בי וומן » כתבות » אני אשמה..ומאשימה!

אני אשמה..ומאשימה! 

אני אשמה..ומאשימה!



, מדור: יחסים וזוגיות, נשים בחוק
פורסם בתאריך: 02/10/2015

הראש דופק לי .. אני לא בטוחה איך לפתוח את עיני בלי שהשמש תצרוב לי את הרשתית.
אני מרימה את השמיכה מעל לראשי ותחושה של גועל עולה ממני, רצון עז להקיא מטפס בתוכי.
אני זוחלת לשירותים שליד חדרי, אומללה מותשת ומקיאה את נשמתי ... שוב ושוב. כמה שתיתי לעזאזל??
אני עסוקה בלהתמסכן על ההרגשה הגועלית שבתוכי ... אמא שואלת מעבר לדלת האם הכול בסדר?
אני ממלמלת משהו שאפילו אני בעצמי איני מבינה ואמא כמו אמא יודעת מיד מה לעשות.
היא מגישה לי 2 כדורי אופטלגין ומיץ תפוזים.
אמא עוזרת לי לקום ואני מרגישה כאב מוזר בתוכי כאילו משהו פילח את איבר מיני... אמא שוטפת לי פנים ונותנת לי לשתות. אומרת לי לשבת במקלחת והמים זורמים מעלי. אני קטנה חלשה ובעיקר מסכנה.
אבל אמא שלי? היא תמיד שם, גם כשאני עושה שטויות. היא יודעת לאהוב אותי בכל מצב.
אני מתאוששת מהמקלחת והולכת לכיוון החדר, אמא החשיכה אותו וסידרה לי את המיטה. מסתבר שבלילה הקאתי וישנתי בקיא של עצמי.. כזו שיכורה הייתי.

אני מתקפלת למצב עובר וזה נעים לי ואפילו קצת בטוח. הטלפון שלי מזמזם ואני מושיטה יד ולוקחת אותו אליי: דממה - הלם- בהלה- חוסר הבנה.
47 שיחות שלא נענו.
432 הודעות בוואטסאפ.
21 הודעות.

"מה קורה פה?" אני ממלמלת לעצמי בחוסר הבנה .
"יש סרטונים" היא רושמת לי. "את לא נורמאלית" רושמת אחרת.
"תמחקי את הטלפון שלי יא זונה" הוא רושם לי. "חגגת בלילה, מתי את באה לפנק אותי?" אחר רושם.
נכנסת לוואטסאפ והאימה נגלית לעיניי - אני רואה אותי על הבר עם גבר שאינני מכירה בתוכי. אני מנופפת עם היד וכולם מעודדים.
הבזקי זיכרון עולים בי, אני פותחת עוד סרטון ועוד סרטון ומגלה את גודל הזוועה.
אני לא מאמינה! אני כזו זונה .. אני כזו מטומטמת.. איך עשיתי את זה? הייתי הבדיחה של כולם!
אני מגששת עם אצבעותיי לעבר איבר מיני ומרגישה שאני יבשה, קצת פצועה אבל בעיקר כואבת.
בא לי להכאיב לעצמי, להרוג את עצמי, לשנוא חזק .
הטלפונים ממשיכים לזרום, הם מפריעים לי להאשים את עצמי, אני משתיקה אותו ומחפשת מקום לקבור את עצמי.
זהו! עכשיו כולם יודעים שאני זונה. תראו אותי שיכורה ודוחה נותנת לכל הבר לעשות בי כרצונו. אוי כמה שאני מטומטמת.

act-704087_1280.jpg
"אם לא אמרתי די - אני אשמה"

אני שומעת את אמא בטלפון...מספרים לה. הדמעות שוטפות אותי בלחץ... אמא , איך היא תסתכל עלי עכשיו? איך היא תוכל שוב לאהוב את הבת שלה, זאת ששוכחת לעצור ששותה בלי סוף, שמזדיינת על הבר, הכוכבת התורנית של הסרטון הלוהט.
אבוי לבושה!
=======================================================
אמא אומרת שאנסו אותי. "שטויות", אני קובעת. "אני אשמה". לא הייתי אסרטיבית. זו אני הטיפשה, אני זאת ששתיתי אני זאת שלא עצרתי אותם... אני זו רק אני.
הרשת ממשיכה לגעוש... חלק קוראים לי שרמוטה וחלק מוחאים דמעה על נערה שנאנסה.
"אני לא נאנסתי, זו אשמתי אתם לא מבינים? אני זאת שלא עצרתי אותם!" צרחתי בתוכי

=======================================================
עולם שלם שואל אותי על הערב ההוא. אני מחייכת את חיוך המסכה שלי ואומרת "אני צעירה ורק רוצה לבלות , אולי קצת נסחפתי, אבל היי הגשמתי כמה פנטזיות במקביל וגנג בנג ציבורי זה הדבר..."
הם מחייכים, חושבים שאני מגניבה אך יודעים שאני זונה והולכים.
=======================================================
אני כבר מאמינה לעצמי מאוד. אני נחקרת במשטרה והם שואלים אותי אם זה היה בהסכמה?
"כן" אני אומרת {הרי אני לא טיפשה, ראיתי את הסרטונים, לא נאבקתי בהם, לא אמרתי די אז אני אשמה }
הם שואלים אותי על הגברים... "אני לא מכירה אותם" { רוצה לומר: אני סתם זונה, אתם לא מבינים? הייתי עם עם כל מי שרצה, כזו אני - שטחית שזקוקה לאהבה אז אני מוכרת את עצמי }

=======================================================
בבוקר של אחרי נפגעות מינית עסוקות בלהאשים את עצמן כי זה הרבה יותר קל!
מועדון "אלנבי 40", בו התרחשה הזוועה צריך להיסגר ומייד!
המאבטחים ששהו במקום ולא עצרו הכל צריך לעמוד לדין.
המנהלים צריך להיאסר.
כל מי שהיה שם הוא שותף מלא לאונס של אישה צעירה בין אם אנס את נפשה ובין אם אנס את גופה.
אני לא מאמינה לאותה בחורה. אני מאמינה שהיא מאשימה את עצמה.
אני מאמינה ששכחנו איפה הגבולות ומהם שטחים אפורים.
אני מאמינה שמפחיד ללכת ברחובות.
אני מאמינה שהיא עוברת גיהנום בעודה בחיים.


תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

אירוויזיון תל אביב 2019
יש לנו אחלה שיר- מינימום בחמישיה הראשונה
השנה , נשארים הרחק מאחור
מי צריך בכלל נצחון שנה אחרי שנה. העיקר שישי תיירים ושמח
אירוע חשוב לישראל בלי קשר לתחרות.

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: