הסיפורים שמאחורי הספרים - הזרקור על היוצר והכותב

אשת חינוך, עורכת דין וסופרת* כותבת מגיל צעיר ( רומנים, סיפורים קצרים ושירים לילדים ולמבוגרים ) * חלק גדולמכתבי היד הוגשו לתחרויות כתיבה * ההתמודדות כמורה ואם צעירה במבצע"צוק איתן" מביאים אותה לכתוב סיפור לילדים ( שמיועד גם להורים ) המסייע לילדים ולהורים ולהתמודד עם געגועים להורה שיוצאלמילואים ומצבי פרידה בכלל. זוהי שירלי זנו אקלר מחברתהספר "אבא של יונתן הולך למילואים" ( אופיר ביכורים) שמציינת כי הספרמוקדש גם לאותם חיילים ששומרים עלינו יום יום, בעיניה, זה ממש לא מובן מאליו.
"במבצע"צוק איתן", אליאב, בעלי נעדר מהבית למשך מספר שבועות, ישנתי לבד עם בנייונתן. גם בפתח תקווה נשמעו אזעקות רבות ונאלצתי פעמים רבות לפנות אותו לממ"דבאמצע הלילה, מספר פעמים האזעקה תפסה אותנו באמצע הכביש, ויצאנו מהאוטו כשאנימרימה את יונתן שהיה תינוק בן שנה וחצי. הייתימתקשרת לאליאב ושומעת את האזעקות אצלו, הוא לא רצה למסור לי תמיד מיקום מדויק שלו-מה הוא יגיד לי שהוא נמצא בדיוק במקום שכרגע הייתה בו נפילה של רקטה? שהוא במרחקשל רגעים ספורים מהגבול עם עזה? לפעמים הוא לא ענה, ואז כמובן שדאגתי מאוד."אומרתשירלי זנו אקלר, 31, נשואה ואם לשניים, מורה, ועורכת דין בהשכלתה בפתח שיחתנו לרגל צאת ספרה החדש לילדים "אַבָּאשֶׁל יוֹנָתָן הוֹלֵךְ לְמִלּוּאִים" (אופיר ביכורים). סיפור ישראלי מאוד עלגעגועים לאבא שהולך למילואים. הקוראים הצעירים נחשפים לתיאור של חווית פרידה מהורהונחשפים לקושי של יונתן שמחכה לאביו אליו הוא קשור, שיחזור מהמילואים. מהספר הם מקבליםכלים כיצד אפשר להתגבר על מצבים מעין אלו. בסיפורעלמנת להתגבר על הגעגועים ועל חסרונו הזמני של האב בנוכחות היומיומית של יונתן,מציעה האם הצעה מעניינת והיא: לכתוב מידייום מכתב לאבא בו יונתן יספר מה הוא עושה בכל יום בו אביו לא נמצא.שירלי: "כתבתי את הספר במשך תקופת מבצע צוק איתן. כאשר בעלי נקרא למילואים. בישראלהורים הולכים למילואים כחלק מחיי היום יום, סיפור זה מסייע להורים ולילדים להתמודד עם המצבים הללובפרטועם מצבי פרידה בכלל." "אנו חשופים לאוירה הצבאית, גם אם לאנרצה בכך, זאת המציאות!".הספר מעניק כלים להתמודדות עם פרידה מאדם יקר:באמצעות כתיבה (למשל של מכתבים), "כתיבהכידוע, מהווה פורקן עבור ילדים ומבוגרים כאחד, זו שיטה בה אני נוהגת להשתמש גם עםתלמידיי והיא מצליחה תמיד". מספרתשירלי. שיטותנוספות המוזכרות בספר הן בין היתר, מפגשים עם חברים ומשפחה, הכנת הבית לקראת האדםהיקר לנו (הכנת שלט לכבודו, בישול לכבודו). מסר נוסף, לא פחות חשוב לילדים ולסביבההוא שמילואים לצערנו במדינתנו הם דבר שבשגרה, האב ייצא שוב למילואים קרוב לוודאי,והוא ,הילד, יחכה לו כמו גיבור."הספר מוקדש גם לכל החיילים ששומריםעלינו יום יום – וזה ממש לא מובןמאליו".בובזמן שחיילנו נלחמים, מתרחשת ההתמודדות היומיומית שלאמהות לילדים קטנים. לא פעם נדרשת עזרה,תמיכה וסיוע כדי להרגיע מתחים, חרדות וגעגועים. "צוקאיתן" היתה אחת התקופות הקשות שעברה שירלי. דאגה לבעל ששירת במילואים והיהבסכנת חיים ובמקביל דאגה לבן שנותר יחדעימה בעורף לבד. "בני התגעגע מאוד לאביו. אומנם הוא היה קטן יותר מיונתןשבסיפור, אך הגעגוע היה ניכר ואני הייתי אמא טרייה וזה היה מפחיד. למזלנו עברנו אתזה בשלום. משפחות רבות לא זכו לכך". שירלימשתפת : "בתקופהזו המשפחה שלי תמכה בי מאוד, ההורים שלי ואחותי נפגשו איתנו הרבה ושמרו על יונתן,בלי התמיכה שלהם בתקופה זו היה לי מאוד קשה . יונתןהיה הולך לדלת הכניסה שעליה היו תלויים מגנטים עם תמונות של אליאב והיה אומר"אבא, אבא" זה היה קורע אותי, עלו בי מחשבות רבות מה יקרה אם אליאב לאיחזור בשלום? ידעתי שיש סיכוי גדול שהוא ייכנס לתוך עזה בכל רגע.אנימרגישה מגוחך לספר על הקשיים שלי, היו משפחות רבות שסבלו הרבה יותר מאתנו ואיבדוהרבה יותר מאתנו, והספר הזה באמת מוקדש, כפי שכתבתי גם בהקדשה, גם לאותם חייליםששומרים עלינו יום יום, זה ממש לא מובן מאליו.""אני כותבת מגיל 10 ומאז אני לא מפסיקה". שירלי מעידה על עצמה שהאהבה לכתיבה החלה בגיל 10 . כותבת : מחזות, סיפורים קצרים, סיפורים ארוכים,שירים, סיפורי ילדים, רומנים, ספרי מתח, תסריט לסרט הגמר במגמת הקולנוע שהייתה בה."מעולם לא כתבתי למגירה, תמיד ניסיתי לפרסם את הספרים שלי, שלחתי אותם מגיל צעירלהוצאות לאור, לתחרויות, כל מה שרק יכולתי." היא מציינת. ומוסיפה: "התחלתי לכתוב לאחר שנחשפתי לספר "נשים קטנות", רציתי שהדמויותבספר "ג'ו ולורי" יהיו ביחד והחלטתי לכתוב ספר בגרסה משל עצמי. מאותורגע לא הפסקתי לכתוב. בכיתה ד' השתתפתי בתחרות כתיבה לילדים בנושא סיפורים עלתקופת השואה." לשאלה איזה ספר ילדים אהובעליה במיוחד, היא משיבה : "הארי פוטר" (קראתי את כל הסדרה). התחברתי אליו משום שהוא מספר על חבורה של ילדיםלא מושלמים, עם הרבה קשיים, שמצליחים להתגבר על הקשיים שלהם בעזרת חברות, טוב לב,חוכמה, כבוד. דרך אגב, בספר הזה, הגיבור מתמודד עם האובדן של הוריו. מדובר בספרילדים מאוד קשה לקריאה מבחינה מנטלית,פסיכולוגית. ובכל זאת מיליוני ילדיםמתחברים אליו, למה? כי זו המציאות בה אנו חיים.
שירליכמורה מודעת לעובדה כי הדור הצעיר לא נמשך לקריאה ויותר מחובר לנייד ולטאבלט"ככל שהדורות מתקדמים כך הדרישה לספרים הולכת ופוחתת ואני רואה את זה גם אצלהתלמידים שלי. אבל יש משהו קסום בספר שאין בטלויזיה או במחשב וזה המימד של הדמיון.מבחינתהבן שלי שעוד לא יודע לקרוא, כשאני קוראת לו סיפור לפני השינה, זה הזמן שלו להיותעם אמא, זמן איכות שאני משלבת עם משחק והרבה חום ואהבה, אז שום דבר לא מתחרה בזה." הי

היא היתה צריכה להמציא, "הגיבוריםהאמתיים לא נמצאים בסיפורים אלא בחיי היומיום שלנו, אלו החיילים שלנו ששומריםעלינו ויותר מכל, הילדים שלנו שחיים במציאות לא פשוטה ומתנהגים כגיבורים אמתיים".