נכנסתי לקשר אחרי הרבה זמן שהייתי לבד ואני מרגישה תקועה

[מיני מאוס]

שלום רב,

לפני כשנה הייתי בקשר עם בחור.
אהבתי אותו כפי שלא אהבתי אף בחור מעולם, אך סבלתי בכל תקופת הקשר איתו.
הוא אהב אותי, אבל לא הראה לי את אהבתו, וזה היה כך מתחילת הקשר זה לא השתנה מנקודה כלשהי, זה היה בגללו הוא בן אדם מאוד קר. במערכת יחסים הקודמת שהיתה לו (לפני) הבחורה פגעה בו - בגדה בו והוא מאוד נפגע ופחד. ואני סבלתי מזה, אני הייתי צריכה להתמודד עם התוצאות. למרות הכאב הגדול שהיה לי בקשר הייתי איתו ולא חשבתי בכלל על כיוון של פרידה. לבסוף הוא נפרד ממני בגלל שהתאהב במישהי אחרת..חיילת חדשה בבסיס שלו. וקיבלתי סטירת לכי חזקה, לא ידעתי מאיפה זה בא אליי.
לא יכולתי להתמודד עם זה, חיפשתי בלי סוף קשר חדש כי ידעתי שזה הדבר היחיד שיעזור לי לשכוח אותו.
אבל לא הצלחתי הרבה מאוד בחורים רדפו אחרי, אבל לא רציתי אפחד מהם. בכל אחד ראיתי פגם, גם אם זה הפגם הכי קטן והכי שטותי זה הפריע לי..כניראה שחיפשתי משהו אידאלי או מישהו שיהיה דומה לו.
ואז יום אחד הכרתי בחור, דרך האינטרנט ממש אהבתי את האופי שלו אבל לא את המראה..לבסוף כשניפגשנו התאהבתי בו, הוא נראה לי מכל הבחינות הוא נראה טוב והיה לו אופי מקסים.
נכנסנו לקשר, בהתחלה הכל היה מושלם. הרגשתי בעננים הוא היה ההפך הגמור מהאקס שלי הוא היה כ''כ חם.
ואז איזה פעם אחת שאלתי אותו אם הוא מרגיש כלפי משהו, ומכאן התחילו הבעיות.
הוא אמר לי שלא, שהוא נהנה להיות איתי, כיף לו בחברתי, הוא אוהב לצאת איתי, הוא אוהב את המראה שלי והוא נמשך אליי אבל שאהבה הוא לא מרגיש כלפיי.
אני כמובן לא אהבתי את התשובה שלו..זה דיי פגע בי. הרגשתי כמו איזה בובה, שאני מספקת אותו וזה כל מה שהוא צריך ממני.
הוא אמר לי שהוא מתאהב 1 ל 4 שנים, הוא היה לפני בקשר עם מישהי שנה, הוא רצה להתחתן איתה והיא פגעה בו.
ושהוא לא רוצה יותר להתאהב. ושוב הרגשתי כמו איזה קורבן. שאני צריכה להיות זאת שסובלת מהצלקות.
עזבתי את הנושא הזה ואמרתי לעצמי שאני לא אחזור אליו יותר, אני אתן לזמן לעשות את שלו. וגם החברה הכי טובה שלי אמרה לי לתת לזה זמן, שלא הכל קורה מהר אצל גברים וגם הוא כבר די גדול ויקח לו קצת יותר זמן. (אגב אני בת 20 והוא 25).
שככל שיעבור זמן הוא יקשר אליי יותר וההרגל יהפוך לאהבה, אבל אני לא יודעת אם זה נכון.
אבל בתוך תוכי זה אוכל אותי, אני מרגישה שאם זה ככה למה שהוא לא יבגוד בי למה שלא יקום פיתאום וילך..הרי אין שום דבר שמחזיק אותו איתי.
דיברנו על זה גם, דאגתי לדבר איתו על הנושאים האלה כשהוא שיכור, גם כי קל לי יותר לדבר איתו ככה וגם כי ככה הוא לא חושב על מה שהוא אומר ואומר ת'אמת. הוא אמר לי שהוא לא יבגוד בי שאין לו צורך בזה. שהוא בכלל לא רצה להכנס למערכת יחסים שזה לא היה מתוכנן אצלו, שזה קרה במקרה.
לא יכולתי להמנע מזה ודיברנו על הנושא שוב, בטלפון, והוא נתן לי את אותה התשובה.
זה פשוט הורג אותי מבפנים. דבר ראשון אני פוחדת שהוא ילך, ודבר שני אני רוצה שהוא יאהב אותי, זה מוריד לי מהבטחון העצמי, במה אני גרוע יותר מהאקסית שלו.
הוא אומר שזה כנראה בגלל שאנחנו לא מתראים הרבה. כי אותה הוא היה רואה כל יום וכל היום. הוא היה איתה ביחד באותו הבסיס. ואני רואה אותו רק פעם-פעמיים בשבוע, בגלל שהוא בקבע בצבא ומגיע הביתה רק בסופ''שים. (וזה משהו שמזכיר לי את המערכת יחסים הקודמת שלי)
אנחנו כבר חודש ביחד. אבל המחשבה היחידה שיש לי בראש היא איך לגרום לו לאהוב אותי.
השבוע קראה תקרית, יום חמישי כרגיל התראינו, ישנתי אצלו. יום שישי הוא יצא למועדון ויום שבת היינו אמורים להפגש שוב.
הוא אמר לי שיתן לי תשובה בסביבות 8-9 בערב. ב 8 וחצי שלחתי לו הודעה והוא לא ענה לי הבנתי שהוא ישן.
ניסיתי להשיג אותו ולא הצלחתי, ובינתיים חברות שלי כבר הרימו ידיים כי הם חיכו לתשובה ממני אם נצא כולנו או שאני אסע אליו, וכל אחת עשתה כבר משהו אחר.
לבסוף התקשרתי לאמא שלו, היא העירה אותו ודיברנו, הוא אמר לי שהוא עייף והוא ימשיך לישון. ואז התעצבנתי, כי כל היום ישבתי בצפייה וגם התכניות החלופיות שהיו לי התבטלו בגללו.
אמרתי לו ואם תישן ואני אבוא יותר מאוחר (כי היה ידוע לי שהוא ישן באותו היום כל היום) הוא אמר לי שלא שהוא ימשיך לישון או שיצא עם חברים.
ואז נפגעתי, הוא העדיף את החברים על פני.
השיחה התגלגלה לכך שהוא אמר לי שהוא רוצה להיות היום לבד, לישון לבד, שהוא צריך לנוח.
ואז נעלבתי ואמרתי לו שכל השבוע הוא לבד וישן לבד, הוא הביא לי הרגשה כאילו שאני איזה קרציה ושהוא עושה לי טובה בכלל שהוא איתי.
והוא אמר לי שזה לא קשור שהוא כל השבוע בבסיס, ולישון בבית זה משו אחר. שהוא רואה אותי פעמיים בשבוע ואין לו זמן לחברים. ואז ממש נפגעתי ממנו. הוא אמר לי שהשבת הספציפית הזאת הוא צריך להיות לבד.
סיימתי עם הויכוח. אז למה הוא לא הודיע לי לפני זה..כי הוא ידע מראש שהוא יצא עם חברים. בקיצור לבסוף סיימנו את השיחה, אני ממש הרגשתי חרא עם עצמי, כי ידעתי שמצד אחד הוא צודק ומצד שני למה שבאמת יהיה לו אכפט ממני. הוא הרי לא מרגיש כלפי כלום.
באותו לילה קיבלתי החלטה שאני יותר לא אתן את כל כולי בשביל משו שפשוט לא שווה את זה. אני אנסה לקחת הכל בקלות, אני אתחיל לצאת יותר ואחיה את הרגע בלי מחשבות למה שעלול לקרות.
ובאותו לילה יצאתי עם חברה והוא בסוף נשאר בבית וראה סרטים.
יום למחרת כשדיברנו אז הבנתי שפשוט לא היה לו מצב רוח לכלום. ואני מבינה זה יכול לקרות לכל אחד. אבל הוא יכל להודיע לי קודם, ןלפחות להביעה קצת התחשבות. הוא הביא לי הרגשה שבכלל לא אכפט לו ממני בגלל זה כ''כ נפגעתי.
פשוט הקטע הזה הזכיר לי כ''כ את מה שהיה לי עם האקס, והוא תמיד בוחר את היציאות ובילויים על פני.
ומה שהכי מפריעה לי שהוא לא מרגיש כלפי כלום. אין לי פשוט במה להאחז. ואני מפחדת שהוא לא יתאהב בי. שהוא יעזוב אותי ואני שוב אפגע. שכל זה לחינם ואני מבזבזת את הזמן.
מה עליי לעשות? לעזוב את זה ככה ולתת לזה זמן או לגמור עם זה? האם קיים מצב שהוא יתאהב בי? איך עליי להתנהג? אני מרגישה כבר ממש חסרת אונים.

[תמרה חרמון]

מיני יקרה
סוף המכתב שלך טומן בחובו את הפתרון לכל. תסתכלי מה כתבת : " אני מרגישה כבר חסרת אונים".
תחושת האהבה, ההגשמה והסיפוק שלך תלויים בדבר שהוא חיצוני לך, וזה ידוע משאנחנו מושכים אל חיינו את סוג מסוים של אנשים בהתאם למי שאנחנו ולמה שאנחנו חושבים ומרגישים.
תבררי אם עצמך קודם כל - מה את אומרת על עצמך כשאת נכנסת ליחסי זוגיות ?
איפה נמצא הפוקוס שלך ? מה האמונות שגיבשת לעצמך לגבי גברים ? אהבה ? זוגיות ?
אם תהיי אמיתית עם עצמך - תוכלי לראות את הקשר הישיר בין שני הנעלמים של המשוואה.

אשמח לשמוע מה ראית
בהצלחה
תמרה

[טליה]

מיני מאוס שלום ממה שכתבת אפשר להבין שאת מוצאת את עצמך ומלאה רק כאשר את בקשר זוגי .
שום גבר בעולם לא יואב אותך כמו שאת את עצמך כאשר את שלמה עם עצמך ומכירה את הבפנים שלך כך יהיה לך יותר קל להשתלב בזוגיות כי את לא צריכה שהגבר ימלא לך את החסר וכשהוא הולך את מרגישה שלקח ממך את מה שחסר לך .
גם אני הייתי הולכת .... העולם בנוי מאנשים חלשים ואנשים חזקים כאשר גבר פוגש אישה שחלשה שתלויה בו מכל בחינה הוא מזלזל ורואה בה חסרת ערך כי זה מה שאת משדרת לו .
קחי לעצמך כמה חודשים או ימים לעבודה עצמית לבחון את עצמך מהם השאיפות שלך , מהם הדברים שעושים לך טוב ומה עושה אותך מאושרת. אל תחפשי את עצמך אצל אחרים התחילי בשיעורי בית לבד .
בהצלחה !