בינו לבינה... -
גרסה להדפסה - (לגרסה הרגילה לחץ כאן)
מאת: מערכת בי-וומן /
בתאריך: 23/10/2007 / מדור: טורים אישיים
הדרך לאהבת אמת או הדרך החוצה?
לפעמים אני תוהה - האם עוד נשאר משהו מהדבר הפלאי
הזה הנקרא "אהבת אמת"?
משהו בסגנון : האביר והנסיכה ו"הם חיו להם באושר ובעושר עד עצם
היום הזה" – אך בגירסת 2008 המשודרגת.
זה לא שאיני מאמינה באגדות. אך עם כל מה שאני
רואה מסביבי,
אני והחלום הישן על הנסיך, הכלב והבית במושב - נסגרים במרתף מאובק
וחשוך...
בכל יום ישנה הוכחה גורפת כמה המוסד הנקרא נישואים, נמצא במצוקה עילגת,
שלא לומר : בהכחדה... מכל הכיוונים אנשים מחליטים לחזור לימי הרווקות העליזים.
אני
מחפשת זוגות שאהבתם החיה והקיימת, תהיה לי לעדות
"שחרדת החתונה" שאני מצויה בה - היא
רק עוד חרדה, ולא ממשית, חוץ מבראשי הקודח,
ואז אני מתבשרת שרמי וריטה נפרדו !
שוב,
אני חוזרת : רמי וריטה נפרדו !!!
הזוג המלכותי והדוגמה היחידה שהייתה לי המוצקה
יותר מסלע איתן- נפרדו...
אם הם... מה עוד נשאר תגידו ???
מה שמוכיח : שאני בסדר ! זה
העולם שנדפק, רבותיי!
הסטטיסטיקה גורסת בנתון המרעיש : כל זוג שלישי בישראל - מתגרש
!
מה שמותיר אותי רווקה תל אביבית בת 28, שחיתולים, כביסה ומטרנה
ממש לא בשגרת יומה
העולצת, לחשוב עוד לפני מעשה - האם זה בכלל משתלם ?
ומה כ"כ טוב בלהיות נשוי ?
כל
אירוע משפחתי או סתם ביום חולין,הדודות הזקנות וכל הנשים שאוהבות לחטט,
זורקות את
ה"בקרוב אצלך" (משפט שמשנת אנטיוכוס,לא זכה לרענון עדכני)
מה שמותיר אותי נאלמת דום
וממש איני יודעת כיצד לפרש את מה שנאמר כאן כעת...
האם זו ברכה או קללה לעזאזל??
מי
בכלל רוצה בזה ?
מי בכלל אמר שבחורה נשואה מצאה את המתכון לאושר הנצחי ?
כשאני
מביטה על חייהן, אני מבינה שזו בטח לא ברכה מהלב !
יותר משהו בסגנון : "בואו... הצטרפו
אלינו אנשים עם ניצוצות בעיניים ! אתם שמחים מידי... בואו והצטרפו לשגרה השוחקת,
לאינספור המטלות, הניקיונות,
והבישולים... בעיות בזוגיות והילד שפלט על החולצה
החדשה... " מעין צרת רבים חצי נחמה...
הרי זה ברור שחיים כאלה עדיפים - הרבה יותר מאשר
שפע הנאות, עצמאות, וטיולים, ושופינג בזארה...
שלא תבינו... אני לא נגד נישואים שמחים
!
רק שלצערי איני רואה יותר כאלה.
נכון, אני עקשנית ובלתי מתפשרת, רוצה את כל החבילה
כמו ילדה בת שש שלא הפנימה שהיא אמורה לעגל פינות...
רוצה את הגבר של חיי האוהב, התומך
החתיך והמיליונר
רוצה נסיעות לוגאס סתם להמר ולחזור.
רוצה הרמוניה ובית קיץ באי
אקזוטי.
רוצה ילד שרק יחייך ולא יעשה צרות לעולם...
כדי להמחיש לכם את התמונה,הסרט
"אישה יפה" קולע בול לצורך העניין !
(כולל ריצ'ארד גיר, היהלומים, והשמלה האדומה) לא
מעוניינת בחיים אפורים רק כדי להשתיק כמה פולניות נרגנות !
זה החיים שלי ! ואני אצטרך
לחיות אותם כשההינומה תרד, ואחרי שאחרון האורחים יסתלק (ובטח יקטר שהאוכל לא היה
לטעמו...)
אז נכון, אני מודה שיש לא מעט פחד אישי הבוקע מגרוני !
הרי להחזיק
מערכת זוגית טובה - מצריך "עבודה" הדדית והשקעה, ודווקא משום שאיני רוצה לעשות טעויות
גם שם, אני מנסה לדחות את הקץ עד כמה שניתן...
מפחיד אותי העניין שאנשים שנשבעו אחד
לשני - קמים ועוזבים כ"כ מהר
מפחיד אותי שהמוסד פשט רגל
מפחיד אותי להיכשל ובעצם
שגם לי זה יכול לקרות...
יש כמובן עוד אלף ואחד דברים קטנים כמו : הלידה עצמה, והילד
שיצטרך טיפולים פסיכולוגיים כל החיים... אבל זה כאמור זוטות.
מה שמביא אותי למסקנה
שאולי משהו בנו האנשים, קלוקל ולוקה בחסר.
אולי אנו כיום,חיים בתרבות כזו שלא ממש
מתעכבת ומנסה לעבוד על דברים,
לפני שהיא לוחצת על הדןןשה ושמה גז ליעד אחר.
אולי
"הנישואים של פעם" בדור של הורינו ודור לפני, לא היו כ"כ גרועים בעצם...
אולי הבעיה
נעוצה בכך שאנשים פחות מתעכבים על: אהבה,חיבור נכון, והתאמה
ויותר חושבים על נישואים
כעל עסק שאמור להשתלם, וגם כי: "הגיע הזמן"
ולא כעל שותף, חבר, אהוב, - שבחרת ושילווה
אותך במסע.
כי בסופו של דבר הכי חשוב שנהיה מאושרים לצד הפרטנר
זה הרבה יותר אקוטי,
מטבעת !
הייתי שמחה ולא מתרגזת אם היו מאחלים לי שאמצא את הגבר של חיי, האחד ! - יותר
מאשר גיבובי השטויות על חתונה...
מתייחסים לעניין היום, כאילו זו בסטה של עגבניות
בשוק הסיטונאי !
שכחו שההגדרה האמיתית של נישואים:
"שניים הקושרים את חייהם זה
בזו בברית אוהבים"
(וסליחה אם חטאתי מעט בקיטש...)
זהו לבינתיים
שלכם ורד
* לינק ישיר לכתבה: "