בי וומן » כתבות » כשהגורל המר מגיע לביקור

כשהגורל המר מגיע לביקור 

כשהגורל המר מגיע לביקור



, מדור: רפואה, לידה
פורסם בתאריך: 10/02/2013

בתביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, נטען כי התינוקת נחנקה במהלך הנקתה הראשונה, לאחר שהונחה ע"י המיילדת על גופה של אמה, יולדת צעירה וחסרת ניסיון, וזאת, לכאורה, ללא מתן אמצעי זהירות והסברים מספקים.
בתביעה נטען כי המיילדת עזבה מיד לאחר מכן את החדר, משאירה אחריה את האם המותשת לאחר 13 שעות לידה, כשהיא תחת השפעת תרופות, וזאת, לכאורה, ללא השגחה ובניגוד לנהלים המקובלים בעולם.
התוצאה, על פי התביעה - הילדה שנולדה בריאה חצי שעה קודם לכן, נחנקה – והפכה לילדה מוגבלת, הסובלת מנזק מוחי קשה ומאוטיזם.
לדברי עו"ד דוד פייל, המייצג את הילדה (7) ומשפחתה, הספרות המקצועית מצביעה על כך שעיקר מקרי המוות והתאונות הנגרמים לילודים בריאים, נובעים מחסימת דרכי הנשימה העליונות של התינוק לאחר שהונח על אמו לאחר הלידה.
לדבריו, הספרות מלמדת עוד, כי עיקר התאונות הללו קורות בקרב אמהות שזו להן לידתן הראשונה, במהלך שעות הלילה, כאשר לא ניתן לאמהות הסבר מספק, וכשאין איש המלווה אותן או משגיח עליהן. לדברי עו"ד פייל, כל התנאים האלה התקיימו באירוע הנורא, אשר התרחש, לדבריו, בניגוד לנהלים ברורים.
המשפחה הגישה לאחרונה תביעה נגד שירותי בריאות כללית (מפעילת ביה"ח מאיר) לבית המשפט המחוזי.
לדברי עו"ד דוד פייל, בית המשפט נדרש לפסוק את גובה הפיצוי, אך היות והילדה נותרה פגועה ומוגבלת, והיות והוריה יצטרכו לטפל בה לאורך כל חייה, הפיצויים למשפחה עשויים להגיע למיליוני שקלים.

ברגע בו ר' נולדה, תינוקת בריאה ומתוקה, וזאת לאחר לידה שנמשכה 13 שעות, היו הוריה הטריים א' וס' האנשים המאושרים ביותר בעולם.
אף אחד לא היה יכול לדמיין את השתלשלות האירועים שתוביל, תוך פחות משעה לאחר מכן, לטרגדיה הנוראית אשר תלווה אותם מעתה לכל ימי חייהם.
התביעה הוגשה על ידי המשפחה באמצעות עורך הדין דוד פייל נגד שירותי בריאות כללית, מגוללת את סיפורה העצוב, המדגיש את החשיבות העצומה שקיימת להדרכה ולתשומת הלב, הניתנים לאם התשושה בשעות הראשונות שלאחר הלידה.

המיילדת עזבה את חדר הלידה
בתביעה אותה הגיש עו"ד פייל נטען כי ר' נולדה תינוקת בריאה לחלוטין, במשקל 2,700 גרם עם ציון אפגר מצוין בשיעור 9 בדקה הראשונה, ו- 10 בדקה החמישית – ציונים המראים על ילוד בריא לחלוטין.
בתביעה נטען כי מהלך הלידה לא היה שונה מלידות רבות אחרות המתבצעות מידי יום - הלידה ארכה 13 שעות, ובמהלכה ניתן ליולדת פיטוצין (החומר המקובל לזירוז לידה) ואפידורל (החומר המקובל לאלחוש כאבי הלידה).
עוד נטען בתביעה, כי הניטור העוברי לאורך כל הלידה היה תקין, וכך גם ההיריון. כאם צעירה שזה הריונה הראשון, הקפידה א' על ביצוע כל הבדיקות הנדרשות, לרבות שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת וכיוצ"ב - הכל עם תוצאות תקינות לחלוטין.
"למעשה, לא היה שום דבר במהלך ההיריון או במהלך הלידה שהיה יכול להכין את ההורים הצעירים למה שיתרחש בהמשך" אומר עו"ד דוד פייל.
ומה שהתרחש, כנטען בתביעה, נראה גם הוא אולי תמים למתבונן מהצד; כ- 25 דקות בלבד לאחר הלידה, רבע שעה אחרי חצות הלילה, מסרה המיילדת את התינוקת לאם התשושה, הניחה אותה על שדיה והורתה לה להניקה - לראשונה בחייה.
או אז, כך נטען בתביעה, עזבה המיילדת את חדר הלידה, מבלי שניתנה, לכאורה, לאם או לאב כל הדרכה שהיא, כיצד לבצע את ההנקה, ומבלי להותיר עימם כל השגחה אחרת שהיא.
לדברי עו"ד פייל, נראה אך טבעי להשאיר את התינוקת עם האם לאחר הלידה. אך בפועל, מדובר היה באם תשושה, אשר רק 25 דקות לפני כן סיימה 13 שעות מפרכות של צירים כואבים בחדר הלידה, ואשר המשיכה לסבול גם באותם רגעים שלאחר הלידה מכאבים עזים בשל קרעים בבשרה שנוצרו במהלך הלידה.

"חמש עשרה דקות קריטיות"
בתביעה מתארים ההורים כיצד לאחר 15 דקות מהמועד בו עזבה המיילדת את החדר, כאשר התינוקת מונחת על שדי האם, הבחינו ההורים כי התינוקת נראית רדומה. האם ניסתה להעירה, אך משהתינוקת לא הראתה כל סימן בתגובה, אחזה בהורים בהלה רבה, והאב יצא מיד להזעיק את האחיות.
האחות שהגיעה לחדר הלידה מצאה את התינוקת ללא דופק וללא נשימה, והזעיקה את הצוות הרפואי של חדר הלידה שהחל מיד בהחייאה, עיסויי לב, הנשמה באמצעות אמבו, החדרת טובוס לקנה הנשימה, ומתן אדרנלין.
בתביעה מתואר עוד שבסופו של דבר, לבה של התינוקת חזר לפעום והיא הועברה לפגיה כשהיא מונשמת, להמשך טיפול, אלא שמצבה לא השתפר. היא נזקקה להנשמה במשך חמישה ימים נוספים ואושפזה בבית החולים למעלה מחודש ימים, במהלכם התברר כי נגרם לה נזק מוחי חמור ובלתי הפיך.

"נהלים ברורים להנחת תינוק על שדי אימו"
לדברי עו"ד דוד פייל, הספרות הרפואית מכירה בכך שמרבית מקרי המוות בשעתיים הראשונות לחייו של הילוד, לאחר לידה תקינה וציון אפגר תקין, נובעים מחסימת נתיבי האוויר העליונים של הילוד כאשר הוא מונח על בטן אמו, שדיה או צווארה.
בא כוחם של ההורים, עו"ד פייל, הביא במסגרת התביעה את דבריה של פרופ' רנה גיל, מומחית ברפואת ילדים ובניאונטולוגיה, על פיהם הנהלים הקיימים מחייבים שאם והיילוד ישהו במשך שעתיים אחרי הלידה במסגרת חדר הלידה, המשמש כיחידה לטיפול נמרץ לכל דבר ועניין, בהשגחת צוות רפואי.
לדבריה, על אף שמקובל בארץ ובעולם להניח את הילוד על חזה האם לשם יצירת גירוי להנקה ראשונה ולחיזוק ה- “Bonding” (הקשר) בין האם לילוד, בכל זאת קיימים נהלים ברורים הקובעים באילו תנאים ניתן להניח את הילוד על שד אמו, במידה והמיילדת חייבת לעזוב את החדר לצורך המשך עיסוקה בחדרי הלידה האחרים.
גם הגב' מילה גילוטין, מיילדת בכירה בבית החולים "אסף הרופא" ויועצת הנקה מוסמכת, שעוה"ד פייל צירף את חוות דעתה לתביעת ההורים, מתייחסת לנהלים אלה. לדבריה, הנוהל המקובל בבתי החולים, לפני השארת ההורים הטריים לבד עם היילוד, מחייב את בית החולים לערוך בדיקת אפגר נוספת על זו הראשונה, להשאיר אור מלא בחדר הלידה ולוודא כי היולדת אינה מטושטשת, וכי היא ערנית ומבינה את ההסברים הניתנים לה בנוגע להנקה ולמעקב אחר מצבו של התינוק.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגורמי הסיכון לאירועים מסכני חיים לאחר הלידה (ALTEs) המתוארים בספרות, מתרחשים ברובם בעת שהילוד שוהה על אימו, במהלך השעתיים הראשונות לחייו, ולכן זהו זמן קריטי המחייב השגחה צמודה. היא מוסיפה, כי למרות שהספרות הרפואית מעודדת מגע מהיר בין האם לילוד, אזי יש לבצע זאת תחת השגחה, בפרט כאשר מדובר בהנקה, עקב הסכנות האפשריות הגלומות בה. לדבריה, אי אפשר לצפות מאם טרייה, עייפה וחסרת ניסיון לדעת כיצד להניח את התינוק בצורה נכונה לצורך ההנקה.

למעבר לפורום מימוש זכויות רפואויות לחץ כאן

"תשישות וחוסר ניסיון"
לדברי עו"ד פייל, עולה מחוות הדעת המקצועיות, כי המיילדת פעלה במקרה זה בניגוד לכל הנהלים, כאשר השאירה את זוג ההורים הטריים לבדם, למרות היותם חסרי הניסיון וחסרי כלים כלשהם להעריך נכונה את מצב הילודה, ואת הצורך להזעיק עזרה. בנוסף, היה מדובר בשעת לילה מאוחרת, כאשר ניתן לצפות מהאם שתהיה ישנונית בעצמה, לאחר לידה כה ארוכה שנמשכה למעלה מ- 13 שעות.
כך, לדברי עו"ד פייל, התקיימו בפועל כל גורמי הסיכון לאירוע מסכן חיים המוזכרים בחוות הדעת המקצועיות ובספרות הרפואית. לדבריו, גם אם המיילדת הייתה חייבת לצאת מהחדר מסיבה כלשהי, היה עליה לפחות להניח את התינוקת בעריסה ולא על שדי האם, ובטח שאסור היה לה לעודד את האם להניק במצב זה.
להורים ולבתם, אין כבר אפשרות להחזיר את הגלגל אחורנית. ר' אובחנה כסובלת משיתוק מוחין דיסקינטי קשה ומאוטיזם מסוג PDD-NOS, וההשלכות הקשות של מצב זה, הניחת באחת על בני המשפחה הקטנה, ילוו אותם לכל ימי חייהם.
הפיצוי אותו מבקש עו"ד פייל מ'בריאות כללית', מפעילת ביה"ח מאיר, אמור לבטא לדבריו, לא רק את הכאב והסבל הרבים והמיותרים, כביכול, לבת ולהוריה למשך שנים, אלא גם להוות פיצוי כלשהו, על הזמן הרב שיוקדש מעתה לטיפול וליווי הילדה, ההוצאות הרפואיות והחינוכיות הרבות שיוטלו על בני הזוג, קיצור תוחלת החיים של הילדה, פגיעה קשה באיכות החיים וברמת החיים של כל המעורבים, שתאונה כזו על פי רוב גורמת.

באדיבות עו"ד דוד פייל http://www.df-law.co.il/odot.php מתמחה ברשלנות רפואית, תאונות דרכים, ובתביעות מול חברות ביטוח וקופות חולים המסרבות לשלם למבוטחיהן את המגיע להם.


תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

בהלת הקורנה
ביטול הלימודים ו המשק מוצדקים- אין ברירה
הגזימו עם הפניקה - בסך הכל וירוס
הזדמנות נהדרת לפסק זמן וחישוב מסלול מחדש
פחד אלוהים- סוף העולם הגיע

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: