לבעלי יש הרגלים מגונים שאני מתביישת בהם -
גרסה להדפסה - (לגרסה הרגילה לחץ כאן)
מאת: מערכת בי-וומן /
בתאריך: 25/02/2009 / מדור: טורים אישיים
שאלה ותשובה מפורום ייעוץ
אישי ובינאישי שבטוח תעניין אתכם.
לבעלי יש הרגלים מגונים שאני מתביישת בהם,
בעוד מספר חדשים ימלאו לי 50, וכן בעלי, אנחנו נשואים 25 שנה.
הבעיה שלי היא שלבעלי יש
כל מיני צורות התנהגות שאני לא אוהבת, אני מדברת על זה שהוא נוהג להסתובב עם תחתונים
בבית וגם בחצר (השכנים יכולים לראות), על זה שהוא יכול בנוכחות אנשים פתאום לשבת על
הריצפה וממש להתפלש ואפילו לשכב ולפעמים גם לעצום עיניים ולהרדם, הוא גם נוגע מבלי
משים במבושיו בזמן צפיה בטלביזיה או בזמן שהוא קורא, וגם לפעמים ליד אנשים.
את
ההתנהגות של בעלי אני מכירה שנים, עוד לפני שנישאנו, אלא שאז זה היה במינון נמוך
מאד,ובזמנו זה לא דחה אותי, היום זה מוקצן, וחוץ מזה היום זה דוחה אותי באופן כזה שזה בא
לידי ביטוי בחיי המין שלנו וגם בהתנהגות שלי אליו, אני חסרת סבלנות כלפיו, ומאד קשה לי
עם זה.
ניסיתי להעיר לו מספר פעמים על כך שזה מפריע לי, אבל הוא מתרגז, המקסימום
שאני יכולה לגרום לו זה להעלות מכנס לגופו, אבל בפעם הבאה זה חוזר על עצמו.
אני יודעת
שזה נראה כאילו זאת לא בעיה, מה גם שבאופן כללי בעלי הוא בסדר, אנחנו זוג רגיל בלי
עליות ומורדות, מתפרנסים היטב, ילדים.. רק הבעיה הזאת מעיבה עלי כ"כ ואני לא יודעת כיצד
לנהוג.
אשמח צילה אם תעזרי לי להכניס את הדברים לפרופורציות, וכן אשמח לשמוע גם את
דעתן של יתר הגולשות בפורום.
תודה
תמי
תשובה:
שלום לך
תמי.
שאלת שאלה מצוינת, ממש מצוינת.
לכל אחד מאיתנו יש כל מיני הרגלים שמשגעים את
בן/בת הזוג שלנו.
זה יכול להיות כסיסת ציפורניים, אכילה בקולות או אכילה בפה פתוח,
קוקו פרחה (כזה ששמים במרכז הראש כמו עוזרות בית בסרט טורקי), הליכה עם חזיה / בלי חזיה,
עם תחתונים / בלי תחתונים, כן להוריד את הקרש של האסלה / לא להוריד את הקרש של האסלה,
גרעפסים בריאים, נחירות, נפיחות ועוד כל מיני שטויות.
כן / לא להחזיר את כוס המים
לכיור, לסגור את משחת השיניים ולא לתת לה להתייבש ועוד.
יש אינסוף הרגלים מעצבנים,
אינסוף. כמספר האנשים בעולם, כך מספר ההרגלים בעולם.
העניין הוא שהתחלת להתמקד
בהרגלים המעצבנים האלה וכשאת רואה את בעלך, את לא רואה אותו כפי שהוא, אלא רואה רק את
ההרגלים המעצבנים. נעלם לו האופי, התכונות הטובות, היופי שבו ומה שנשאר זה העצבים שלך
מההרגלים שלו, התרחקות, המנעות והתחלה של כדור שלג לא נעים.
את רוצה להתפוצץ מכעס,
מנסה להבליג כדי לא לעצבן אותו, אבל הכעס שלך יוצא בצורה "פאסיבית - אגרסיבית". את לא
מתקיפה אותו, אך את נמנעת ממנו ומשדרת לו שבא לך להכניס לו אגרוף לפרצוף גם אם את לא
בדיוק אומרת לו את זה כך.
תראי, אני חושבת שאתם קצת שחוקים בחיי הנישואין.
אתם לא
ילדים צעירים וחיים ביחד לא מעט זמן. השגרה והמטלות עשו את שלהם, הילדים דורשים את
שלהם, יום רודף יום והשגרה שוחקת את חיי הנישואין כמו מים ששוחקים סלע.
לכן, אני
מציעה לך לרענן את חיי הנישואין ולהכניס להם תוכן אחר מלבד ההרגלים המעצבנים של
בעלך.
כשתרענני את חיי הנישואין הפוקוס ישתנה ויתכן שתראי אותו באור אחר. לא תראי בו
רק את "גס הרוח" עם הידיים בתחתונים, אלא תראי בו גם צדדים נוספים, או לפחות תיזכרי שיש
בו גם צדדים נוספים.
גם לבעל שלי יש הרגלים ממש מעצבנים, שלא אפרט כאן מחמת הפרטיות
שלו ויש לי שתי אפשרויות:
או שירד לי ממנו לגמרי ואבלה את חיי בכעסים על כך שאינו
משנה את הרגליו בשבילי. או שפשוט אניח לו ומדי פעם אזכיר לו שזה מעצבן אותי.
אני
חייבת להתוודות שגם לי יש הרגלים מעצבנים, למשל אני יכולה להכין לעצמי סנדביץ'
ולהשאיר את הכל על השיש. הבעל שלי מת מזה, שנים הוא כבר מעיר לי על זה וכלום לא
עוזר.
הוא מעיר לי ואני אומרת לו "שבדיוק התכוונתי להכין עוד כריך ולכן הכל
בחוץ".
אני לא יודעת אם הוא קונה את התירוץ השחוק הזה, אבל זה עובד כבר שנים.
לגבי
התחתונים, יש לי שכן, הר אדם, גבוה ורחב שמסתובב כל היום עם תחתוני בוקסר קטנים
וצמודים. הוא לא מסתובב ככה רק בבית אלא גם מסתובב כך בסופר, מוציא כך את ילדיו מהגן
ובלי עין הרע יש לו שם חבילה שקשה לפספס. (שיהיה בריא(.
אני לא יודעת איך אשתו מרשה לו,
אבל כשראיתי אותו כך הייתי בהלם, אפילו הבעל שלי היה בהלם. זה כבר על גבול הפורנו
ויעידו על כך המבטים שאנשים תוקעים לו שם.
קחי הכל בקלות תמי היקרה, חבל על האנרגיה.
יכולים להיות הרגלים הרבה יותר גרועים מזה.
אני קוראת את זה ואני לא מפסיקה לצחוק.
ממני,
צילה שנהר
תודה צילה
אז קודם כל תודה על הדרך הנפלאה שידעת
לפשט את הדברים, זה כאילו השקפת מבעד למסך אל תוך הבית שלי וראית בדיוק בדיוק איך
העניינים מתגלגלים, נכון לכולנו הרגלים, חלקם מעצבנים וחלקם אף מעצבנים יותר.
אני
קוראת את מה שכתבת וחושבת באמת על הדברים הטובים שיש לבעלי שהם פשוט נטמעים משום שאני
כל הזמן מרוכזת באיך שהוא נשפך על הרצפה, או איך הוא מסתובב בתחתונים (אגב, התחתונים של
בעלי הם תחתוני אוהל כאלה לא צמודים חה חה חה..).
טוב, בעצם זה מה שרציתי, שמישהו יכניס
אותי לאיזו פרופורציה ויגיד לי שהדברים לא כל כך נוראים ושיש את זה לכל אחד, כך שאוכל
לישון יותר בשקט, חה חה..
תודה צילה מקרב לב...
אתן מוזמנות לפורום ייעוץ אישי ובינאישי
באתר כדי לשאול שאלה, להתלבט, להתייעץ בכל מה שקשור בנושאים אישיים (כל מה שקשור
בנפשנו פנימה) ובינאישיים (כל מה שקשור במערכות היחסים שלנו).
בברכה
צילה
שנהר
* לינק ישיר לכתבה: "