ה"ויבי" שלי - גרסה להדפסה - (לגרסה הרגילה לחץ כאן)
מאת: עדן בר  /  בתאריך: 21/09/2009  /  מדור: הורות ויחסים
 

התחתנתי ילדה טובה, מבית טוב, משמעו בתולה בכל מובן וצורה, בבית אם רק הראו נשיקה, מיד הטלווזיה כובתה. מצחיק, החיים של פעם, מלמדים אותך להיות בובת חרסינה וגבירה, אשפית במטבח, ליידי בחברה, אבל על "זונה במיטה" מי בכלל שמע או ראה...?

אז למזלי בעלי היה מספיק עדין איתי. לא ידעתי להתנשק, לא ידעתי להזדיין, לא ידעתי בכלל מה הגוף שלי רצה, או במה חשק, המילה "לרדת לי" נשמעה דבר "נורא", ולמי בכלל היה האומץ לבקש מה בא לי במיטה. הייתי אנאלפבתית גמורה, אי אפשר לומר שלא התאמץ להטביע בי את התורה, ואני תלמידה חרוצה, למדתי מה אהב, רק שככל שהזמן עבר והסמים שלטו בחיו, הסקס נראה רחוק משם, כך שלמדתי לחיות בלי סקס...ולא, ממש לא הפריע לי...

אחרי הגירושים הכרתי כל מיני בחורים, המסכנים עברו פשוט סדרת חינוך אצלי, אין מין בפגישה ראשונה או שניה, כן תמיד הרגשתי סוג של שווה ועליונה, אבא לימד אותי,"מי שלא מכבד את עצמו,שלא יצפה לכבוד מזולתו".

eden_bar_556.jpg

במשך 7 שנים יכולתי לספור על יד אחת את כמות הגברים שעברו בחיי במיטה. כן כן תתפלאו, הייתי ילדת פלא, מעולם היצר לא שלט בי, תמיד ידעתי להיות סוג של מופרעת מרוסנת, גם לא היה איכפת לי מלזייף גמירות, או לעשות את עצמי, משהו אלוהי.

הגבר של חיי

עד שהוא הגיע לחיי. זה לקח המון זמן, אבל מבט אחד אמרשהוא הגבר של חיי. מוזר, איך בכלל חשבתי בכזו צורה, כשראיתי אותו כהר קרח, שלא ניתן להפשרה??

וידעתי בליבי שמאחורי אותן עיניים תכולות יש גבר חושני וארוטי...ידעתי ונלחמתי ככל יכולתי על הזכויות שלי כאישה... מינית יצרית ותשוקתית.

ככל שהזמן עבר וגדלתי כאישה ואימא, הבנתי את הצורך שלי בתחושה, להרגיש אהובה נאהבת ונחשקת. הצלחתי איתו בגדול, לימדתי אותו כמה ואיך אוהבת, לימדתי על תקשורת, לימדתי על כמה רוצה, ואיך מרגישה, מה עושה לי טוב או רע, והכי חשוב לימדתי אותו להיות הוא עצמו. כשהכרנו מעולם לא היה לו האומץ לצרוח במיטה מרוב הנאה,ואני כאחת שההנאה של הפרטנר שלה חשובה, לא יכולתי לגמור...במשך 3 שנים שיקרתי,עד לאותו יום גורלי,בו החלטתי לקחת את רצוני...

ה"ויבי" שלי

סיפרתי לו שאני סתם מזייפת, שאני סוג של שחקנית טובה. הוא היה בשוק, אני מודה. במקום להתבצר בעמדה מתגוננת, למחרת היום הביא לי את "ויבי"...

ויברטור בגודל בינוני, שלא במיוחד עשה חסד עימי, לא הבנתי מה לכל הרוחות תחב לתוכי, כי מרוב הבישנות שלו אפילו לא הודיע לי, אז ישבתי פסוקת רגליים, כשבתוכי מכשיר שכזה, לא עושה לי את זה...מעדיפה אמיתי,נשבעת רוצה רק זין מוחשי, הפלסטיק הזה, לא מגרה, לא מרטיב, ולא מעצים... לא ידעתי אם נעלב, כשאמרתי לו שמעדיפה את"הזין שלו"...

קיבלתי צעצוע חדש

אז למחרת שוב הביא לי צעצוע חדש, שנקרא רוקט פוקט. הוא פועל למעשה רק על הדגדגן, עושה עבודה נפלאה, בעצם לומר את האמת, עבודה מדהימה, רק שהמכשיר הקטן,לעולם לא יחבק אותך, לעולם לא ינשק אותך, לא ידבר אליך, רק יזמזם את זמזומו, עד שתגמרי בצרחה אדירה של סיפוק, ותרביצי תורה, תעשי את זה מולו, והוא יהיה באופוריה שלמה, למשך יממה.

ואז אחרי כשבוע תופסת אותו צופה בפורנו, שיט זו רק אני? שפורנו ללא תוכן וסיבה, לא עושה לי הנאה? כאילו הכל משחק שם, וזה מרגיש לי כל כך מכור מראש, כל כך ידוע, שאפילו להרטב זה לא פוגע, ובכל זאת, הצעתי לראות יחד איתו, אז ענה: "את הפורנו של חיי"...

טוב לשמוע המילים הללו,ידעתי לאונן מולו בכזו הנאה, שהוא התרגש רק מהעוצמה של הגמירה שלי...וככה מידי פעם, אני באה אל קופסת הפלא, הויבי שלי יושב שם בשקט קוסמי, מחכה לי, אולי יום אחד עוד אחשוק בו בעוצמה,לכי תדעי,תמיד מצפה לי כאישה הפתעה...

שבוע טוב לכולכן, ושנה מוצלחת, מרגשת ורוגשת מבפנים החוצה.



הטור הראשון של עדן בר: הכירו זו אני.

 

* לינק ישיר לכתבה: "ה"ויבי" שלי"
http://www.bwoman.co.il/articles/news/ex/index.php/2009/09/21/295-3.html

www.Bwoman.co.il