אני והאיש שלי חולקים זוגיות כבר למעלה מעשור. עוד לפני שהתחתנו הוא הבטיח שתמיד
יפתיע אותי ויאמר לזכותו שהוא אכן מצליח. ובדרך כלל אפילו לחיוב. גם בזירת המיטה הוא
מגוון לי בדמויות. אז היו לילות שהלכתי לישון עם פיראט מפחיד, רקדן צ'יפנדייל או אפילו
הוביט משר הטבעות. אין ספק שיש יתרונות לחיים לצד איש תיאטרון.
אבל אנחנו
כאמור חולקים יחד כבר עשור שזה בעצם עשר שנים, 3650 ימים ועוד קצת ובשלב מסויים אפילו
למומחה הדרמה הרעיונות מתחילים להידלל. ולכן הוא הציע להיעזר בחברים מבחוץ.
אז
ברוח העידן החדש שבו חברים חדשים מחפשים באינטרנט, נכנסנו לאתר של סווינגרים. אתר
מקסים שכל הרשומים בו הם יפים, חתיכים וגם מוצלחים. ככה לפחות הם מספרים על עצמם.
וכולם, או לפחות חלקם, רוצים להיות חברים שלנו. ההצעות זרמו בקצב: מפגשים אינטימיים,
מפגשים זוגיים, גבר שיפנק אותי או אישה שתפנק את שנינו, מסיבות בוילות מסתוריות, על
יאכטות מפוארות ובכל מקום שרק אפשר. בהתחלה זו היתה רק בדיחה נחמדה אבל ככל שרבו
הפניות וההצעות, התחלנו להרגיש כאילו כל עם ישראל כבר שם ורק אנחנו גילינו באיחור על
החגיגות.
כמובן שבסוף החלטנו ללכת על זה. אחרת על מה בדיוק הייתי כותבת לכם?
הזמינו אותנו למסיבה. המסיבה תתקיים בישוב מנומנם, יש להגיע בקוד לבוש שזו דרך עדינה
לומר – גברים, מספיק כבר עם הג'ינס והטי שירט. כמובן שזה לא עזר כי רוב הגברים לבשו
ג'ינס וטי שירט. הוראות הגעה יועברו בסמוך להגעתנו. מסתורי. עכשיו ברור שנגיע גם אם זה
רק בשביל לקבל את ההוראות הסודיות האלה.
לא פשוט להתלבש למסיבת סווינג. איך בדיוק
אני אמורה להראות? להשאיר את החזייה בבית? ומה עם הגרביון המחטב? הרי אני אמורה להיות
סקסית. קצת קשה לשדר סקסית עם ציצי שעושה פוש דאון וצמיגים שיוצאים מכלל פיקוח. כמובן
שזה גם תירוץ מצויין והזדמנות חד פעמית לצאת לקניות לשביעות רצון כל המעורבים. איזה
גבר יתלונן על אישתו שיצאה לקנות בגדים למסיבת סווינג?!
אז מצאתי שמלה ראויה,
הזמנו את הבייביסיטר שדי שמחה דווקא לשמוע שנחזור מאוחר והיא מסודרת לחודש הקרוב.
התלבשנו, התבשמנו ויצאנו אל המסיבה. עשינו כמה פרסות בדרך אבל זה לא בגלל ההוראות. הן
דווקא היו די ברורות.
בזמן שהצצנו על הבית מהסימטה שבה התחבאנו, נראה שהאחרים
דווקא הרגישו די בנוח. מצעד של סווינגרים זרם אל הבית. גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים,
צעירים ומבוגרים, כולם כולם רוצים לחגוג.
מזל שאחד השכנים התחיל לנעוץ בנו מבטים
מוזרים כי אחרת בטח היינו מבלים את שארית הערב בסימטה. אני והאיש לקחנו אויר ונכנסנו
לסדום.
במבט ראשון, זו מסיבה רגילה לכל דבר. בר עם הרבה אלכוהול, רחבה עם זוגות
רוקדים, ואפילו בריכה. ריקודים, מזמוזים, שום דבר חריג במיוחד.
אני והאיש מסתכלים
סביב, בודקים את השטח, כל אחד מחפש לו את האחד והאחת שאיתם נממש סוף סוף את הפנטזיה. יש
בעיה קטנה בעניין. רוב הזוגות מגיעים בזוג. בשניים. ומה עושים אם האישה מוצאת חן בעיני
האיש שלי אבל הגבר שלה לא מוצא חן בעיני??? לא, זה ממש לא פשוט להיות סווינגרית מתחילה.
למרות הקשיים והתהיות, החלטנו לזרום עם זה. לקחנו שלוק גדול של טקילה, והלכנו
לרקוד. דווקא בסיטואציה ההזויה הזאת האיש שלי פתאום נראה יותר סקסי מתמיד ואם הייתי
מישהי אחרת, בטח הייתי בוחרת לבלות את הערב איתו. אבל פנטזיה זו פנטזיה ואנחנו התכנסנו
כאן כדי לממש אז קדימה לעבודה.
התחלתי לרענן את יכולות "עשיית העיניים" שלי. פעם
הייתי ממש טובה בזה אבל עבר הרבה זמן מאז שעסקתי בכך באופן מקצועי. האיש הזדקף והבליט
את השרירים. מבטים התחילו להינעץ, הריקוד הפך חושני יותר, הנה זה כבר ממש על הסף. אני
עומדת להיות סווינגרית מהשורה.
אבל אז פתאום, קול קטן, בהתחלה חלש ועמום אבל אז
התלווה אליו חיבוק דב. "ג'ני, איזה קטע לראות אותך, מה אתם עושים כאן?" שאלה מצויינת.
ומה בדיוק את עושה כאן??? בת דודתי, צעירה ממני בעשר שנים, עמדה שם בפרצוף זחוח יחד עם
החבר העכשווי ונראה היה שהיא מרגישה שם לגמרי בבית.
כמו סינדרלה והדלעת, הרגשתי
שעבר הרגע שלי. יכולתי ממש לשמוע איך הסקסיות מתנדפת ממני בשריקה. גם השרירים של האיש
קטנו למידה הרגילה. הסתכלנו אחד על השני וידענו. הולכים לשחרר את הבייביסיטר. תוך כדי
ההליכה האינסופית אל הדלעת שמחכה לנו בחוץ, ראיתי בזוית העין את לקוח שלי מהעבודה.
פרופסור באוניברסיטה. בטח הוא מתקרב ככה אל התלמידים. אכן כל עם ישראל סווינגרים. אבל
עכשיו כבר גם אני. כמעט.
גרסת הרצה - Beta
תגובות גולשים:
0
גרסת הדפסה
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
עוד
