מייחסים לקונפוציוס את האמירה "אדם זקוק לפת לחם כדי שיהיה לו איך לחיות, ולפרח
כדי שיהיה לו בשביל מה לחיות". את קונפוציוס לא יצא לי להכיר, אבל לאמירה הזו אני
מתחברת ועוד איך. אסתטיקה היתה ותמיד תהיה אחד הדברים החשובים לי ביותר, ואני מנסה
ליישם אותה בכל מה שסביבי, החל מהבית, המשרד, אני עצמי וכל מה שיוצא לי לעסוק בו. כמובן
שהפכתי את האהבה לאתסטיקה גם למקצוע.
אז נעים להכיר, אני עידית שטרן, מעצבת
פנים וסטייליסטית לעיצוב הבית, ומעתה ניפגש פעמיים בחודש ונדסקס לנו בענייני
סטיילינג של הבית. אני אציג בפניכן את הטרנדים הלוהטים והמגמות העתידיות, אכתוב על
מוצרים, חומרים, צבעים, וכל מה שעושה נעים לעין וטוב ללב. אתן מוזמנות גם להפנות אליי
שאלות בנושאים הללו, אני מבטיחה להתייחס לכל פנייה, אם בטור הזה או באופן
אישי.
במקום המועט שנותר אחרי ההיכרות שלנו אני רוצה לכתוב על משהו שבמהלך הנסיעה
למשפוחה בירושלים, קפץ לי לראש והחלטתי לקרוא לו "סטיילינג שקדיה". באופן כללי אני
חושבת שלא נותנים לצבע הורוד את המקום הראוי לו בעיצוב הבית הישראלי. נכון שבגוונים
מסוימים ורוד נתפס כצבע ילדותי, של בנות, של מתיקות וסוכר, אבל בגווניו הבוגרים יותר
ורוד יכול לשמש כצבע דגש נהדר לכל חלל מגורים.
אז בשבת, בדרך לירושלים, ראינו
שהשקדיות הואילו בטובן לפרוח, והן עושות את זה בצורה מרהיבה ומרגשת. הטבע, שהוא מקור
ההשראה היפה והחכם מכולם, יודע מזמן את מה שטובי הסטייליסטית אומרים כיום; שהכל זה
עניין של מינון, ובחר בגוון הוורוד המתאים ביותר, במינון הנכון ביותר ובמיקום המתאים
ביותר כדי להראות לנו מה זה סטיילינג מוצלח. אז לכבודן של השקדיות אני מעלה כאן כמה
תמונות של סטיילינג בצבעי פריחת השקדיה.
הנה הפריחה
"סטיילינג שקדיה" משגע.
הנה דלת שנצבעה בגוון
ורדרד, והפכה למוקד המבט בחלל. הגוון הורוד משתלב יפה עם מראה כולל מיושן, בהחלט לא
קיטשי, ועושה את העבודה מבחינה עיצובית.
גרסת הרצה - Beta
תגובות גולשים:
0
גרסת הדפסה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
