רובנו מסתובבים בעולם עם סוד. עם סוד כמוס! והסוד הוא שאנחנו פשוט לא אוהבים את עצמנו. אנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו. את סוד הזה אנחנו לא מעיזים לשתף ולחלוק עם אחרים ואנחנו עושים הכל על מנת שהוא לא ידלוף החוצה. אנחנו מקיפים את עצמנו בטבעת של חשיבות עצמית ומונעים מאחרים להתקרב אלינו יותר מידי – שמא חס וחלילה ידעו עלינו משהו שאסור לאף אחד לדעת. קבלה עצמית מלאה ואהבה עצמית – זה פשוט להסכים להשלים עם מה שאנחנו. בלי להילחם, בלי להיאבק, בלי להאשים ולבקר את עצמנו – להסכים להרגיש בעלי ערך וראויים גם ...
כשמתבוננים לעומק, רואים שמרבית העשייה שלנו מנוהלת דרך הפחדים והחסרים שלנו. אחד הפחדים העיקריים שמנהלים את חיינו זה הפחד שלנו מלהרגיש את הכאב שלנו. כאב מופיע כאשר נגרע משהו מההישרדות שלנו, כאשר אנחנו חווים חסר. בצורה האופטימאלית הכאב מופיע, אנחנו מרגישים אותו ומאפשרים לו להיות נוכח בצורה מלאה ואז הוא מתפוגג ועוזב אותנו. הבעיה מתחילה כאשר הכאב שאנחנו חווים הוא כאב שנמשך לאורך זמן ואז חוויית הכאב פוגמת ביכולת ההישרדות היומיומית שלנו. הכאבים העיקריים שמנהלים את החיים שלנו, הם כאבים שאנחנו ...
רובנו מסכימים לכך שקיים פער בין האני הפנימי שלנו לבין מה שאנחנו משדרים החוצה. ברגעים של כנות, רובינו היינו רוצים לאפשר לאני הפנימי שלנו להתבטא ביתר חופשיות ולתפוס יותר מקום. כאשר האני הפנימי שלנו לא בא לידי ביטוי בצורה מלאה, כאשר המהות שלנו מוסתרת אין לנו יכולת לחוות שמחה וקבלה עצמית. למרות התשוקה הפנימית שלנו להראות את עצמנו באופן מלא, רובנו משקיעים אנרגיה וסכומי כסף רבים על מנת לשכלל את התדמית שלנו. את החזות שלנו. חשוב לנו מה הלבוש שלנו משדר. מה הרכוש שלנו מביע. מה תנועות הגוף שלנו אומרות ...
כולנו מסתובבים בעולם עם סוד. סוד כמוס שאנחנו מחביאים אותו היטב. והסוד הזה הוא הפחד שלנו להידחות על ידי החברה. הפחד הזה מנהל את חיינו כבר מגיל צעיר מאד. האדם הוא יצור עדרי חברתי. אם נתבונן על הטבע, לחייה עדרית (שחייה בתוך עדר) אין את הסיכוי לשרוד ללא העדר. העדר נותן לה את תחושת הביטחון ואת היכולת לשרוד. כבני אדם אנחנו יצורים חברתיים. אנחנו חיים בחברה וזה מה שנותן לנו את תחושת הביטחון. בתור ילדים קטנים, הצורך בהשתייכות החברתית גדול יותר. לתינוק אין שום אפשרות לשרוד לבד. הוא תלותי בסובבים ...
בעולם המערבי קשה למצוא אנשים שלא נמצאים רוב חייהם בשליטה. ואצל אנשים רבים היכולת להיות בשליטה היא אידיאל. אם אנחנו מסתכלים בטבע, בעלי החיים נמצאים בשליטה רק כאשר חווים איום. הגוף שלהם נדרך. השרירים שלהם מתוחים על מנת שהתגובה לסכנה תהיה מיידית. אם אנחנו מסתכלים על תינוקות. הגוף שלהם רפוי לגמרי. הם ספונטניים, קלילים וטבעיים. כאשר תינוק חווה איום הוא מקשיח את גופו ובעצם נכנס לשליטה. בעצם כאשר אנחנו בשליטה אנחנו בכוננות. אנחנו בכוננות לתגובה מיידית לאיום פוטנציאלי. זה אומר שבגלל ...