בי וומן » כתבות » נקודת מבט על רילוקיישן

נקודת מבט על רילוקיישן 

נקודת מבט על רילוקיישן



מאת: מערכת האתר, מדור: טורים אישיים
פורסם בתאריך: 14/02/2019

רילוקיישן הינו מסע שלרוב מתחיל בשינוי מקום העבודה של אחד מבני הזוג אבל הוא בעצם מסע של מעבר ושינוי של משפחה שלמה.
עבור אנשים רבים, המילה "רילוקיישן" היא מילה נוצצת, מילה נרדפת להצלחה.
אבל רילוקיישן זה גם הרבה קושי. תרבותי, שפתי, חברתי ומשפחתי.
אני זוכרת איך אחותי הסתכלה עליי בתדהמה וצעקה:

את השתגעת?? את סוגרת את העסק שלך בארץ ועוברת לארה"ב?
בשבילו??( בעלי היקר)
הסתכלתי עליה, ואמרתי לה: סיס, אנחנו מערכת משפחתית, אנחנו צריכים להסתכל על עצמינו כמערכת ולא כפרט ועלינו לבחון מה נכון למערכת וכרגע למערכת נכון לעבור לארה"ב.
אולי זו הזדמנות שבעתיד למערכת תהיה רמת חיים גבוהה יותר.
וואוו שלי, איזה מילים יפות! כוונות טהורות! אפילו לרגע שכנעתי את עצמי!
אבל המציאות? הייתה שונה לגמרי מהפנטזיה.
עברנו לארה"ב כשאני בסוף חודש שביעי, עם בטן ענקית, ושתי בנות (12, 5).

מעבר של חיים שלמים בעקבות הקריירה של בעלי, יזם שהקים בעצמו את החברה.
המטרה הייתה לגור ליד הלקוחות שלו, בסיליקון-וואלי שבקליפורניה, לא הייתה מאחורינו אף חברה או ארגון שתמך בנו.

עם שבע מזוודות ובלי מכולה (כי למערכת אין עכשיו תקציב למכולה), עברנו לבית ששכרנו באינטרנט, ריק וקר והתחלנו לבנות חיים חדשים מהתחלה… עם הרבה דמעות והתמודדויות ושלא לקחתי בחשבון.
בעלי התחיל את השגרה, הלך כל יום לעבודה, והילדים התחילו להשתלב במסגרות.
ואני? יושבת בסלון שאני לא ממש אוהבת (ובישראל הוא היה הרבה יותר יפה), במדינה שאני לא מתחברת ולשפה שזרה לי. שואלת את את עצמי, מה אני עושה פה??

הדמעות זולגות על הלחיים ואת מתמלאת תסכול ולא מאמינה שהוא שיכנע אותי לעבור.
בארץ הייתי עטופה באהבה, משפחה, חברות, שכנות...פתאום כל הפוקוס והתמיכה שלי נשענים רק על מקור אחד, בעלי. ואם הוא לא שם בשבילך, תחושת הבדידות מחריפה עוד יותר,הצורך בזוגיות תומכת ואוהבת היא קריטית יותר מתמיד.
המציאות שציירתי היתה שונה באופן קיצוני. לא חשבתי שאני אחוש כל כך בודדה.
פגשתי חברות חדשות, אפילו היתה לי קצת עבודה, אבל עדיין משהו בי שקע לעצב גדול מהול בגעגוע אינסופי למה שנשאר מעבר לים

איך כולם חושבים שרילוקיישן זו הצלחה מסחררת??
זו בדידות מסחררת! זה מנוכר! זה זר! ואני פשוט רוצה הביתה
איך אני עכשיו לא הורסת כל מה שבניתי? את הזוגיות? את העבודה?
אנחנו הנשים, שעברו בעקבות בן הזוג, לעיתים יותר מתמיד זקוקות למצוא דרך יצירתית והרבה תעוזה כדי לבנות את דרכינו החדשה.
השינוי שלי התחיל שהבנתי שיש לי את השליטה על חיי.
אני לא תמיד בשליטה על החוויה אבל אני כן בשליטה על הפרשנות שנמצאת אצלי בראש.
כאן במציאות חדשה, הבנתי שאת המציאות שלי כנראה שאני אבחר מחדש, בראשי.

תמיד יש לנו את הבחירה להתבונן על הסיטואציה ממספר זויות -
פרשנות שלילית תגרור אחריה חוויה שלילית ועלולה להשפיע לנו על היחסים באופן שלילי, ואילו פרשנות חיובית תוביל חוויה חיובית ועשויה להשפיע על היחסים באופן חיובי.

אם נצליח לשים לב מתי אנו מפרשים את הדברים באופן חיובי ומתי באופן שלילי, נוכל לשלוט ברגשות שלנו, והחוויות שלנו יהיו שונות.
אז אני רחוקה, אני מנותקת מהמשפחה והחברים, אני בארץ זרה ולא אהובה. הדרך לתהום טלולה, בטח שהנתונים הם כביכול לא לבחירתי, אבל בראשי, בעלי הוא כבר לא "מנותק" הוא "עייף כי הוא עובד קשה", לטובת המשפחה, שיהיה לנו טוב. התחלתי פחות לכעוס ולהיות ממורמרת, כי הבנתי, שכמו בכל מקום בעולם, גם כאן הכל בראש.

זאת הייתה המחשבה הראשונה שהתחילה לשנות את המציאות החדשה שלי.

ד"ר שלי רווה- מאמנת אישית
מתמחה באימון אישי וזוגי ברילוקשיין



הכותב/ת: ד"ר שלי רווה
מתמחה באימון אישי וזוגי ברילוקשיין
תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

יוצאים לחופשה הקיץ?
רק בארץ!
ברור שלחו"ל
הכי טוב בבית
עדיין לא החלטנו

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: