אתה שם, אלוהים?

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

אתה שם, אלוהים? זאת אני, שטן...
בדייט מושלם אחד עם גבר מושלם אחד הרגשתי שמהיום אתחיל לכתוב רק סיפורים עילאיים נוסח ג'יין אוסטין וארבעת הקירות שלה.

גל של הזיות תקף אותי עוד לפני שנפגשנו בכלל. המציאות היתה משהו שלא רציתי לחזור אליו. ידעתי שכשהבוקר יגיע, אני אחייך אל העולם. כי מצאתי את הגבר האחד, היחיד, הנכון, המדהים. האולטימטיבי. הדבר הכי חם היום בעולם הגברים.

הבוקר הגיע גם הגיע, ושוב הרצתי מחשבות זדוניות על מתיחת גבולות ופגישות עם היצורים הבודדים התמימים של העיר הזאת. ואיך שאלוהים שולח אותם אלי עם תקווה בלב ושיר על השפתיים, תוך הבטחה שאני הדבר הכי מרגש היום בעולם הנשים.

הסתכלתי על הקיר המתקלף שלי, זה שבעלת הבית שלי התלהבה לתקן לפני שנה, ועשיתי לו פרצוף.

אני לא בובה. אני גם לא נראית כמו איזה נערת שער נוצצת. יש לי מראה מטריד ושיער שחור מבהיל. אני צועקת כשאני מתלהבת, כשאני גומרת וכשאני רואה דברים שאני אוהבת.

ותמיד יש לי הבעה שאומרת שבטוח שיש משהו יותר מלהיב אם רק אמשיך לחפש.

נפגשתי עם הגבר המלהיב החדש שהתביית לי השבוע על תיבת המייל הפרטי שלי באתר הסקס קפה לוהט. כל שבוע מתביית לי שם אחד אחר שמנסה את מזלו ובטוח שהוא יכול שאני רק נובחת ולא באמת נושכת. איזה אישה שפויה בדעתה נושכת את מי שמתקרב אליה?

הוא פתח לי את הדלת של האוטו, כי בבית חינכו אותו שככה מתייחסים אל נשים.

אני מצידי פתחתי כפתור בחולצה. זה בא לי על אוטומט, ההתנהגות הזאת. במיוחד כשאני מסתנוורת מגברים עם בלורית וחיוך ענק.

דיברנו על סקס. כאילו דא. כאילו שיש נושא אחר שמעניין אותי או שאני מבינה בו. ישר דיברנו על סקס. אפילו לא צינזרתי את המילים שלי, ובטח שלא בחרתי אותן בקפידה. למשל, כשהוא שאל אם אני אוהבת את התנוחה הקלאסית, אמרתי שאני משוגעת על אורגיות. כשהוא שאל מה הכי מדהים אותי בסקס, עניתי שאני אוהבת שחונקים אותי קצת. כשהוא שאל איך אני יודעת שאני מתקרבת לגמור, אמרתי שאני צריכה שתהיה טלויזיה פתוחה בחדר עם פרומו ל'הערב בכיף'. הטמבל ההוא שם עושה לי את זה ביג טיים.

מיכאל, הסקס, סליחה, הדייט הלוהט המושלם שלי נשען בשלב זה אחורה על הכיסא שלו והיתה לו הבעה על הפרצוף של: די. לא יכול להיות שאני באמת יושב כאן ושומע את השטויות האלה. היא לא אמיתית, האישה הזאת.

כאילו דא. ברור שאני לא אמיתית. כמה פעמים אני צריכה להסביר שאני דמות וירטואלית שאישה משועממת בשם אביגיל המציאה כדי לעשות את החיים שלה קצת יותר צבעוניים?

הוא אמר לי שהוא התכוון, כשהתחלנו לדבר על סקס, לברר בעדינות עד כמה אני קלה להשגה, וכמה מאמצים, אם בכלל, הוא יצטרך להשקיע על מנת להשיג אותי.

הוא סיפר לי, מיכאל, שזה מה שגברים עושים בדייטים. הם מנהלים כביכול שיחה קלילה ומשעשעת על סקס, ולפי התשובות שהם מקבלים, הם שומעים שני דברים:

אחד – אני שרמוטה, לך על זה, אחי. נעשה חיים. או, שניים – יש מצב שבדייט השישי אחזיק איתך ידיים.

אישית, הוא די בעד משהו באמצע, בסביבות הדייט השלישי, נשיקת לילה טוב סוערת מינוס. משהו כזה. אתם יודעים. רגוע ונורמאלי.

במקום זה הוא קיבל קטעים מיומנה של 'עמנואל ולהקת החרמנים המהירים'.

לא ראיתי את זה מגיע. בחיים שלי לא הייתי חושבת שגברים יכולים להיות עד כדי כך מתוחכמים ולהוציא מאיתנו מידע בצורה מניפולטיבית זולה כל כך.

וישבנו במסעדת יוקרה. לא תגידו באיזה פאב של בבונים על שתי בירות לחצי שעה. לא. היו מפיות אדומות, ונרות ריחניים וכל התפאורה. מצידי יכולנו לשבת גם בצריף של תמרי הנגר וזה לא היה משפיע עלי. כל מה שראיתי היה את הזיון הבא שלי.

לקינוח קיבלנו עוגיה עם נקודה אדומה של ריבה באמצע, שבתפריט נקראה 'מאפה זעיר של טיפת האוכמנית'. אחרת איך היינו מאמינים שהיא שווה שמונים שקל?

מיכאל יצא מהבית כדי למצוא אהבה.
אני יצאתי מהבית כדי לצוד.
פעם גם אני הייתי יוצאת מהבית כדי למצוא אהבה.