דעי עת עצמך ג'

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

מדהים אותי לחשוב שחייתי כל חיי בלי להיות מודעת למתרחש בתוכי.
תהליך ההתעוררות מלא בהפתעות בנוגע להתרחשויות הפנימיות ואינספור הגורמים להתרחשויות הללו.
אם חשבתי שסיימתי להכיר את ה-אני ומרכיביו, טעיתי (וגם אתם, אם חשבתם כך).
הקולות הפנימיים היו מרכיב נוסף שלא הייתי מודעת לו וברגע שסיפרו לי על קיומם, אסימונים נוספים נפלו ודברים התבהרו עוד יותר.

לכל אחד ואחת מאיתנו יש שלושה קולות פנימיים:
1) קול הנשמה.
2) קול החשיבות העצמית.
3) קול הטורף הפנימי.

בואו נעשה הכרות רשמית עם כל אחד מהקולות הללו.
אם נתקלתם עד כה בהתנגדויות פנימיות שונות, כעת תבינו מי האחראי להם.
עכשיו ההתנגדויות רק יתחזקו, המשיכו לקרוא ותבינו מי האחראי להם.
אל תלכו לשום מקום...

ותחילה דוגמאות:
1) התהלכתי ברחוב להנאתי ולפתע פתאם כשחלפתי על-פני אחד מבתי-הקפה הרבים ראיתי ארבעה בחורים מסתכלים עליי וצוחקים. הרגשתי ממש לא נעים באותו הרגע וכל שרציתי היה לקבור את עצמי איפשהו.

2) הגעתי הביתה ואימי ואחותי, שישבו בסלון, השתתקו בפתאומיות. ידעתי שהן מרכלות עליי, זה היה ברור. "כל הזמן הן מדברות עליי מאחורי גבי", חשבתי לעצמי בכעס רב, נכנסתי לחדרי והסתגרתי שם.

3) אני לא הבנתי מה ג' עושה עם החיים שלו. הרי ברור שהוא לא בכיוון ואמרתי לו את זה אינספור פעמים. לא הבנתי למה הוא לא מקשיב לדברים ההגיוניים שאמרתי לו, ממש הגשתי לו את האור על מגש של כסף.
כל-כך מכעיס.

4) "למה לי לנסות להתקבל לעבודה הזו?" חשבתי לעצמי. "הרי אני לא באמת מוכשרת, בטוח יש מוכשרים ממני שיגישו מועמדות, למה לי לטרוח ולנסות בכלל?
למה להוציא על זה אנרגיות?" אז ויתרתי.

5) החלטתי שעליי לסדר עוד כמה עניינים בחיי ואז, רק אז, אני אתפנה למערכת יחסים. כרגע אין לי זמן, אני מאד עמוסה.

אלו היו דוגמאות בודדות מני רבות לכיצד נשמעים קולות החשיבות העצמית והטורף הפנימי שלנו.
נשמע לכם מוכר? עולות בכם עוד דוגמאות מחייכם האישיים?
סביר שהקולות הפנימיים עובדים כפליים עכשיו, על-מנת לגרום לכם לחשוב שכל מה שקראתם עד כה זה שטויות במיץ עגבניות ושעליכם להפסיק ולהתעסק בעניינים חשובים באמת.
סלקו אותם, אתם כבר מכירים אותם ויודעים שזהו לא קול הנשמה שלכם.
אז מה בעצם מנסים להשיג קולות אלו?
החשיבות העצמית מחד יודעת הכל, היא כבר הייתה שם ועשתה זאת ומאידך היא לא יודעת כלום, היא חסרת יעוד ואין לה מושג מה היא עושה כאן, בעולם הזה.
יש את אלה שהיא טובה מהם ויש את אלה שטובים ממנה.
קול הנשמה יענה לה שכל נשמה שלמה ונפלאה בפני עצמה ואין מקום להשוואות.
עוד יוסיף שתמיד יש מה ללמוד ולאן לגדול ולהתפתח.
יעודו של הטורף הפנימי הוא לייאש אותנו, לגרום לנו לאבד כל תקווה, לגרום לנו לאבד את האמון בעובדת היותנו נפלאים ומוכשרים ואהובים ובטוחים, לגרום לנו לפקפק בכל מה שקול הנשמה שלנו אומר.
הטורף הפנימי עושה עלינו מניפולציות מתוחכמות וככל שנהיה מודעים לו יותר, כך ישתכלל יותר ויותר על-מנת למנוע מאתנו התפתחות וגדילה.
קול הנשמה יענה לו שהנשמה שלנו חופשייה מקולות אלו ואחראית לגורלה שלה ולא נשלטת על-ידו.

ובחזרה לדוגמאות:
1) הבטחון בכך שהבחורים החביבים הסתכלו עליי וצחקו עליי מייצג את קול החשיבות העצמית שבתוכי. ברור שהם הסתכלו וצחקו עליי, איזה עוד הסבר הגיוני יכול להיות לכך? כל עולמם סבב סביבי באותו הרגע בו, במקרה, חלפתי על פניהם. קול הנשמה לא היה מעלה על דעתו הסבר כזה ובטח היה מחייך אליהם בחזרה ושמח על-כך שנעים להם ושהם מחייכים.
גם קול הטורף הפנימי התבטא כאן בניסיונו לגרום לי לחוש אי-נוחות לנוכח העובדה שטרחתי לצאת סופסוף מהבית אל אוויר העולם, הוא היה מעדיף שאשאר בבית.

2) זהו קול החשיבות העצמית שאמר בעצם שלאימי ולאחותי אין על מה לדבר, רק עליי הן מדברות כל הזמן, מכיוון שאני ממש חשובה ומעניינת. קול הנשמה היה מעלה על דעתי שאולי הן דיברו על עניין פרטי שלא נגע אליי או שאולי הן עצרו את השיחה על-מנת להתייחס אליי בהגיעי.

3) מבחינת החשיבות העצמית, אני יותר טובה מ-ג' ועל-כן, יודעת טוב יותר ממנו מה טוב בשבילו, כל התשובות מצויות אצלי, אני המושיעה שלו, המשיחה לה הוא חיכה. קול הנשמה היה אומר שהבחירה היא של ג' ושאלו הם החיים שלו והבחירות שלו ושרצוי שאני אתעסק בענייניי.

4) מבחינת החשיבות העצמית, אני פחות טובה מכל אלו שהגישו מועמדות.
הטורף הפנימי רצה למנוע ממני עשייה ולחזק את אי העשייה, את חוסר האמון שלי בעצמי ובכשרון שלי. קול הנשמה היה מחזק אותי ומחמיא לי על כשרוני ועל היצירות המופלאות שלי ומדגיש שיש מספיק לכולם.

5) שוב קול הטורף הפנימי שניסה למנוע התקדמות.
קול הנשמה היה מנסה להסב את תשומת ליבי לכך שתמיד יהיו דברים לעשות ושאין דבר כזה זמן "נכון", צריך פשוט להפתח להכל.

ובכן...
כשאתם מדברים עם עצמכם ועם אחרים, שימו-לב מי מדבר באמת, מי מהקולות אחראי על תוכן השיחה.
הכל עניין של תרגול.