בי וומן » כתבות » שלום נעורים

שלום נעורים 

שלום נעורים



, מדור: טורים אישיים
פורסם בתאריך: 26/09/2015

היי,את זוכרת אותי?
הרבה זמן עבר,אני עדיין חושבת עלייך.
את זוכרת? לא שכחת? את כועסת?
תעני לי, בבקשה.
אני לא מצטערת שגזלתי את נעורייך, אני יודעת שהרגתי אותך וקברתי אותך בגיל הזה, אבל היו לי את הסיבות שלי, את מבינה היינו ילדות, מה הבנו? רק רציתי שיאהבו אותי... לא ידעתי לאן נתגלגל משם.
אני זוכרת שצעקת וכעסת וזעקת, אני זוכרת איך התעלמתי...
קול ההגיון נזל ממני , את עדיין חושבת שטעיתי?
כי למרות הכל ואולי בכל זאת ברבות השנים ובמרוצת החיים נוכחתי ששתינו צדקנו ועדיין אני לא מתחרטת, אני מה שאני בזכות זה שקברתי אותך ילדונת.

את כועסת? את סולחת?
את עדיין מסתכלת על חברות שלך ומקנא בזה שלהן יש חיים אחרים?
את עדיין בוכה אל הכרית?
את עדיין שונאת את החיים?
את שם? תפסיקי להתעלם ממני, די להיות ילדותית, תתבגרי כבר!
תפסיקי לסגור את אוזנייך ולכסות את עינייך , החושך הלך יש כאן אור .. בואי כבר.

12011164_10206158744062308_2883873840704084237_n.jpg
"אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לחיות" (צילום עצמי)

את יודעת...
שיילי הבכורה שלי עוד מעט בגילך, היא מזכירה לי אותך כל הזמן.
אני רואה אותה מחייכת צוחקת מבלה עם חברים.
ואז אני כואבת בשבילך ...נזכרת איך השתקתי אותך, נזכרת איך חסמתי את פיך ולא נתתי לך לנשום אני זוכרת איך רצחתי את כל חלומותייך ורצונותייך..
אני זוכרת את הבהלה בעינייך ואת הפחד שעטף את כולך, אני לא יכולה להתנער מהעצבות הזו שחשת בלבך. מהשנאה שהייתה לך לעצמך.

את שם?
את שומעת?
אני מצטערת אם נפגעת ממני..
אני רק רוצה לספר לך שאני כבר לא חונקת,סותמת פיות, משתיקה רגשות.
אני חיה ,מחייכת,לפעמים גם עצובה.

אני יודעת שקברתי אותך ילדה, אני יודעת שהפסדת את הנעורים.
אבל תראי אותנו היום ...
אני כבר אישה ופחות כואב לי להסתכל על עצמי במראה
פחות כואב לי להסתכל לעברך בעיניים.
היום כשאני מביטה לאחור אינני רואה מרחץ דמים ודמעות מסביב.
כבר לא כואב לי להסתכל עליך ישר לתוך העיניים.

עשינו מה שידענו, זכינו בילדים מדהימים, תראי כמה אור ושמחה הם מכנסים לנו לחיים.
אז נכון לא עשינו הכל בקצב הנכון, אבל תראי אותנו היום.
את מפעם ואני עכשיו.
תראי איך אנחנו מתאחדות לגוף אחד.
תראי איך השמחה חזרה לעיניי, כמו זו שלקחתי מעייניך.
תראי איך החיוך מאיר את פניי בדיוק כפי שפעם האיר את פנייך.

אני כותבת לך הילדה שבתוכי כי הגיע הזמן שתסלחי, שתתבגרי.
אני כבר סלחתי, אני כבר הגלדתי אני השארתי את פצעיי מאחור.
עכשיו תורך, אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לחיות.

מחבקת את הילדה שהייתי, מזכירה לה חוויות שהיו.
נותנת לה חום וממשיכה לכיוון הנערה השבורה שגידלתי בתוכי מלטפת אותה מספרת לה כמה היא מיוחדת במינה, יושבת מברישה את שערה הארוך ונזכרת איך גזרה את כולו במחאה.
מביטה לצדדים, אני רואה את הנעורים שלא היו לה חולפים
אני נותנת לה יד ומובילה אותה אליי, מחבקת חזק לתוכי ומחברת אותה לאישה שאני היום שתינו כאן, היא מהעבר ואני מהעתיד.

היום אני כבר לא אותה ילדה בת 16 עם בטן תפוחה, היום אני אמא גאה לחמישה.
אומנם עברתי תלאות בחיים, ואומנם ידעתי ימים קשים ודמעות בלי סוף , רצון למות ואי רצון לחיות
ואומנם הנערה שבתוכי שרטה את כולי והצלקות אינן נעלמות.
היום אני יכולה לומר שאף פעם לא מאוחר לסלוח ולהתחיל לחיות.
בחודש הסליחות, בזמן של ניקוי נשמות וחשבון בנפש
אני קמה מתנערת מן האפר, גאה בעתיד וגם גאה בעבר.
ולרגע אחד פתחתי בפניכם עולם של פחד ועולם של תקווה ומי ייתן שהשנה נזכה רק בשמחה.


תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

יוצאים לחופשה הקיץ?
רק בארץ!
ברור שלחו"ל
הכי טוב בבית
עדיין לא החלטנו

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: