אין מצב. הפעם זה לא יקרה לי. הפעם לא אקח חלק בטירוף הזה. לא אעמוד בתורי ענק בסופרמרקט
אמנע מלטרוח ימים שלמים ליד הסירים וגם אין סיכוי שתראו אותי בחנויות, עוטפת פיירקסים
נוצצים בניירות צבעוניים ומפזרת פרחים מיובשים בפנים. השנה, כך הבטחתי לעצמי, לא
אסחף למערבולת הזו. אתעלם לחלוטין מההיסטריה שאוחזת בעם ישראל בתקופה זו של
השנה.
אולי תסבירו לי אתם: מה גורם לנו -עם שפוי באופן כללי, שבע מלחמות, מוכה אבטלה
רדוף צרות אחרות רבות, עם חזק בסה"כ- מה גורם לנו לרדת מהפסים בגלל כמה חגים נחמדים
שהתרכזו להם בחודש תשרי? איך זה קורה שוב ושוב. שנה אחר שנה. קוראים על זה
בעיתונים, רואים כתבות בטלוויזיה על הנושא וכולן מדברים על זה : התסמונת המוזרה הזו
של הסטריית החגים.
וזה מדבק, חברים. הקדחת הזו סוחפת את הטובים שבבנינו. גברים
מסוקסים המבלים בימים כתיקונם בחדרי כושר מעוצבים - נצפים כעת בהמוניהם סוחבים
שישיות של מים מינרלים/קולה/ספרייט כשהם מציגים לראווה מראה מזיע,שעיר ובלתי חינני
בעליל.
נשים מטופחות שבדר"כ מבלות את הבקרים החופשיים שלהן במספרות יוקרתיות,
מוצאות את עצמן כעת נדחפות במחלקת המתנות של "המשביר לצרכן", תוך כדי צעקות מחרישות
אוזניים בנוסח: "גברת, גברת תסלחי לי אני הייתי פה קודם. רק הלכתי רגע להביא את הווזה
הזו ממדף המבצעים "! כל כך לא סקסי...כל כך לא "שיקי"... מה קורה לכן, בנות?
אבל כמו
שכבר אמרתי -אותי לא תמצאו שם. אני ? אני, השנה,ממשיכה את חיי כרגיל. כאילו אין שום חג
באופק. אני הולכת לעבודה ונפגשת עם חברות. ואני אמשיך כך! לקחתי החלטה חדשנית ואעמוד
בה ! אלך לסרטים ואטייל לי בקניון בלי שום ייסורי מצפון. כן,שמעתם נכון, אטייל לי
בקניון, אבל רק בשביל להציץ בחנויות הבגדים והנעליים הממותגות. הרי מכירת סוף עונה
כבר החלה.
רגע רגע, מה זה? אני רואה פה בקניון יריד קישוטים לסוכה..והרי השנה החלטנו
שהפעם לא מתעצלים ובונים סוכה במרפסת. אולי רק אתן קפיצה קטנה לראות את השרשראות
החמודות האלה שם? ממש לדקה?
ואוי... פתאום נזכרתי... אני חייבת מתנה לדודה בלומה, מצד
בעלי, שהפתיעה אותנו בחג האחרון במתנה נחמדה..זה ממש לא אופייני לה להביא מתנות אבל זה
קרה ועכשיו אני צריכה להביא לה גם משהו קטן לחג. הנה רק אתן קפיצה קטנטנה לחנות
המתנות פה בקומה ראשונה וזהו...
גרסת הרצה - Beta
תגובות גולשים:
2
גרסת הדפסה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
