בי וומן » כתבות » המבול - ביקורת

המבול - ביקורת 

המבול - ביקורת



, מדור: טורים אישיים
פורסם בתאריך: 29/03/2014

אמש עלה בבתי הקולנוע בארץ הסרט "המבול" (שבכל העולם נקרא "נוח");זהו אחד הסרטים המדוברים ביותר לאחרונה (ובוודאי המושמץ ביותר, בקרב דתות מסוימות) אותו יצר הבמאי דארן ארונפסקי ("רקוויאם לחלום", "המעיין", "ברבור שחור").
הסרט מתבסס על הסיפור המקראי הידוע של תיבת נוח. עבור מי שלא בקיא בפרטים העלילה מתמקדת בדמותו של נח(ראסל קרואו) אשתו,נעמה (ג'ניפר קונלי), ילדיהם: שם,חם ויפת ובתם המאומצת, אילה (אמה ווטסון).המשפחה חיה בשקט ובשלווה עד אשר נח מקבל חיזיון שעתיד האנושות בסכנה. הוא הולך לסבו הקשיש מתושלח (אנתוני הופקינס) לייעוץ, ושם הוא אכן מגלה ש"הבורא" של העולם עתיד להעמיד את האנושות בפני מבחן גורלי: מרבית אזרחי העולם ייכחדו עקב שטפון מפתיע, ועל נח הוא מטיל משימה לבנות תיבה ולהציל את בעלי החיים, על מנת להעניק לאנושות אפשרות להתחלה חדשה. כפי שידוע לכולנו, נוח נרתם למשימה וסוחף אחריו את בני משפחתו, על מנת למלא את פקודות "הבורא".
נדמה כי מהרגע בו הוכרז כי במאי "ברבור שחור" ו"רקוויאם לחלום" יעבד את סיפור נח למסך, הציפייה הייתה גדולה. כל מי שצפה לפחות בסרט אחד של ארונופסקי, יודע שיש לו נטייה לבטא בצורה מובהקת את הקונפליקט בין הטוב והרע אצל דמויותיו; לכן, כאשר מגיעים לצפות ב"המבול", צריך להיות מוכנים לראות נוח לא יציב, שמוכן בשם המטרה לפגוע במשפחתו, ומעורר לא פעם אנטגוניזם (ולא פעם גם רחמים).

noah_poster_2014.jpg
המבול. הסיפור המקראי נוסח 2014

ניתן לחלק את הסרט לשניים: החלק הראשון (שנמשך עד שהתיבה מוכנה) הוא סרט עתיר אפקטים סתמיים ומזכיר סרט הרפתקאות בסגנון "טרויה" יותר מאשר סיפור מקראי עם טוויסט מודרני (לאורך הסרט אורונופסקי משלב לא מעט את תורת "הזוהר",כנראה בעקבות לימודי הקבלה שלו בארץ לפני מספר שנים). חלקו השני של הסרט, מתאר את הקונפליקט בין נח לבין בני משפחתו, כאשר הם שורדים על התיבה. החלק הזה מורכב יותר מבחינה פסיכולוגית, וניכר שבחלק זה שמו מעט יותר דגש על קווי העלילה ועל המתח בין הדמויות. אך כל זאת לא מספיק בשביל להפוך את "המבול" לאירוע קולנועי אפקטיבי.
מבחינת השחקנים, רובם לא הצליחו להותיר חותם משמעותי בתפקידם (בין הבודדים שהצליח לעורר עניין בתפקידו הקטן כמתושלח הוא סר אנתוני הופקינס, שמצליח להפריח חיים ותבונה בכל תפקיד אותו הוא מגלם, גדול או קטן). באופן מפתיע,ג'ניפר קונלי מופיעה בסרטים רק כאשר ראסל קרואו מופיע לצידה (החל מ"נפלאות התבונה"), כנראה הוא מעניק לה ביטחון. אך מעטים הרגעים בהם קונלי הייתה בולטת וחבל, כי יש לה נוכחות מיוחדת על המסך. אך לא די בכך. כמוה, גם ראסל קרואו. הולך לאיבוד בשנים האחרונות בתפקידים מאולצים (שר בצורה מגוחכת ב"עלובי החיים" , הביך את עצמו ב"אגדת חורף"). הפעם, היו לו רגעים בהם נזכרתי בדמותו כסכיזופרן ב"נפלאות התבונה", ואלו הרגעים שהיו הטבעיים ביותר שלו בסרט עמוס האפקטים והדמויות פלקטיות.
בסופו של דבר, מי שמחפש סרט מלא אפקטים מרצדים בעין שאמור לתרגם את הסיפור המקראי לשנת 2014, זהו הסרט עבורכם. עבור כל השאר, הייתי ממליצה לוותר על התענוג ולהמתין לעיבוד לסיפור המקראי הבא.


תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

בהלת הקורנה
ביטול הלימודים ו המשק מוצדקים- אין ברירה
הגזימו עם הפניקה - בסך הכל וירוס
הזדמנות נהדרת לפסק זמן וחישוב מסלול מחדש
פחד אלוהים- סוף העולם הגיע

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: