בי וומן » כתבות » אופנתית או קורבן אופנה?

אופנתית או קורבן אופנה? 

אופנתית או קורבן אופנה?



מאת: אפרת כהן, מדור: טורים אישיים
פורסם בתאריך: 10/07/2013

עוד לפני שאוסקר דה לה רנטה הטביע את המונח, יצאו נשים צעירות לרחובה של עיר צרפתית קפואה בשמלות שיפון דקיקות, והעולם שתק.
כלומר, אנחנו שתקנו. האנשים הקטנים שעושים את ההבדל.
היום נדבר על ההבדל בה' הידיעה:
ההבדל בין להיות אפנתית לקרבן אופנה.

ביקום שלנו, צו האפנה נקבע על פי תכתיב מדויק בהתאם לאינטרסים המסחריים של תעשיית האפנה.
זאת תעשייה. יכולה להיות ראויה אם נשכיל לקחת ממנה את המתאים עבורנו.
זה לא הכול או כלום.
זה שביל הבחירה.
בחירה בין היצע לביקוש שלי. בדגש על שלי. כי ההיצע קיים בשפע רב. ההיצע שייך לתעשיינים.

הביקוש הוא שלי.
מה שאני אבקש לרכוש מהתעשייה, ורצוי שזה יהיה מה שמתאים למידות הגוף שלי עכשיו ולא כשאני ארשם למכון כושר-אוריד 7 קילו- ואהיה מהממת. בעידן אחר. בחיים אחרים.

החיים מתרחשים בזמן שאנחנו היינו – כחולמים.
לחיות את החלום זה אומר לרכוש את מה שהולם את מידות הגוף שלנו ברגע נתון. ושיהיה נוח, בעיקר.
כי כשנוח לך את הכי יפה, זאת עובדה.

dscjfk1749-2.jpg
הכירי את עצמך. דוכסית (צילום: הדס עומר)

הערת אגב, העובדה שלבשתי השבוע לראשונה, חצאית מהממת שרכשתי לפני שנה וחצי בארצות הברית, היה בגדר חטא קטן ומתוק. גם אני חוטאת. אבל חטאים הם מתוקים כשהם קטנים, ומגיעים אחת לכמה שנים, וממש לא דבר שבשגרה.
מה זה שווה – ושימו לב למשחק המילים- אם יש שביל בחירה בלי יכולת בריחה?

צריך ללמוד את כללי המשחק.
לא לעלות על מזבח כפר המובל לשחיטה בלי יכולת להביע התנגדות או לכל הפחות דעה.

איפה באה לידי ביטוי יכולת הבחירה שלנו?
היחס האמביוולנטי (וראוי שיהיה כזה) לצוו האופנה נדמה כאילו לא קיים.

עכשיו חשוב שתבינו משהו, זה לא שאני תופרת את הבגדים שלי לעצמי ויוצרת לי אופנה בלי כל קשר לפלנטה שאני חיה בה. בתוך עמי אנוכי יושבת. ויחד עם זאת, אני בוחרת מה לקחת מתעשיית האופנה עבורי.
וזה בדיוק ההבדל בין האפשרות להיות אופנתית לעיוורון של קורבן אופנה.
יש שביל בחירה. צריך לדעת לצעוד בו, בבטחה. לבחור לעצמי מה טוב לי, בהתאם למבנה הגוף שלי, היקף מותניי, הגובה שלי, לדעת מה ממש עושה טוב למראה שלי.
כל אחת מאיתנו ניחנה (ותודה לאל) בצדדים ממש טובים. וכאלה, שמה לעשות, קצת פחות...
בשביל הבחירה, נכנסים לרשת אופנה חביבה (עכשיו יש "סייילים", רוצו בהמוניכן!)
ובוחרים את הפריטים שעושים לנו ממש טוב, מדגישים את היתרונות בגוף שלנו. ואם את עדיין לא מכירה אותן, זה הזמן להכין שיעור בית, ויפה שעה אחת קודם.
להיות קורבן אופנה זה להיות משוללת בחירה.
יכולת הבחירה היא שלנו. אל תתנו לאינטרסים המסחריים של תעשיות האופנה לקבוע מה טוב לכם.
אני מניחה שאתן לא זקוקות לקווים לדמותה של קורבן אופנה.

ברור לכל בר דעת, שקונפורמיות והליכה בתלם זה חוסר בפיתוח סגנון אישי.
הכירי את עצמך.
את המגבלות, את מה שממש לא הולם אותך ותימנעי מכך.
כל אחת יכולה להיות סטייליסטית עצמאית, ליצור סגנון אישי ולהרכיב אאוטפיטים נפלאים אם רק תבחר בכך.

לראות לוק מהמם בחד מימד (קטלוג אופנה, למשל) ולהתעלם מהעובדה שכל קשר והגיון בינך לבינו הוא מקרי בהחלט, אם בכלל קיים, זה עיוורון ואמונה אבסולוטית בנורמות הנהוגות בחברה.
אני בעד התבדלות. הכרה ביכולות שלנו ובמידות המותניים שלנו, בעיקר.
אני לא מתכוונת להקים מאהל מחאה, אבל בהחלט מביעה דעה.
אישית.
קחו את זה איתכן כצידה לדרך נפלאה.
אני בוחרת בשביל הבחירה.
ואתן?

לבלוג האופנה של דוכסית



תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

- איפה את בטירוף הקניות של נובמבר
מחכה כל השנה...SHOPING IL, יום הרווקים הסינים, בלאק פריידי, ס
שטיפת מוח מיותרת. הכל ניתן לקנות כל השנה
קובעת תקציב ומאתרת מציאות
למי יש כח להתעסק עם זה?!

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש:
אפנה, סטייל אישי, דעה