ומאפשר/ת לעצמי לחוות כל רגע.
* אני רואה את היתרונות בכל מצב ולומד/ת מכל מה שקורה לי.
* כל נתינה לזולת היא גם נתינה לעצמי.

גן-עדן עלי אדמות, ללא ספק.
לא תדעו אם לא תנסו...