גרסת הרצה - Beta
בי וומן » כתבות » אכלנו סופגניות, ומה עכשיו? - כתבות בי-וומן


אכלנו סופגניות, ומה עכשיו? 

אכלנו סופגניות, ומה עכשיו?



מאת: מערכת בי וומן, מדור: תזונה ואוכל
פורסם בתאריך: 28/12/2011

כולנו חוטאים לעיתים באכילה לא מאוזנת וזה טבעי.
החוכמה היא לא להתייסר בנקיפות מצפון ולחזור במהירות למסלול.
הגרוע מכל הוא לחשוב שאם כבר חטאנו, אפשר להמשיך בזלילה.


אז אכלתי יותר מידי סופגניות ולביבות בחג החנוכה או מילאתי את הבטן באירוע משפחתי בכל טוב. מה עשיתי? האם איבדתי את כל ההישגים? איך חוזרים למסלול בלי להתרסק? אלה חלק מהשאלות שעולים בראש של רבים לאחר שאכלו ונהנו.

ניתן להבין את הלחץ שמלווה את השאלות, שמגיע לעיתים אפילו עד כדי פאניקה. הרי חלק גדול מהאנשים מכירים על בשרם את התסריט של ירידה במשקל ועליה חזרה לאחר מכן, בדרך כלל בתוספת ריבית והצמדה, ולא פעם אחת.

ובכן, ראשית, נא להירגע. יציאה מהמסלול כולל עלייה במשקל הם חלק מהתהליך, בעצם, חלק מהחיים. אני משווה את תהליך הירידה וגם השמירה לנהיגה. שיקום מי שלא עשה אי פעם עבירת תנועה (אפילו אם לא נתפס). אז אם נסעתי מעל המהירות המותרת, מה לעשות? להתחיל לזחול או להמשיך ולהגיע למהירות על?

אם נבדוק אנשים רזים "אמיתיים", כאלה שלא מתמודדים עם דיאטות ותפריטים מטורפים, הרי גם הם מידי פעם אכלו יותר ממה שתכננו, גם עלו במשקל. אבל הם לא "מוכתמי דיאטה", כלומר, הם לא מרגישים אשמים, לא מרגישים "לא בסדר", לא חושבים שחטאו ופשענו נגד האנושות. הם פשוט חוזרים לשגרת החיים והכול חוזר לקדמותו.

בואו נשלול ראשית את אותה חשיבה מסוכנת שרבים מאיתנו חוטאים בה והיא "אם כבר אכלתי יותר מידי, אז קדימה, נמשיך בזלילה..." החשיבה הזו כמובן מובילה לכיוון המקרר, מזווה, תנור, לכל הבא ביד. כמה חבל וכמה מיותר.

רבים אחרים מנסים לקזז, כלומר, מנסים לאכול פחות. זה רק מוביל למלחמות עולם. בינינו, אם אכלתי הרבה יותר ממה שרציתי, מה זה ישנה אם מחר אוכל 200 קלוריות פחות? הרי בעצם ניסיון הקיזוז אני לא מפסיקה לחשוב על האוכל, על מה שעשיתי וכו'. מי צריך את כל המלחמות האלה? הן לא מקדמות.

אז מה לעשות, שואלים? פשוט להמשיך הלאה כרגיל. לא בזלילה, אלא בארוחות מסודרות. ואין צורך לחכות ל"מחר", ל"אחרי החג" או כל תירוץ אחר לדחייה.
רבים מאיתנו יודעים לחזור למסגרת למחרת, אולם, לעיתים זמן ההמתנה הזה עד מחר "עולה" באכילה ללא שליטה ובינינו, גם לא מהנה במיוחד.

אז המוטו צריך להיות "הארוחה הבאה כרגיל". ובקשה אישית, נא לא לתכנן איזו ארוחה שמתאימה לאנורקטית. זו צריכה להיות ארוחה טעימה, מהנה ומשביעה.
החזרה המהירה למסלול חוסכת הרבה כאב לב, ייאוש ותסכול וכן, גם מורידה במשקל.

מאת: רחל גרנות, מרצה יועצת ומנחת סדנאות לתזונה נכונה*
תגובות גולשים: 0


תגובה לכתבה:


   

סמיילים: yellow_happy yellow_mad yellow_sad yellow_surprised yellow_tired brown_mad darko_happy green_quiet green_sad lightb_x lightv_sad orange_bold violet_grin violet_tongue violet_wink 

 

הירשמי לניוזלטר

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: