בי וומן » כתבות » אפשר ביחד ואפשר לבד- גירושים בשיתוף פעולה

אפשר ביחד ואפשר לבד- גירושים בשיתוף פעולה 

אפשר ביחד ואפשר לבד- גירושים בשיתוף פעולה



, מדור: טורים אישיים
פורסם בתאריך: 25/08/2016

כשהתגרשתי לפני כמעט שלוש שנים לא התביישתי, לא היה לי במה. למרות הכאב והצער ידעת שאני עושה את הדבר הנכון עבורי ושאני גם עושה את זה בצורה הטובה ביותר שאני יכולה- עם כמה שיותר תמיכה ועזרה גם לי וגם לילדים.

כחלק מההתמודדות סיפרתי את הסיפור שלי ברחבי הרשת – את הגירושים בשיתוף פעולה (אז עוד לא קראתי להם ככה ולא ידעתי שזה סוג של דרך להתגרש בה) שאני ואבא של הילדים בחרנו לעבור.

מה זה אומר בעצם גירושים בשיתוף פעולה?
זה אומר לשבת ביחד ולכתוב את ההסכם, זה אומר לשים את הכעס ואת האגו בצד (וזה קשה!) ולראות מול העיניים כל הזמן אך ורק את טובת הילדים. זה אומר להתחלק בהכל חצי חצי ולוותר על המזונות (זו היתה החלטה שלי) זה אומר לזכור שאני לא ההורה המועדף או הטוב יותר רק כי פיסית ילדתי אותם ושאנחנו לא זוג אבל תמיד זוג הורים.

בגלל ששיתפתי לא מעט את הצורה בה בחרנו להתגרש ולהתנהל לאחר הגירושים (חלוקה שווה בזמנים, בהוצאות, בהנחות, הנחיית הורים משותפת...) החלו לפנות אליי לא מעט נשים דרך הרשתות החברתיות להתייעץ. חלקן חיפשו אוזן קשבת לסיפור שלהן, חלקן רצו לפרוק וראו בי כסוג של חברה למסע. אבל חלקן גם רצו לדעת איך עושים את זה נכון. איך מתגרשים בשיתוף פעולה איך מוותרים על האגו איך מתעלמים מהכעס איך בולעים את הצפרדע ומוותרים. איך אפשר לקום ולהמשיך הלאה בלי בן הזוג. לכולן עניתי אם בטלפון או בהודעה או בפגישה כאשר המוטו שלי תמיד היה- צריך לזכור אך ורק את הילדים ולא שום דבר אחר וזה אומר לא מעט ויתורים בדרך. אם ויתרתן בחיי הנישואין אז בחיי הגירושין זה לא יפסיק רק ישתנה. אבל על דבר אחד אסור לוותר וזה עלייך- לכל אחת ואחת הבהרתי שהאושר שלה והשמחה שלה חשובים לא פחות מהילדים ואם היא לא תהיה מאושרת גם הם לא יהיו.

גם לא מעט גברים פנו אליי. חלק בשביל להציע לי לצאת, חלק בשביל לבקש שאדבר עם הגרושה שלהם אבל גם כאלה שרצו לדעת איך הם לא יוצאים קורבן מכל הסיפור ובאמת מוציאים את המיטב מהסיטואציה. וגם להם הבהרתי שהאושר שלהם חשוב . כי אם יש מישהו שלא מאושר במערכת הזוגית הזו כל הבית לא מאושר ולא נשארים ביחד בשביל הילדים או בשם מוסד הנישואים (כך לדעתי לפחות).

חלק מהאנשים איתם היתי בקשר באמת התגרשו, אם יפה יותר או יפה פחות. אבל חלק אני עדיין רואה בתמונות וסטאטוסים מזוייפים ברשת ואני יודעת שעמוק בפנים- אפילו לא כזה עמוק, הם לא רוצים להיות איפה שהם הם פשוט מפחדים. מפחדים לפרק את החבילה, מפחדים להיות לבד, מהמצב הכלכלי החדש (בעיקר נשים) מכך שיורחקו מהילדים שלהם (בעיקר גברים) והראש שלהם ישר בורח לסצנות של גירושים מכוערים למדי. וזה לא צריך להיות ככה. לי, למזלי, היתה תמיכה משפחתית ומעגל חברים מדהים. אבל למי שאין יש אנשים כמו דנה דרזנין.

את דנה פגשתי לפני כחצי שנה, כשאני עדיין מתמודדת עם קשיים של גירושים פה ושם והיא האוזן הקשבת שלי. מעבר לכך שהיא עורכת דין לענייני משפחה וירושה ומגשרת- היא זו שלימדה אותי שממש קיים מושג שנקרא 'גירושים בשיתוף פעולה'. שזה אומר לאזן בין שני הצדדים, לעזור להם לסיים את הקשר ביניהם בצורה הטובה ביותר לשניהם ולא פחות חשוב- לתת להם כלים להתמודדות עתידית כי לא חסרות כאלה. ודנה שם בשבילי באותם שלבים.

לא זה לא קל, וכן זה מפחיד. אבל תחשבו על האושר שלכם, על איך ועם מי אתם רוצים לקום בבוקר. על כך שהאושר של הילדים תלוי בשלכם ואם תחליטו שזה הכיוון ואתם מוכנים (אפילו רק לחשוב בכיוון ברצינות) תפנו לדנה שתכוון אתכם. אם תעשו את זה יפה זה יגמר יפה, והעיקר שתזכרו- אתם כבר לא זוג אבל תמיד תהיו זוג הורים.


תגובות גולשים:

הירשמי לניוזלטר

הסקר

בהלת הקורנה
ביטול הלימודים ו המשק מוצדקים- אין ברירה
הגזימו עם הפניקה - בסך הכל וירוס
הזדמנות נהדרת לפסק זמן וחישוב מסלול מחדש
פחד אלוהים- סוף העולם הגיע

הצג תוצאות

התכנים הנצפים

 

מילות חיפוש: