מאת: אושרי קירש / בתאריך: 15/06/2010
/ מדור: טורים אישיים, אהבה וזוגיות
החלטנו, הגענו להחלטה אני ובן זוגי שהגיע הזמן לפנות מקום ל-ספונטניות. לזוג
נשואי עם ילדים אכן זה נשמע הזוי, מילה מוזרה, לא מוכרת ואפילו מרתיעה -
ס-פ-ו-נ-ט-נ-י-ו-ת!!! מזה שנים רבות לא השתמשנו בה ולא העזנו להגות אותה, במקומה השתלבה
המילה - שיגרה! סגדנו לה, התחברנו אליה במהרה והיא די השתלטה על חיינו.מעין גורו
שלנו.
כן,כן השגרה שמאיצה ומדחיקה בנו להספיק ולנצל את כל המטלות שלנו באותו
יום, השגרה שהפכה את חיינו לספר פקודות ביני ובין זוגי: תיקח את הילדות, נעשה, נביא, בוא
ולך... אותה שגרה שהפכה לתכונה בולטת בחיינו, אותה שגרה שהפכה להיות מילה נרדפת לסדר
וארגון, אותה שגרה שגרמה לנו להיות אנשים מחושבים ולשקול כל צעד וצעד קדימה, להפעיל
יתרונות וחסרונות.
אז הפעם הילדות ערכו הפגנות מול הבית שלנו והחליטו ש"די
לשיגרה", אזרנו אומץ והחלטנו להכניס את הספונטניות לחיינו, החלטנו בילוי משפחתי -
הולכים לים! ארזנו תיק ליומיים כי צריך מגבונים, מגבות, טיטולים, מצלמה, חטיפים, קרם
הגנה בקיצור יכולנו לנסוע לאילת. לא הבטחנו שהשגרה לגמרי תיעלם, מנסים,ו- הגענו לחוף
כבר בהתחלה ילד אחד ברח לצד והשני רץ קדימה, קיבלנו סחרסחורת מיידית, החלטנו שוב
שהשגרה חייבת להופיע כעזרה אז פיקדנו שאחד יהיה הורה בהתחלה והורה אחר יהיה בסוף
יסגור קצוות בדיוק כמו בטיולי ביה"ס שהמורים ליוו, ולחוף הים הגענו רגלית אחרי צעדה
של שעה וזאת ראוי לציין שחנינו את הרכב בחניה מול החוף אבל לא אמרנו "נואש".
פרשנו
מחצלת אך עוד לפני שהנחנו אותה הילדים כבר רצו לשובר גלים... "מהר מהר... הן בים...
" צעקה חזקה נשמעת...רצנו אליהן כמו מצילי חוף...אך אל דאגה פמלה אנדרסון לא היה שם. רק
זוג הורים שהאקזוטיקה נעלמה מזמן.
השתכשכנו במים, לאחד נכנס חול, השני בכה כי רוצה
גלידה לאכול... זהו - די - מספיק - מיצינו את הספונטניות עכשיו בקלילות, בכזאת ספונטניות
החלטנו שעדיף לחזור הבייתה ולהישאר שפויים לעוד כמה שנים.הגענו הבייתה מלאים בחול עד
לאצבע האחרונה,עייפים ומותשים אבל שמחים לראות את השמחה על פניי הילדים וזה הופך את
הכל לשווה ומומלץ. והנה עוד זכרון של כייף רקמנו כמשפחה, עוד רגע מתוק שלא יחזור
לעולם... מיצינו את היום ובתוך המצלמה יופיעו ההוכחות.
אה, ומה עם השגרה אתם שואלים?
השגרה שוב שבה לחיינו כיבינו את האור בירכנו אחד את השני ב"לילה טוב" וכולנו הלכנו
לישון בשעה שיגרתית - 20:00 בערב, שמחים ומאושרים. |