חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

גרסת הדפסה הוספת תגובה שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר עוד

"את נשואה"?, "יש לך חבר"? "את מתכננת הריון"?
על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והתיקון לחוק, שהתקבל לאחרונה, שמטרתו להקל על העובד להוכיח את תביעתו בבית הדין לעבודה.

שירלי, צעירה בת 28, שהתחתנה במזל טוב לפני מספר חודשים, מחפשת עבודה כבר תקופה לא קצרה. יש לה תואר ראשון במדעי החברה, אנגלית ברמת שפת אם, היא רצינית, אחראית, חדורת אמביציה, אבל לא מצליחה למצוא עבודה. לפני שהתחתנה, כאשר הלכה לראיונות עבודה, נשאלה לא אחת שאלות דוגמת: "את רווקה?" "יש לך חבר?" "את מתכננת להתחתן בקרוב?" ולאחר שהתחתנה וציינה פרט זה בקורות החיים, נשאלה שאלות בנוסח הבא:"האם את מתכננת הריון בקרוב?", "יש לך ולבעלך תוכניות התרחבות"?. מזלה של גלית, חברתה של שירלי, בת גילה, אשר למדה איתה לתואר ראשון באוניברסיטה, נשואה מזה כשנתיים + ילד, לא שפר עליה יותר. השאלות שנשאלה בראיונות העבודה היו חודרניות ומתסכלות לא פחות: "האם את מתכננת להביא לעולם ילד נוסף בקרוב?" "בן כמה הילד שלך?", "מי יישאר איתו בבית כאשר יהיה חולה?"

אלו רק כמה דוגמאות לשאלות שדורשי עבודה נשאלים כאשר הם מחפשים עבודה. מדובר בשאלות לא רלוונטיות לתפקיד, אשר מביכות את המועמדים ומשאירות אותם לפעמים ללא מענה הולם ומיידי, שכן הם מתחבטים בינם לבין עצמם: "מה לומר?" "האם המראיינת תפסול אותי ישר?", "מה כדאי לי להגיד אם אני רוצה להישאר בתמונה?"

שאלות אלו ושאלות אחרות הן שאלות שהתשובות עליהן הן מידע שלמעסיק אסור לעשות בו שימוש בהחלטתו אם לקבל מועמד לעבודה או לא. גם במקרה שהמעביד מקבל לעבודה עובד, אסור לו לעשות שימוש במידע ביחס לכל החלטה שהיא במהלך תקופת עבודתו של העובד.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת נושאים מסוימים המפורטים בחוק: מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפרייה חוץ גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה, שירות במילואים. איסור ההפליה חל על קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה, הכשרה מקצועית ופיטורים.מידע אישי כזה ניתן לבקש מעובד/מועמד לעבודה, רק כאשר אופי התפקיד או מהותו מחייבים קבלת מידע זה.

התיקון לחוק
ב-28.6.2010 התקבל תיקון מס' 15 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אשר הופך את נטל ההוכחה הקבוע בסעיף 9 לחוק. לפי התיקון: אם עובד או עובד פוטנציאלי הגיש תביעה בשל הפרת הוראות החוק, נטל ההוכחה עובר למעסיק, להראות כי לא הפר את הוראות החוק, כלומר: שלא דרש בצורה ישירה או עקיפה מהעובד מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מהטעמים המפורטים בחוק (נטייה מינית, הורות, דת וכד').

התיקון שהתקבל בכנסת, פרי יוזמתן של חברות הכנסת מרינה סולודקין ושלי יחימוביץ', מיטיב את מצבם של העובדים/דורשי עבודה, בכך שעד כה מחפשי העבודה שהגישו תביעה בשל הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, היו צריכים להוכיח שהמעסיק שקל, בין היתר, שיקולים אסורים ומפלים. התובעים נתקלו בקושי ראייתי משמעותי ביותר בביהמ"ש להוכחת תביעתם- העדר הקלטה של ראיון העבודה/שיחת הקידום או שימוע לפני פיטורים או ראיות אחרות, הקשו מאוד על התובעים להוכיח, כי המעביד אכן לקח בחשבון שיקולים שאסורים ע"פ החוק.

כעת, בעקבות התיקון לחוק, נטל ההוכחה עובר למעביד, כלומר: התובעים לא צריכים עוד להוכיח באמצעות הקלטות או ראיות חיצוניות אחרות, שנעשה שימוש במידע האישי שמסרו למעסיק בעת ראיון העבודה או בהזדמנות אחרת, אלא די בכך שהם נשאלו שאלות אישיות בנושאים האסורים ע"פ החוק, כדי להעביר את נטל ההוכחה למעסיק להראות שלא הפר את הוראות החוק.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר, מפורטל www.mishpati.co.il – הפורטל המשפטי לקהל הרחב