View RSS Feed

כל הפוסטים

  1. ל' הקטן

    ל' הקטן
    ל' הקטן לימד אותי המון.
    הוא הילד היחיד שפגשתי עם תסמונת כמו שלו.
    הוא הילד היחיד שפגשתי עם הורים כל כך מיוחדים, ללא לאות מקדמים ומתקדמים.


    הוא הילד שלימד אותי לחשוב מחוץ לקופסא. כי מי אמר שצריך לחכות עד שיהיו לנו 80% הצלחה כדי לעבור ללמד משהו חדש? ומי אמר שחייבים לסיים ללמד משהו אחד כדי לעבור ללמד משהו אחר? קשה יותר? מי אמר שחייבים ליצור קשר עין כשעונים תשובה נכונה?


    ל' הקטן לימד אותי להיות יצירתית, להאמין, לנסות לפני שמחליטים שלא.
    ...
  2. "גם ציפור קטנה יכולה להגיע רחוק"

    על ידי , 16/05/2013 ב 10:54 (הסיפורים שמאחורי הספרים - הזרקור על היוצר והכותב)
    דור שלישי לשואה * ילדות בבית צנוע ופשוט * התחנכה על ברכי האג'נדה הסוציאליסטית * מעברים בין דירות * מעבר לבוסטון עד גיל 16 * מנערה לא מקובלת ודי מופנמת, החלה לפרוח ולהתפתח חברתית רק בשירות הצבאי * לאחר הצבא, היא מתנסה באירועים וחוויות לא נעימות והכרויות עם אנשים מסוגים שונים, שלימדו אותה רבות על טבע האדם וסייעו לה לקבל את השונה * נשואה לעו"ד שחר הררי, בעל קריירה תובענית, ונרתמת מרצון לגידול 3 ילדיהם, על חשבון פיתוח קריירה אישית * היצירתיות והכתיבה החלו לנבוט כבר מגיל צעיר מאוד, ורק בעשור הרביעי ...
  3. זה עצוב כשצריך להפסיק הריון...

    הסיפור שלי מתחיל לפני כארבע שנים, כשילדתי את בתי הבכורה... זו הייתה התרגשות גדולה! לראשונה בחיי נהייתי אם והוריי הפכו לסבא וסבתא. הילדה הייתה כל כך יפה ומקסימה וההיריון עבר ב"ה בקלות. מכיוון שהייתי באמצע לימודים נטלתי גלולות למניעת הריון במשך כשנה. לאחר מכאן הפסקתי וניסינו שוב להרות, אך משהו נתקע. עוד חודש עבר, ועוד חודש עבר, וכל מחזרו שקיבלתי גרם לי לבכות מחדש. פניתי לרופאים והם עשו לי בדיקות וגילו איזו בעיה. באותה תקופה התייעצתי עם מישהי קרובה וחכמה והיא ייעצה לי לעזוב את העבודה בגלל שסדר ...
  4. שיחת טלפון מפתיעה

    העבודה שלי רצופה בשיחות, שיחות פתיחה, סיום, הדרכה, התייעצות, שיחות של חשש, של הסברים ודיונים ושיחות מפתיעות.
    להן אני מחכה מכל השיחות.


    שיחת טלפון מפתיעה מגיעה בצורת הודעה, תמונה, אימייל או ממש שיחה טלפונית כמו שפעם היו מתקשרים לבשר משהו מפתיע.


    שיחה אחת כללה ביקור של ילד בן 3 בגינה, בלי מוצץ, עם חיוך, עם עניין בילדים בגינה, בלי בכי. זה היה משמח ומפתיע.


    שיחה אחרת כללה עזרה של ילד בן 7 שאחז בעגלה של אחותו הקטנה כשראה שלאימא קצת עמוס
    ...
  5. הצביטות האלה כמה הם קשות ...

    הצביטות האלה - ככה אני קוראת לרגעים שמזכרים לי את "האוטיזם "

    כולנו חיים בשגרת חיים .

    עבודה ,בית , ילדים .

    השגרה לי אישית היא המנוחה ,בבוקר השקמה צבאית בין השעות 4-5 , יוצאת איתם להסעה בשעה 7 ,מרוסקת כולי .

    כי השעות של הבוקר איתם מאוד קשות , מהרגע שהם קמים אני הופכת להיות "איתוראן " , תמיד במעקב מה הם עושים .
    ותוך כדי זה אני צריכה גם להתארגן לעבודה .

    ההמתנה להסעה כל בוקר היא באותו מקום ,בגינה מול בית הספר ...
    קטגוריות
    Uncategorized