בי וומן » כתבות » רואים אותן על המסך

רואים אותן על המסך 

רואים אותן על המסך



, מדור: בילויים ופנאי, קריירה, פמיניזם
פורסם בתאריך: 18/10/2018

ישראל הפכה בשנים האחרונות ליצרנית תוכן טלוויזיוני משמעותית. עם זאת, התהליך התחיל עוד הרבה לפני כאשר הסדרה "בטיפול" נמכרה בשנת 2006 לרשת HBO ועד היום הספיקו להצטרף אליה "חטופים", "רמזור", "פאודה" ועוד.


בנוסף, אפשר לראות יותר ויותר יצירות ישראליות מצליחות שהופכות לנכסי תרבות כאן בארץ, החל מ"זגורי אימפריה" ועד "להעיר את הדב", "מטומטמת" ו"האחיות המוצלחות שלי" שזכו לשבחים לאחר ששודרו בערוצי הפריים, בכבלים ובלוויין.

התוכן הטלוויזיוני מאפשר לנו יותר מתמיד להגדיר את התרבות הישראלית ולהבין מי אנחנו. הוא משפיע על האופן שבו אנו תופסים את עצמנו ויש לו השלכות חברתיות מרחיקות לכת. לפיכך, עלינו בין היתר לשאול את עצמנו מי הדמויות שנכנסות אלינו לסלון כל ערב – והאם מדובר בייצוג של המציאות או שמא בעיוות ושימור של דימויים.

כמה זמן נשים נמצאות על המסך?
מחקרים מהתחום של לימודי תקשורת גילו כבר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת שנשים תופסות כ-14% בלבד מזמן המסך, שהן ממלאות תפקידים מסוימים בלבד ושהן מוצגות כחלשות, פגיעות ותלויות בגברים גם בתכנים דרמטיים וגם בתכנים קומיים. למרות שהיום יש יותר נשים על המרקע מאשר אי פעם, הן עדיין מוצגות באופן חד-ממדי ותכיפות הופעתן על המסך לא הביאה לריבוי דמויות אלא רק לשימור סטראוטיפים וסטיגמות.

יתרה על כך, תת-הייצוג של נשים בתקשורת בכלל ובטלוויזיה בפרט לא קיים רק בסדרות. מזכר של הוועדה לקידום מעמד האישה מיולי 2016 מגלה שבכל יום ממוצע מסוקרים בישראל 76% גברים לעומת 24% נשים כנושא כתבה או כמרואיינות. בתוך כך, רוב הנשים מופיעות בחדשות מקומיות ולא בחדשות לאומיות ובינלאומיות ובנושאי פוליטיקה וממשל הן נמצאות רק ב-6% מכלל האייטמים.

כך מתמודדים עם הכחדה סימבולית

מלבד נשים, בישראל יש גם ערבים וחרדים שלא זוכים לחלוק את זמן המסך עם גברים הטרוסקסואלים, לבנים ויהודים. זו תופעה שבה קבוצות מיעוט מודרות לשוליים, במה שמכונה בספרות המחקרית "הכחדה סימבולית".

ההכחדה הסימבולית באה לידי ביטוי בהתעלמות ובייצוגיות שלילית. כמו כן, מן הראוי לציין שהתופעה לא ייחודית לארץ הקודש והיא קיימת אצל אפרו-אמריקאים בארצות הברית ועם מהגרים באירופה, אך זה כמובן לא מפחית מחומרתה.
החדשות הטובות הן שאפשר להתמודד עם הדרה ושנשים יכולות לשנות את המצב באופן אקטיבי. כך למשל עומדים לרשותנו כיום אמצעי תקשורת דיגיטליים וקבוצות מיעוט משתמשות בהם כדי להעביר מסרים שחותרים תחת ההגמוניה. במקביל, היצירה הישראלית ממשיכה להתפתח ולהיות מושפעת מרעיונות שמגיעים מחו"ל ומובילים קדימה גם את החברה בארץ.
masa.png


תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

יוצאים לחופשה הקיץ?
רק בארץ!
ברור שלחו"ל
הכי טוב בבית
עדיין לא החלטנו

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: